אוקלנד, התל אביב של ניו זילנד

אוקלנד Auckland (ולא Oakland שהיא עיר אמריקנית) היא העיר הגדולה של ניו זילנד, והיא המקבילה של תל אביב הישראלית ושל ניו יורק האמריקנית. היא נמצאת באי הצפוני והמפותח יותר של ניו זילנד, ומהווה את המרכז הכלכלי של המדינה, למרות שהיא לא עיר הבירה של ניו זילנד. בה נמצא שדה התעופה הבינלאומי הגדול של המדינה שסביר להניח שתנחתו בו – ומשם יש טיסות המשך לערים אחרות ברחבי ניו זילנד.

הייתי אמורה להיות בעיר יומיים וחצי לפני הטיול המאורגן שהצטרפתי אליו שהתקצרו ליום וחצי, שהינו בה לילה אחד במהלך הטיול עצמו – ואז היה לי עוד יום ובוקר בעיר אחרי הטיול.

אחרי הטיסה הקשה שעברה עלי, החלטתי לפנק את עצמי בנסיעה במונית משדה התעופה לעיר עצמה – נסיעה שהתבררה כארוכה ויקרה משמעותית ממה שציפיתי שתהיה. לכן כשחזרתי הביתה חמישה שבועות אחר כך – החלטתי להשתמש בשירותיו של מה שמכונה בעיר ה Sky Bus. מדובר על קו אוטובוס שעובר דרך מרכז העיר ואוסף אנשים מתחנות קבועות מראש פעם ברבע שעה או עשרים דקות ומגיע בסופו של דבר לשדה התעופה. המחיר של שירות כזה היה נמוך משמעותית מזה של מונית, ולהפתעתי גם הנסיעה לא היתה ארוכה משמעותית מזו של המונית, מה שגרם לי לחשוד קצת שאולי נהג המונית ניסה למרוח אותי קצת.

אבל יש בשימוש ב sky bus גם חסרון: אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לאוקלנד ״עיר הררית״, אבל בהחלט יש בה הרבה גבעות, והן יכולות להיות תלולות למדי. למזלי בדרך חזרה הביתה – הייתי צריכה רק לרדת בגבעה שליד האכסניה שבה שהיתי, אבל לעלות גבעות כאלו עם מזוודות או תיקים יכול להיות אתגר.

אזהרת / התרעת קורונה: לצערי ממה שראיתי באתר של ה sky bus – החל מספטמבר 2021 הוא כרגע לא פועל בגלל מדיניות הסגרים המחמירה של ניו זילנד שפחות או יותר סגרה את גבולות המדינה לתיירות בילאומית (שאור לסוף 2021 אמורה להתחדש עבור מחוסנים בלבד מסןף אפריל 2022). כשהגבלות הקורונה יאפשרו חזרה של תיירות בינלאומית לניו זילנד – יישקלו מחדש את ההפעלה שלו.

בעיר עצמה יש לא מעט מלונות – אבל גם לא מעט אכסניות. עבור משפחות הן כנראה אופציה פחות טובה – אבל עבור צעירים מדובר פשוט על אופציה זולה ונקיה, כשלא פעם ניתן להזמין חדר יחיד או זוגי במחיר שהוא יקר מזה של שהות בחדר משותף אבל עדיין זול משמעותית ממלון מקביל.ֿ

מעבר לזה, אכסניות לא פעם מאפשרות לקנות ולבשל אוכל במטבח שקיים בהן, ולרוב יש באיזור גם כמה סופרמרקטים שבהם ניתן לקנות מוצרים. מטיילים רבים בוחרים לאכול כך מהסיבה הפשוטה שניו זילנד היא מדינה לא זולה (למרות שהיא לא נחשבת לאחד המקומות היקרים בעולם), ואכילה במסעדות באופן יומיומי שלוש פעמים ביום מצטברת לסכום מאוד נכבד, במיוחד אם מדובר על טיול ארוך (ובואו נודה בזה – אם אנחנו נוסעים עד כדי כך רחוק זה הולך להיות טיול ארוך).

יש בעיר לא מעט דברים לעשות, וביום וחצי שלפני הטיול ביקרתי בשני אתרים שהיו פשוט זמינים לי כי הם היו במרחק הליכה מהאכסניה שבה שהיתי ולא הייתי צריכה להסתמך על תחבורה ציבורית.

Sky tower הוא מגדל שמאפשר תצפית על רחבי העיר. הבניה ברחבני ניו זילנד היא יחסית נמוכה כי יש במדינה רעידות אדמה תכופות ולא פעם חזקות, ולכן מגדל גבוה כמו ה sky tower מאפשר תצפית מאוד רחבה על הסביבה.

מומלץ להגיע למגדל בשעות אחה״צ המאוחרות כדי להנות מהשקיעה ואז מהעיר המוארת בלילה. יש במגדל קפיטריה אם תהיו מעוניינים לאכול משהו במהלך הביקור אם הוא מתארך. במקביל, בביקור של הקבוצה בעיר אחת המטיילות הגיעה למגדל מאוד מוקדם כדי להספיק לבקר בו – ומאוד נהנתה מהעובדה שהמגדל היה ריק והיא יכלה להסתובב בו בלי הפרעות מיותרות ולהספיק לבקר בו מהר.

במגדל עצמו ישנן אפשרויות לפעילות נוספת חוץ מההליכה בראשו: יש אפשרות לטייל מבחוץ – וכמובן לבצע קפיצות בסגנון באנג׳י מראשו, כי זו בכל זאת ניו זילנד חובבת האתגרים.

ביקרתי במגדל באחר הצהרים הראשון שלי בעיר, והוא באמת לא דורש יותר שמן מזה, אלא אם כן אתם מעוניינים לקפוץ מהמגדל.

Waiheke Island הוא אי שנמצא במרחק 30 – 40 דקות שייט מאוקלנד. בהרבה מובנים הוא פרוור של העיר למי שמעוניין לגור באיזור קצת יותר פסטורלי – אבל במקביל הוא אתר תיירותי מאוד מרכזי של העיר. האי ידוע בחופים היפים שלו, אבל יש בו גם לא מעט כרמים וייצרני יין – וכמובן מסלולי הליכה יפים באי.

לאי מגיעה מעבורת שלוקח ממרכז אוקלנד, וזמן הנסיעה הוא בערך 40 דקות לכל כיוון. המעבורת מגיעה למרכז תיירים שבו אפשר לבדו אופציות לפעילויות באי, וממנו יוצאים קווי אוטובוס שונים לרחבי האי – כשלרוב המסלול של כל קו מסתיים בחוף כזה או אחר.

אני בחרתי ללכת לאחד החופים המומלצים של האי, ומסתבר שאיתי על האוטובוס היתה תיירת סינית. היא לא היתה דוברת אנגלית, אבל היתה לה על הסמארטפון אפליקציה שידעה לתרגם מסינית לאנגלית וחזרה על פי דיבור, וכך היא הצליחה לתקשר עם הנהג – וגם איתי כשבחרנו ללכת לטייל יחד על החוף. לצערי בשלב מסויים הגיעו אליה כמה שיחות שמן הסתם היו בסינית, והיא נשמעה מאוד עסוקה בהן – ולכן כשרציתי לחזור לאיור מרכז האי, חזרתי לבד כי לא הצלחתי לשוחח איתה, ואני מקווה שהיא הצליחה להסתדר.

משם המשכתי לעיירה או כפר קטן באי שנקרא Oneroa שבו יש לא מעט חנויות ומסעדות שניתן לאכול בהן צהריים. יש באי גם חוף מאוד נחמד – שהכניסה אליו קצת נסתרת.

הביקור באי לקח לי יום שלם.