איך התחלתי לצלם – חלק ראשון

אני לא זוכרת שבתור ילדה צילום סקרן אותי במיוחד. לכל היותר לקחתי איתי מצלמה לטיול השנתי בכיתה י״ב, ואני זוכרת הזדמנות או שתיים בצבא שבהן הייתי רוצה לצלם את הנופים היפים שהיו לנו בבסיס (אבל כנראה שלא יכולתי בגלל סיבות של בטחון שדה) – אבל זה לא היה משהו ששרד לאורך זמן.

אבל אז עשיתי רילוקיישן לארה״ב, והמצב השתנה ב 180 מעלות.

זה בעצם התחיל קצת לפני המעבר – כשעוד גרתי בישראל, עבדה איתי במשרד בחורה שגרה כמה שנים בארה״ב, התחתנה שם, וחזרה לארץ – בין השאר עם צעצוע שנקרא ״מצלמה דיגיטלית״. מדובר היה על בערך שנת 2000 – רוב האנשים עדיין לא שמעו על ההמצאה הזו, והמצלמות היחידות שהיו זמינות לציבור הרחב בתחום היו מצלמות כיס פשוטות מאוד עם רזולוציה עלובה במיוחד של מגה ומשהו. אין לי מושג אם היו אז מצלמות דיגיטליות למקצוענים – סביר להניח שגם אם הן היו קיימות הן היו יקרות בטירוף ובאיכות שכיום היתה נחשבת לבלתי מתקבלת על הדעת בעליל אפילו לחובבנים.

אבל לי זה נראה כמו צעצוע מאוד מגניב. לכן כשעברתי לארה״ב, אחת הקניות הראשונות שלי היתה מצלמה כזו. במקביל לזה, היה לי מזל מאוד גדול לעבור לאטלנטה – עיר שהיא באופן כללי מאוד ירוקה וכפרית. הגעתי לעיר באביב – בתקופה שבה העיר היתה מלאה בעצים פורחים.

ובחורף שירד בה שלג:

וכמובן בסתיו:

וגם כשירד גשם ויצאו פטריות:

ובין לבין גם יצאתי לטיולים, כמו למשל למפלי הניאגרה:

בהתחלה צילמתי המון ומידי פעם היתה מצטלמת לה תמונה שאהבתי (למרות שעם הזמן, הניסיון, וקצת ריחוק רגשי מהסיטואציה אני רואה בלא מעט מהתמונות האלו את הרעיון והפוטנציאל, אבל גם המון טעויות בביצוע). מה שכנראה הייתי צריכה היתה למידה מסודרת של איך לצלם, אבל המסע שלי לקוקס הצילום הראשון שלי היתה קצת מ]ותלת.

היא התחילה ממכרה חדשה שהכרתי שאהבה צילום, ובשלב מסוים ביקשתי ממנה המלצה על מצלמה. באותה תקופה (אי שם בסביבות 2002) מצלמות ״רציניות״ דיגיטליות עלו הון תועפות והיו נחלתם של צלמים מקצועיים, לכן באופן טבעי היא המליצה לי על מצלמה של קאנון מסוג SLR (או כזו שהציבור רואה כמצלמה עם עדשות מתחלפות) שהיתה מצלמת פילם. בלי להכנס להרבה פרטים טכניים, המצלמות האלו אכן ״מצלמות טוב יותר״, חלקית כי הן מתוחכמות יותר אבל בעיקר בגלל שלצלמים יש שליטה טובה יותר על הרבה מאוד פרטים שאין עליהם שליטה במצלמות כיס.

אני אישית עדיין המשכתי לצלם במצלמה כאילו היא מצלמת כיס – עד שיום אחד היא החליטה להשבר לי. במקרה יצא לי לשוחח עם קולגה שלי שגם הוא היה צלם – ומיד ״חטפתי״ נאום על זה שקאנון זה זבל וניקון זה מושלם. הוא המליץ לי עלהדגם מסוים של ניקון, וכדי לעודד אותי לעבור גם התנדב למכור את מה שנשאר שמיש מהציוד הישן שלי באיביי. י מהר היה לי ברור שהמצלמה של ניקון טובה משמעותית – פשוט כי אותה מכרה המליצה לי על הדגם הכי בסיסי של קאנון, והוא המליץ לי על דגם הרבה יותר מתקדם. אבל דווקא העליה הזו בדרגה סוף סוף גרמה לי לפנות לקורס צילום בסיסי, שבו למדתי המון – והתמונות שיצאו לי בטיול שיצאתי אליו היו יפות בהתאם:

תוך כמה חודשים אחרי כן חזרתי לישראל, ולמזלי גרתי במשך השנים הבאות בערים שבהן היתה לי גישה לטבע: בהתחלה התגוררתי בהוד השרון עם הרבה גינות ובקרבה לשדות, ואז עברתי להרצליה במרחק הליכה מהשדות בצפון הרצליה ולחוף. מעבר לזה יצא לי גם לטייל לא מעט:

אבל בשלב מסוים עברתי לרמת גן ובגלל שאני מתגוררת במרכז העיר – יש לי פחות ופחות הזדמנויות לצלם, ולכן לאחרונה חיפשתי דרכים איך להתחיל מחדש את הנושא – ועל זה אכתוב כבר ברשומה הבאה.

7 תגובות

  1. עדה ק הגיב:

    יופי של צילומים! אני לא מצלמת בכלל, אבל האיש שלי הוא צלם חובב מאוד רציני, אז שמות המצלמות שהזכרת נשמעו מוכרים.
    ושאלה לא קשורה: שם הבלוג קשור לספר/סרט The Accidental Tourist (תייר מזדמן)?

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      תודה! אני שמחה שנהנית מהתמונות!

      השמות של חברות הצילום הגדולות די ידועות, למרות שכיום עולות גם חברות אלקטרוניקה דומות, כי במצלמות יש יותר ויותר רכיבים אלקטרוניים משוכללים.

      וכן, יש קשר לספר / סרט העובדה שהפכתי למטיילת די במקרה, במיוחד כמישהי ששנאה טיולים שנתיים בתור נערה, כפי שכתבתי ברשומה הזו:

      איך הפכתי משונאת טיולים למטיילת סדרתית

      אהבתי

  2. empiarti הגיב:

    רציתי לומר כבר מזמן שהתמונות שלך מרהיבות, תענוג ממש. אז הנה קיבלתי גם סקירה מרתקת על דרכך והתפתחותך בתחום הצילום. מקסים. בעלי צלם חובב ברמה מקצועית ואני יכולה להעריך את מה שסיפרת כאן כמו גם את סוגי המצלמות (ובעיקר העדשות מסוגים שונים).
    המצלמה הראשונה שלי היתה פולרויד שקיבלתי ליום הולדתי העשירי, והשנייה היתה קודאק instamatic בשנת 1971. תמיד צילמתי בטיולים וכשהלכתי לים עם חברים ואני מאד מאד אוהבת תמונות ואלבומי תמונות. המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי היתה olympus קטנה שקניתי כשהייתי בכנס בניו אורלינס בשנת 1995. איכות התמונות דווקא היתה לא רעה, אבל זה גמר את הסוללה תוך דקות וגם את כרטיס הזיכרון. מאד השתכללנו מאז……..

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      כל נושא הצילום מאוד השתכלל בשנים האחרונות – אני חושבת שהמצלמות שיש כיום בסמארטפונים הרבה יותר חזקות מהמצלמות שיכולנו לקנות בזמנו…

      Liked by 1 person

  3. motior הגיב:

    יופי של תמונות וסיפור מעניין 🙂
    אני במשך הרבה שנים השארתי את הצילומים לאשתי עד שלפני כמה שנים התחלתי לצלם בעצמי בטלפון הנייד. אולי פעם אעבור למצלמה…

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת שכיום המצלמות בניידים לא רעים בכלל ומשתווים למצלמות כיס דיגיטליות. מעבר למצלמה ייעודית מוצדק לדעתי רק במצב שדורש צילום מתוחכם יותר.

      אני מניחה שצילום צמחים (ובמיוחד מקרוב) דורש לא פעם יכולת טכנית שהמצלמה בנייד לא בהכרח מאפשרת.

      Liked by 1 person

להגיב על adiad לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s