מהם חמישה דברים שאני מודה להם היום?

כחלק מפרוייקט הכתיבה bloganuary של וורדפרס, התבקשנו לכתוב על חמישה דברים שאנחנו מודים עליהם היום.

הדבר הראשון שאני מודה עליו זה שלא קיץ עכשיו.

בתור ילדה אהבתי את הקיץ, אבל זה כנראה היה קשור לעובדה שבתור ילדה היה לנו חופש בקיץ, וגם גרתי בירושלים כך שהקיץ לא היה כזה חם והיה אפילו די יבש. אבל עכשיו אני גרה באיזור ת״א, והקיץ לח משמעותית – וגם יש לי רושם שגם הקיצים רק הולכים והופכים להיות חמים יותר.

אז אני מבחינתי מעדיפה את החורף הכי קר – רק שלא יהיה יולי אוגוסט שוב.

הדבר השני שאני מודה עליו זה שאני בריאה.

בשנים האחרונות יצא לי להכיר לא מעט אנשים יחסית צעירים שחלו בסרטן. חלקם שרדו, אבל חלקם לא – ולמרות שה מיעוט אני שמחה שאני לא אחת מהם.

הדבר השלישי שאני מודה עליו זו העובדה שכבר לא מעט שנים יש לי יכולת לטייל בעולם. לא לכולם יש את האפשרות הזו – מבחינה כלכלית או מבחינת היכולת לקחת מספיק חופש, במיוחד לטיולים ארוכים יותר או לכאלו שמגיעים ליעדים מאוד מיוחדים או אקזוטיים.

הדבר הרביעי שאני מודה עליו זו העובדה שהעבודה שלי מאפשרת לי לעבוד מהבית, והחברה שבה אני עובדת די גמישה בנושא השה, מתוך הבנה למורכבות של עבודה במשרד בזמן הקורונה.

ממה שהבנתי מאנשים שעבדו איתי במקום העבודה הקודם שלי (שאותו עזבתי קצת לפני הקורונה) – אצלם ההנהלה פחות סובלנית לנושא, וכבר תקופה די ארוכה החברה מנסה להחזיר את העובדים למשרד ללפחות יומיים בשבוע (למרות שהעובדים מוצאים דרכים מעניינות כדי להתחמק).

הדבר החמישי שאני מודה עליו הוא העובדה שאחרי שנסגרה ה״בלוגיה״ בתפוז. – מצאתי מקום חדש לכתוב בו בלוג וגם קהילה בכל מה שקשור לכתיבה. אני מודה שמאוד התגעגעתי לזה.

10 תגובות

  1. motior הגיב:

    טוב שיש על מה להודות. למרות שעניין החורף כמובן זמני 🙂

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אבל גם בסופו של דבר הקיץ גם זמני 🙂

      Liked by 1 person

  2. empiarti הגיב:

    יופי של נושא. יש מצב ש"אגנוב" חלק מהנושאים האלה למדור השרביט החם. נראה לך שיכעסו על זה בוורדפרס?
    אם יש משהו שמרגש אותי בכל פעם מחדש הוא להקשיב להוקרת התודה של אנשים. יש מנהג כזה שרבים עושים אותו בתדירות יום יומית, בדרך כלל בערב לפני השינה – לרשום את הדברים שהם מוקירים עליהם תודה. מחקרים כנראה מראים שהוקרת תודה מגבירה את תחושת האושר ושביעות הרצון. מעניין, לא?
    אז התרגשתי ממש לקרוא את הפוסט שלך.
    האמת שגם אני פעם אהבתי קיץ יותר (וגם אני גדלתי בירושלים ואז בלוס אנג'לס שלא היתה לחה מדי), וככל שאני מתבגרת וחיה באזור המרכז והשרון אני סובלת יותר מהלחות המגעילה של הקיץ. אז יחד איתך מודה על החורף הזה. וגם קצת מודה שהוא לא כזה חורף קשה כמו באירופה או בחלקים של ארה"ב.
    אם הבנתי נכון את די צעירה, ולכן זה עוד יותר מרגש אותי לשמוע שאת מוקירת תודה על הבריאות שלך. נדיר.
    גם העובדה שאינך לוקחת כמובנת מאליה את היכולת שלך לטייל בעולם משמחת ומרגשת אותי. יותר מדי שומעת את הקיטורים של אלה שזמנית לא מסוגלים. כיף לשמוע מישהי שאשכרה מודעת לכך שהיא בת מזל בעניין הזה.
    מקום עבודה שמיטיב עם עובדיו ומזדהה עם הצרכים והרצונות שלהם הוא אכן ברכה, שמחה שהצלחת לעבור למקום הזה לפני הקורונה ושזה משפר את איכות חייך בזכות היכולת לעבוד מהבית.
    והכי הכי אני שמחה שגילית את הקהילה הזאת (את מתחברת דרך "פרפרים" https://isra-parparim.blogspot.com/ ?) ושהתחלת לכתוב כאן, שמחה שמצאתי את הבלוג שלך ונהנית מאד לקרוא וגם לצפות בצילומים הנהדרים שאת מעלה.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      תודה על המחמאה!

      אני לא חשובת שלוורדפרס יהיה אכפת אם תקחי דוגמאות מההצעות שלהם – אולי אפיו אם ישמחו שהרעיונות מוצלחים?

      ואני כבר בת כמעט 47 – זה אולי לא מבוגרת אבל לא ממש צעירה (לצערי).

      ואיך מצטרפים לקהילת ״פרפרים״?

      אהבתי

      1. empiarti הגיב:

        יש כמה וכמה נושאים ב-bloganuary הזה שמצאו חן בעיני ואולי אאמץ למדור שלי, אותו אני מטפחת כבר למעלה משנה.
        וואו, לא הייתי מנחשת מהכתיבה שלך שאת כבר בשנות הארבעים לחייך. את נשמעת יותר צעירה. מצד שני כבר הספקת הרבה, טיולים ומקומות עבודה ורילוקיישנים ובחזרה ארצה אז הייתי צריכה להבין שמדובר במישהי עם מעט יותר פז"מ 😉
        כאשר נכנסים לאתר פרפרים https://isra-parparim.blogspot.com/
        יש לשונית בשם "הצטרפות לקהילה" ששם מוסבר שצריך לשלוח מייל לכתובת kankanhate@walla.co.il עם קישור לכתובת הבלוג שלך. כתובת המייל שלך לא תהיה חשופה באתר. מרגע שיקשרו אותך, בעצם כל פעם שתפרסמי פוסט חדש הוא יופיע באתר פרפרים בצד ימין תחת "פורסמו לאחרונה – רשימה נגללת". כך תיחשפי לעוד קוראים. דרך אתר פרפרים גיליתי הרבה מהבלוגים שאני קוראת באופן קבוע, ומה שיפה הוא שהאתר לא תלוי פלטפורמת בלוגים – כלומר יש שם בלוגים מוורדפרס, בלוגספוט וגם אחרים.

        Liked by 1 person

      2. adiad הגיב:

        תוד – אצטרף לפרפרים בהקדם.

        מעניין שאת כותבת שמהכתיבה שלי אני יוצרת רושם צעיר יותר – מעניין למה? ייתכן כי זה בגלל שנשמע שאני מטיילת בעולם ולכן רווקה חסרת מחוייבות עדיין, או שזה משהו אחר בסגנון הכתיבה שלי?

        אני שואלת כי אני מקבלת את התגובה הזו לא פעם. חלק מזה נובע מזה שאני באמת נראית צעירה לגילי, אבל פה בבלוג הר לא רואים אותי פיזית…

        Liked by 1 person

  3. empiarti הגיב:

    וואו באמת אין לי מושג מדוע קבלתי את הרושם שאת צעירה יותר. אולי כמו שאת נראית צעירה כך את גם "עוברת" בכתיבה שלך. זה לא בהקשר של התוכן, לא נראה לי, כי עובדה שכתבת על מקומות העבודה והארצות שחיית בהן וכל מיני דברים שעברת והייתי אמורה לחשב ולהבין שלא ייתכן שמדובר במישהי בשנות העשרים או שלושים לחייה….ובכל זאת. זה משהו בתחושה הצעירה שאת מעבירה. וקבלי זאת לגמרי כמחמאה.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת שקשה לי אישית עם ההגדרה של ״צעירה״ מכמה בחינות.

      קודם כל, זה מזכיר לי את אבא שלי והחברים שלו שכל הזמן ניסו להתמודד עם ההתבגרות שלהם ולא לקבל אותה בזה שהם אמרו שהם ״צעירים בנפשם״, גם כשבבירור הם היו בהחלט בני גילם מכל בחינה שהיא, ואפילו אהבו לדבר על המחלות הכרוניות שלהם ולהשוות תרופות (ולהראות אחד לשני מי יודע יותר על התרופות והמחלות). יש משהו עצוב בעיני באנשים כאלו שמנסים להיות צעירים בכוח.

      מצד שני אולי גם יש גבול מאוד דק בין ״צעירה בנפשה״ לבין מישהי שהיא ״ילדותית״ ולא בוגרת מספיק?

      את כל אלה אני מעלה כשאלות לעצמי, ולא חלילה כטענות כלפי אף אחד אחר.

      Liked by 1 person

      1. empiarti הגיב:

        לגמרי במקרה גם אני תמיד נראיתי צעירה לגילי וכאשר הייתי באמת צעירה זה היה לי למכשול לפעמים. לא יכולה לספור כמה פעמים הייתי צריכה לשלוף תעודת זהות או דרכון כדי להוכיח שאני מספיק גדולה ל….לא משנה מה.
        זוכרת שהייתי עונה לטלפון או פותחת את הדלת לאנשים אחרי שכבר הייתי נשואה ואפילו אמא והיו שואלים אותי "אם אבא בבית".
        גם בתי נראית צעירה לגילה וכאשר התחילה לטפל (היא פסיכולוגית קלינית) היא עברה למשל מעדשות מגע למשקפיים כדי שזה יבגר אותה קצת.
        עם השנים זה דווקא התחיל לעבוד לטובתי. הייתי אמא צעירה לילדים בוגרים וסבתא צעירה…. לא חושבת שאי פעם קישרתי את זה עם ילדותיות או חוסר בגרות. אם אצלך זו האסוציאציה שעולה, שווה להתבונן על זה – להבין האם אי פעם מישהו התייחס אלייך ככה באמת, כילדותית או לא בוגרת או שאולי את התייחסת ככה לאחרים? בכל מקרה זה לא מה שהתכוונתי שאמרתי שלי את נשמעת צעירה.

        Liked by 1 person

    2. adiad הגיב:

      אני חושבת שהתשובה לזה מורכבת. יש לי קול שהוא יחסית קצת גבוה ולכן נתפס כנראה כ״ילדותי״, ויחד עם פרצוף שבאמת נראה ילדותי, אני חושבת שלא פעם אנשים חשבו שאני מישהי מאוד צעירה – ולצערי יש גם כאלו שחושבים שאני כנראה סובלת ממגבלה שכלית כזו או אחרת.

      אני זוכרת שבזמנו אהבתי לצפות בתוכנית ריאליטי בשם ״הטופ מודל הבאה של אמריקה״ שהיתה תוכנית דוגמניות, והיתה שם מתמודדת עם אותה בעיה (קול גבוה ופרצוף צעיר), ואפשר היה לראות שהיא זוכה ליחס מזלזל לא רק מהמתחרות אחרות אלא גם מאנשי הצוות של התוכנית.

      אהבתי

התגובות סגורות.