ניו זילנד, סיכום

את הפוסטים על ניו זילנד אני כותבת שנתיים אחרי שחזרתי הביתה מהטיול.

עזבתי את ניו זילנד באמצע דצמבר 2019, בערך שבוע וחצי לפני שהתחיל חג הכריסמס. לקראת סוף הטיול שלי, ובעיקר ביום האחרון שבו ביליתי באוקלנד – אפשר היה כבר להרגיש שהאתרים התיירותיים היו הרבה יותר צפופים ועמוסים ממה שהם היו לפני כן מהסיבה הפשוטה שזו ״עונת החגים״ ברוב המדינות הנוצריות שבה לאנשים יותר קל לקחת חופש ארוך. זה התבטא גם בעומס בטיול המאורגן בסבב הבא שלו: בסבב שלי היינו בערך 11 – 14 מטיילים בקבוצה כתלות באיזור שבו טיילנו, אבל ביום שבו אני ועוד כמה מטיילים עזבנו והצטרפו מטיילים חדשים – הקבוצה גדלה ל 22 – 23 מטיילים, ולפי המדריכים שלנו העונה היתה צפויה להיות עונה מאוד עמוסה (אבל טובה כלכלית לחברה).

ואז במרץ העולם התחיל להתמודד עם הקורונה. ניו זילנד באופן מכוון החליטה להגיב בסגר מוחלט – הן בסגרים ותנאים מחמירים בתוך המדינה, והן לכניסה של אנשים מחו״ל, כולל מגבלות על חזרה של אזרחים או מחזיקי ויזות עבודה במדינה. המגבלות האלו הצליחו למנוע במשך רוב התקופה תחלואה במדינה (עד הגעת זן הדלתא, וגם כשהוא הגיע התחלואה בניו זילנד נשארה מאוד נמוכה), ומבחינה אישית וכלכלית היא פרחה בתקופה הזו (לפחות יחסית לשאר העולם). למרות זאת, אחרי כמעט שנתיים של מגיפה (אור לדצמבר 2021), יש לחץ על הממשלה לפתוח שוב את גבולות המדינה, ולפי התוכניות הנוכחיות – המדינה מתחילה להקל על חזרה של אזרחים ותושבים מחזיקי ויזה בסוף ינואר, ותאפשר כניסת תיירים מחוסנים בלבד החל מסוף אפריל.

אבל מן הסתם הקורונה והמדיניות הזו פגעה בכל מה שקשור לתעשיית התיירות במדינה. שבועות ספורים אחרי תחילת המגבלות אחת המטיילות שהיתה חלק מהקבוצה שלי סיפרה לנו בקבוצת הווטסאפ של הקבוצה שהיא שמעה ממטיילת אחרת בטיול מאוחר יותר שאחד המדריכים שלנו (אותו מדריך שהכרתי בארה״ב למי שקרא את כל הפוסטים) פוטר מהחברה. לגבי המדריכים האחרים שלנו לא שמענו משהו באופן רשמי, אבל ממה שהבנתי מעמודי הפייסבוק שלהם, שני המדריכים שליוו אותנו בחלק הראשון של הטיול גם הם כבר לא עובדים בחברה.

באתר החברה שבה טיילתי, Flying Kiwi, היו עד לא מזמן תריכים לטיולים בעונת הקיץ הקרובה, אבל לאחרונה הם בוטלו לאור העובדה שניו זילנד תאפשר כניסת תיירים רק החל מתחילת מאי, שזו תקופה שבה כבר תנאי מזג האוויר לא מושכים תיירות (ויש לי תחושה שזה היה צעד מכוון של הממשלה). אבל החברה היתה בעבר מאוד פעילה בפייסבוק והיתה מפרסמת תמונות וחוויות כל כמה שבועות גם אחרי שהקורונה פרצה – אבל העדכונים האלו נפסקו אחרי פוסט אחרון באוקטובר 2020.

אני שואלת את עצמי גם על ההשפעה הרחבה יותר של ביטול התיירות על לא מעט שירותים אחרים שהשתמשנו בהם כתיירים, כמו מסעדות שונות, ספקים שונים לפעילויות נוספות, חנויות למזכרות, או אפילו מלונות, אתרי קמפינג, ואכסניות. למשל כחלק מהמחקר לקראת פרסום הרשומות על הטיול רציתי גם להמליץ על האכסניה שבה שהיתי באוקלנד לפני ואחרי הטיול, רק כדי לגלות שהיא נסגרה מאז.

בתקווה שיום אחד נחזור לטייל בחו״ל, חשבתי בכל זאת לסכם את השהות שלי בניו זילנד.

ניו זילנד היא מדינה שעיקר היופי והעניין שבה הוא בטבע ופחות בערים, ולכן היא ידועה בעיקר בטרקים היפים שנמצאים בה – אבל חשוב לציין שיש בה גם המון מסלולי הליכה קלילים שמתאימים למשפחות בכל רמות הכושר. חשוב גם לציין שהערים עצמן לא בהכרח מעניינות במיוחד, למרות שיש בהן מוזיאונים ופעילויות תיירותיות שונות – כשבולטת במיוחד העיר קווינסטאון שהיא מרכז הפעילויות האתגריות של ניו זילנד.

אני מניחה שחלק מסוים מהתדמית הזו שנוצרה לניו זילנד נובעת גם מהעובדה שהטיסה אליה מאוד ארוכה וכוללת כמה תתי טיסות, משהו שהרבה פחות מתאים לטיולי משפחות (אלא אם מדובר על משפחות חובבות הרפתקאות שמוכנות לטיול ארוך גם בתקופת שנת הלימודים), אלא יותר למי שרוצה אולי קצת ״לברוח״ כמה שיותר רחוק מהארץ אחרי שירות צבאי למשל.

אבל עבור מי שמחפש טיול משפחות יפה שאפשר למשל לעשות גם בקרוון או במחנאות – ניו זילנד היא בהחלט יעד נאה שיש בו תשתיות טובות לטיולים כאלו.

ניו זילנד ידועה כביכול כמדינה קטנה יחסית, אבל היא בעצם לא כזו קטנה כשזה מגיע למרחקים שצריך לנהוג בה בין אתרים שונים. רק המעבר במעבורת בין שני האיים לוקח בין שלוש לשלוש וחצי שעות למיצר שבמפה נראה די צר ודק. לא סתם יש במדינה אפשרות לטוס בין ערים שונות – כי המרחקים לא פעם מצדיקים את זה.

לכן חשוב מאוד לחשוב מראש מה אתם רוצים לעשות, ולתכנן את זה אחרי מחקר של זמני נסיעה כתלות בזמן שיש לכם לטייל. במקרה הזה חשוב גם לזכור שטיול לניו זילנד יהיה כנראה ארוך למדי.

דווקא בגלל זה לטיול מאורגן יש מגבלה בכך שהוא בהכרח יהיה ״טיול טעימות״: בכל מקום תוכלו להיות רק לפרק זמן מוגבל מאוד. יש אנשים שזה מאוד מתאים להם, אבל אני חושבת שלרבים מאיתנו כן חשוב לטייל קצת יותר לעומק.

מה שהפך את הטיול הספציפי שלי לאפילו יותר מאתגר היתה העובדה שכדי לתת ״טעימה אמיתית״ מניו זילנד, לא פעם הזמן שניתן לנו ללכת במסלולי ההליכה היה יחסית קצר כדי שנוכל להגיע לפעילויות אתגריות נוספות שכל כך אופייניות למדינה (בין אם היה מדובר על קפיצות באנג׳י ובין אם היה מדובר על ביקורים באתרי ״שר הטבעות״), גם אם רבים מאיתנו לא היו מעוניינים בהן.

בסופו של דבר עבורי הטיול היה יותר הקדמה לטיול הבא הרציני בניו זילנד.

שיקול מאוד חשוב בכל מה שקשור לטיול בניו זילנד הוא בחירת העונה שבה מבקרים במדינה. אני חושבת שביקור בחגי תשרי (ספטמבר – אוקטובר) או פסח (אפריל) יכול להיות נוח מבחינת חופשים מבתי הספר ומהעבודה, אבל חשוב לזכור שאוקטובר הוא תחילת האביב ואפריל הוא די בסתיו בחצי הכדור הדרומי, מה שאומר שמזג האוויר כבר יהיה קריר – במיוחד באי הדרומי שהוא יחסית מאוד דרומי (וניו זילנד בדרומה לא רחוקה מאוד מהקוטב הדרומי) ולכן מאוד קר.

אני אישית טיילתי מאמצע נובמבר עד אמצע דצמבר והרגשתי שנהניתי ממזג אוויר יחסית נוח (למרות שהוא היה קריר בהתחלה והחום כבר התחיל להיות מורגש לקראת סוף הטיול). המשמעות של זה היתה שהיתי צריכה לקחת יחסית הרבה ימי חופש מהעבודה. לי זה מאוד התאים כי הייתי חייבת לנצל ימי חופש כדי שהם לא יימחקו לי, אבל זה בהחלט לא מתאים לכל אחד.

חשוב לציין שבניו זילנד יש תיירות חורף שכוללת סקי, אבל לא רק – כלומר חלק גדול מהמסלולים ואתרי הטיול פתוחים גם בחורף, ולמי שמסוגל להתמודד עם מזג האוויר מדובר על חוויה מעניינת.

אבל חשוב לזכור שניו זילנד היא מדינה גשומה לכל אורך השנה, ומזג האוויר יכול בקלות להתחלף בה מגשם לשמש וחזרה לגשם וחזרה לשמש כמה פעמים ביום. צריך להתחשב בזה בכמה דברים:

  • הלבוש: חשוב להתלבש בשכבות כדי שתוכלו ללבוש או להסיר בגדים לפי מזג האוויר הנוכחי.
    אני אישית גם הייתי ממליצה לרכוש מעיל גשם ומכנסי גשם טובים – בזמנו המליצו לי לקנות מכנסי גשם לקראת ביקור באלסקה, ובדיעבד זה התברר כמיותר, ולכן חשבתי שהם גם יהיו מיותרים בניו זילנד, אבל בדיעבד גיליתי שהם חיוניים.
  • מזג האוויר כמובן משפיע על הטיול. במסלולים קלים יותר זה אולי פחות קריטי, אבל שמדובר על טרקים הגשם יכול להפוך את המסלול מהנאה מהנוף לאתגר של כמה גשם ושבילים חלקלקים תוכלו לסבול.
    מעבר לכך, יש מצבים שבהם טרקים מסוימים פשוט לא יהיו זמינים במזג אוויר מסוים – כשהידוע בהם הוא הטונגרירו Tongariro Track שעובר בגובה יחסית גבוה בין שני הרי געש, ובתנאי מזג אוויר קשים הוא מסוכן למעבר ולכן נסגר.
  • אם בחרתם לטייל עצמאית ולא במסגרת של טיול מאורגן – הגשם משפיע כמובן על הנהיגה. והנהיגה בניו זילנד היא מאתגרת – לא רק כי נוהגים בצד ההפוך של הכביש, ולא רק כי גם צריך לא פעם לנהוג לא מעט מרחקים כדי לעבור בין אתרים, אלא גם כי הכבישים עצמם לא פעם מפותלים וכוללים לא מעט עליות וירידות. תוסיפו לזה גשם – וקיבלתם נהיגה שהיא אפילו פחות נעימה.
    מה גם שלפעמים הגשם עלול לגרום למפולות או שבירת גשרים או כבישים, מה שיוביל חסימות ולאפשרות ש״תתקעו״ בדרך.

עוד נקודה שראוי לחשוב עליה היא איפה להתרכז בטיול. רבים למשל מגבילים את עצמם לאי אחד מבין שני האיים של ניו זילנד – בין אם מדובר על האי הצפוני או הדרומי. לכל אחד מהאיים יש אופי משלו – למשל באי הצפוני שי יותר תופעות גיאוטרמיות כמו למשל וואי או טאפו wai-o-tapu שיש בו תופעות גיאותרמיות מרשימות שמזכירות את יילוסטון, הרי געש שונים, ומעיינות חמים – לעומת האי הדרומי שיש בו יותר טבע פראי ופארקים לאומיים עם מסלולים וטרקים מעניינים.

וחשוב כמובן לזכור שבשני האיים יש לא מעט חופים מדהימים ביופיים, ששווה לעיתים להתעורר מוקדם בבוקר (או לוודא שאתם על החוף בזמן השקיעה) כדי לצלם את הזריחה או השקיעה בהם.

עוד נקודה שחשוב לזכור היא לא להניח שום דבר מראש על המון פרטים קטנים.

כפי שכתבתי ברשומה הראשונה שלי, הגעתי לטיול בניו זילנד אחרי שטיילתי כמה פעמים בפורמט דומה בארה״ב, ולמרות שהיה לי ברור מראש שיהיו שינויים בין החברות – חשבתי שאוכל להסתדר איתם.

אחד הדברים שלא ציפיתי שיפריע לי היה נושא האוהלים. בארה״ב יצא לי מידי פעם לישון באוהל שזה אומר כמובן להרכיב ולפרק אותו, ולכן חשבתי שאסתדר עם זה. אבל הנושא של ההרכבה והפירוק של האוהל שיגע אותי בניו זילנד – איכשהו האוהלים היו מסורבלים יותר מאלו שבהם ישנתי בארה״ב, והיו יותר קשים להרכבה ופירוק. ובניגוד לארה״ב – בניו זילנד לרוב לא היתה לי את האפשרות לוותר על אוהל ולישון במקום אחר (כשבחברה האמריקנית לרוב אפשר היה לישון על האוטובוס עצמו). אני עדיין זוכרת את בפעם האחרונה שפירקתי את האוהל אחרי הלילה האחרון שלי בטיול, ולמרות שהייתי עצובה שהטיול נגמר, הייתי גם קצת שמחה שאני לא אצטרך להרכיב ולפרק שוב אוהל בזמן הקרוב.

לכן אם אין לכם ניסיון בטיולים מהסוג שאתם מתכננים, תחשבו טוב טוב עד כמה תוכלו להתמיד כמשפחה / זוג / קבוצה לאורך זמן בפרטים הקטנים. האם על כולם מוסכם מתי להתעורר בבוקר, ולא יהיו קיטורים למשל על השכמה מוקדמת מידי או מאוחרת מידי? האם כולם ישתתפו ברצון בתורנויות בישול וניקיון, או נהיגה? האם כולם מסכימים למשל לבשל הרבה, ולא יהיו כאלו שידחפו לאכול כמה שיותר בחוץ גם אם מבחינת תקציב זה לא מתאים לכולם? ואלו כמובן רק שאלות לדוגמא – יש הרבה נושאים שבהם חשוב שתהיה הבנה והסכמה בסיסית.

חשוב גם לעבור על קצת מנהלות: בעבר לא היה צורך בויזה לניו זילנד, לפחות לא עבור ישראלים שרצו לטייל במדינה. אבל החל מאוקטובר 2019 ניו זילנד החליטה לחייב את כל המבקרים במה שמכונה ויזה אלקטרונית: אתם מדגישים בקשה לויזה דרך האתר או דרך אפליקציה ייעודית (שלדעתי ההגשה בה עולה כמה דולרים פחות), והבקשה מאושרת תוך עשר דקות עד שלושה ימים. אני חייבת לציין שאני קיבלתי תשובה מהאפליקציה אחרי חצי שעה בערך.

במקביל לויזה, הייתי צריכה גם לשל סכום כסף מסויים שחייבים לשלם ושנועד בעצם כדי לבצע תיקונים במסלולים שונים שנשחקו בגלל כמות התיירים המאוד גדולה שמגיעה לניו זילנד בשים האחרונות – וגם מיועד בין השאר כדי לעודד תעסוקה הוגנת וכמה שיותר רחבה של תושבים בתעשיית התיירות הפורחת של המדינה (או לפחות זו שפרחה לפני הקורונה).

גם הויזה וגם התשלום בתוקף לכמה שנים, שאחריהן צריך לדש את הסכום והויזה, למרות שפרק הזמן כנראה לא בהכרח זהה עבור שני הדברים.

נקודה שחשוב לזכור היא שכדאי להדפיס את הויזה האלקטרונית למרות שהיא אלקטרונית. זה לא לטובת ההגירה של ניו זילנד שיש בה מחשבים שפועלים לא רע – אלא דווקא עבור חברת התעופה. אני גיליתי להפתעתי שכבר בארץ חברת התעופה דרשה ממני להראות שיש לי את הוויזה, בטענה שיש סיבוכים חוקיים עבור חברת התעופה אם הם לא בודקים שהיא קיימת. למזלי יכולתי להראות לנציגים בנייד שלי את האימייל שקיבלתי כאישור על קבלת הויזה (למרות שבישראל הייתי צריכה לשוחח עם אחראי המשמרת כי הפקידה לא הסתדרה עם זה), אבל בהחלט עדיף להדפיס עותק של הויזה עבור כל מטייל.

כדי לקבל רקע על ניו זילנד, שווה לקרוא את ספרה של הסופרת שפרה הורן שנקרא ״חוויה ניו זילנדית״. לשפרה יש (או לפחות היה בתקופה שבה היא כתבה את הספר) בן זוג ניו זילנדי, ובמשך תקופה ארוכה היא חילקה את זמנה בין ישראל לניו זילנד. היא מציגה את ניו זילנד מנקודת מבט מאוד ישראלית – ישירה, בוטה, וכזו שלא מתחשבת בנכונות הפוליטית בצורה מאוד ישראלית. הנכונות הפוליטית של הניו זילנדים לפי שפרה הורן מסתירה לא מעט בעיות בניו זילנד, שרובן מתרכזות סביב היחס למאורים. חיצונית המאורים נחשבים לשווי ערך בחברה הניו זילנדית ויש הרבה כבוד לתרבות ולשפה שלהם (והניו זילנדים מאוד אוהבים להדגיש את העובדה שהאדם הלבן לא כבש את ניו זילנד אלא חתם על הסכם שלום עם המאורים) – אבל כנראה שמאחורי הקלעים יש עדיין הרבה בעיות של עוני ואלימות שמאפיינות בעיקר את המאורים אבל הניו זילנדים לא אוהבים לדבר עליהם.

בהקשר הזה, בעיני מאוד מומלץ לשלב ביקור בכפר מאורי במהלך השהות שלכם בניו זילנד. מדובר על ביקור שכולל הסברים על התרבות המאורית, מופע ריקודים ושירה – ואז ארוחה מסורתית.

ולסיכום הסיכום, אני רוצה לצרף כמה רשומות שכתבתי לבלוג ״חמושה בעדשה״ של מכרה שלי שביקשה שאכתוב עבור החלק באתר לו היא קוראת ״מלון אורחים״. אני מקווה שתהנו מקריאת רשומות אחרות שכתובות קצת אחרת – אבל גם שתהנו מקריאה של רשומות אחרות של ״חמושה בעדשה״.

  • חלק ראשון והיכרות עם ניו זילנד (והשיקולים מאוחרי בחירת הטיול שלי)
  • חלק שני ורקע על הטיול שבחרתי ואופן הטיול בו
  • חלק שלישי עם המלצות וסיפורים על אטרקציות ספציפיות
  • חלק רביעי עם המלצות כלליות על אוכל, מזכרות ושות׳

2 תגובות

  1. motior הגיב:

    תודה על כל העצות
    מקווה שאגיע פעם לטיול בניו זילנד

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      גם אני מקווה שכולכם תזכו להגיע לשם (אני בטוחה שלעננת תהיה חגיגה של זיהוי צמחים וציפורים שם).

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s