מה מצחיק אותי?

כחלק מפרוייקט Bloganuary בוורדפרס (שבו כותבים רשומה ביום כתשובה לשאלה מסויימת), נשאלנו מה מצחיק אותנו.

כשאני חושבת על קומדיות, אלו לרוב קומדיות טלוויזיוניות או סרטים שמוגדרים כקומדיות. אבל רבות מתוכניות הטלוויזיה שאמורות להיות משעשעות הן לא בהכרח כאלו מבחינתי. אני אמורה להיות חלק מהדור שחשב ש״סיינפלד״ ו״חברים״ הן שיא השיאים מבחינת יכולת קומדית טלוויזיונית, אבל שתי התוכניות האלו לרוב נראו לי סתמיות, ובמקרה הפחות טוב היו מציקות ומעצבנות.

מצד שני, אהבתי את העונות הראשונות של הסדרה ״סברי מרנן״, למרות שדי ברור לעין שמדובר על קומדיה די נחותה עם הבדיחות הכי רדודות שאפשר על מנהגי עדות פה בארץ. כנראה שמידי פעם כיף לצחוק בלי שאצטרך לאמץ את המוח.

בהקשר הזה, שתי העונות הראשונות של התוכנית ״קופה ראשית״ היו קומדיה מעולה לדעתי, אבל העונה השלישית כבר הפכה להיות מתאמצת מידי ומודעת מידי לעצמה ולכן הקצינה את כל המצבים המשעשעים כבר מעבר לגבול הטעם הטוב, ואני לא בטוחה שאצפה בכלל בעונה הרביעית.

אבל אם מדברים על תוכניות משעשעות – יש את ״בואו לאכול איתי״ שממש כמו ״קופה ראשית״ גם היא בהפקת ״כאן״ (ערוץ 11). אמנם מדובר על תוכניות ריאליטי (שבה המשתתפים מארחים את האחרים לארוחה בבישול ביתי והם נותנים לו ציונים), אבל לא פעם המשתתפים והסיטואציות שנוצרות בה משעשעים למדי בפני עצמם (במיוחד עם הקריינות המשעשעת של שי אביבי). אמנם העונות הקדומו תשל התוכנית כבר הורדו על ידי העאוץ מיוטיוב, אבל אם תצליחו אי פעם לצפות בפרקים שבהם השתתף ״דאנסי גדי״ – יש לי רושם שלא תשכחו את הדמות.

כמובןם שיש גם קומיקאים שמצליחים לשעשע אותי – כמו למשל הקומיקאי הבריטי הקלאסי ״מיסטר בין״ שאפילו הופיע באירוע הפתיחה של האולימפיאדה בלונדון.

ביום יום אני לא פעם נהנית מהחתולים שלי ,שלפעמים חוטפים קריזות ומתנהגים בצורה משעשעת למדי כשהם מנסים לצוד אחד את השני (או את הזנב של עצמם) ככל עו הם לא מפריעים לי כשאני עסוקה.

5 תגובות

  1. empiarti הגיב:

    דווקא את סיינפלד וחברים מאד אהבתי ואני אפילו מסוגלת היום לצפות בזה שוב. את קופה ראשית ראיתי אולי פעם או פעמיים ולא התחברתי. את סברי מרנן לא ראיתי מעולם. את בואו לאכול איתי אנחנו רואים לפעמים באמת בעיקר בשביל הפרשנות של שי אביבי. את מיסטר בין אני לא סובלת, לא מצליחה להבין מה מצחיק בו. נראה לי תת רמה. אם כבר אז חבורת מונטי פייטון…..זה קלאסיקה.
    היום אני כבר כמעט לא צופה בקומדיות. אין לי סבלנות לזה. לעיתים רחוקות אני צוחקת מקומדיות, אבל אם כבר אז רוב המוצלחות שבהן הן או צרפתיות או בריטיות באמת.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת שהקומדיה של מיסטר בין היא קומדיה מאוד פיזית – הבעות הפנים שלו, איך שהוא זז, וכו׳. טבעי שלא כל אחד מתחבר אליו, ממש כמו שלא כולם מתחברים לסוגי קומדיה אחרים.

      Liked by 1 person

  2. motior הגיב:

    נראה שמה שמצחיק אותנו מאוד שונה… חלק מהתכניות שהזכרת לא ראיתי ואת אלה שראיתי לא כל כך אהבתי.

    יש תכנית של רואן אטקינסון ("מיסטר בין") שכן מאוד אהבתי – black adder

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת שזה טבעי שלכל אחד יש חוש הומור שונה ולכן יש תוכניות שונות שמתאימות לסוגי הומור שונים.

      ואני זוכרת שראיתי את Black Adder כילדה וזו היתה בהחלט תוכנית משעשעת לאלו שמתחברים להומור בריטי מתוחכם. דאך אגב, ידעת שה Black Adder הוא בעצם נחש? בעצם מדובר על זן מסוים של צפע אירופאי שחור:
      https://www.livescience.com/54227-adder-facts.html

      Liked by 1 person

      1. motior הגיב:

        כן, ידעתי מה משמעות השם…

        אהבתי

להגיב על adiad לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s