טיול שייט לאלסקה – סיכום

האם שווה לטייל באלסקה?

זו שאלה מעניינת כי מדובר על מקום מדהים ביופיו – אבל מצד שני הוא מאוד רחוק מישראל, כשאפשר למצוא נופים דומים בצפון אירופה שקרובה באופן משמעותי לישראל.

אני מניחה שאם אתם נמצאים כבר בצפון מערב ארה״ב או מערב קנדה או כל מקום שבו יש לכם אפשרות הגעה נוחה למיקום שממנו יוצא שייט – שווה לכם לצאת לאחד כזה.

האם שייט משתלם?

אלא אם יש לכם בעיה כזו או אחרת עם היבט כזה או אחר של טיול בשייט – זו בהחלט יכולה להיות אופציה נוחה וגם נוחה כלכלית כדי לטייל.

אני חושבת שיש כמה גורמים שמשפיעים על העלות:

  • איך אתם מגיעים לשייט – כמו שכתבתי בסעיף הקודם, אלסקה היא רחוקה כמעט מכל מקום. אני הגעתי אליה מדרום מזרח ארה״ב, והטיסה עלתה לי קצת פחות ממה שעלה לי השייט עצמו, אבל לא הרבה.
    מצד שני אני לא בהכרח הכרתי אז אתרים שבהם אפשר למצוא כרטיסים בזול – וזה משהו שקיים כיום והתפתח מאוד מאז שהשתתפתי בשייט, ואולי עם אפשרות להתפשר על זמן טיסה ומספר הקונקשנים אפשר יהיה למצוא טיסות זולות.
  • גודל הקבוצה – מה לעשות ואני נסעתי לבד. לפעמים יש לזה היבטים פחות כיפיים (כמו למשל העובדה שלא פעם אני צריכה לשלם קצת יותר כדי לקבל חדר לבד ושלא ייכפו עלי שותפ/ה זר/ה) – אבל גם עם העלות הזו -אין מה לעשות שהרבה יותר זול לי לטייל ככה.
    מעבר לעובדה שאני משלמת על אדם אחד (ולא על ארבעה או חמישה) בתור רווקה אני יכולה גם לא פעם להתפשר על דברים כמו טיסות בשעות מאוד מוקדמות או מאוחרות, או טיסות עם המון קונקשנים ו / או המתנה מאוד קצרה (שדורשת להזדרז כדי להגיע לטיסה הבאה) או ארוכה (ומשעממת). כל אלו מגבלות שלא פעם שמעתי הורים לילדים שטוענים שהם לא היו מסוגלים להתמודד איתן בגלל הילדים, למרות שכמובן שהן לא בהכרח נכונות לכל משפחה ולכל ילד.
  • החדר שבו תבחרו לישון – אני שטתי לבד, וידעתי שאת רוב הזמן שבו אהיה ערה ארצה לבלות מחוץ לחדר. זה לא היה בהכרח נכון (ובהחלט היו רגעים שבהם רציתי קצת שקט מהקהל או סתם לראות סרט בטלוויזיה) – אבל באופן עקרוני זה אמר שיכולתי פשוט לקחת את החדר הכי פשוט שחברת השייט מציעה – שהיה חדר פנימי ללא חלון.
    קודם כל – חשוב לציין שעבור מי שחדר כזה נשמע לו קלסטרופובי ולא נעים – ישנה אפשרות לשכירה של חדר עם חלון קטן שהעלות שלו גבוהה ברמה מסויימת מזה של חדר פנימי.
    מעבר לזה – כיום בתקופת הקורונה שבה אולי תרצו יותר בבידוד חברתי משאר הנוסעים בספינה, יש מי שיעדיף לשכור חדר שבו יש מרפסת פרטית שבה תוכלו לבלות ״בחוץ״ ולהנות מהנוף בלי צורך בחשיפה לשאר הנוסעים.
    ולסיום – משפחות כמובן צריכות שילוב של חדרים, ושווה במקרה הזה לבדוק מה השילוב האידאלי עבורכם. ייתכן למשל שסוויטה שבה כל המשפחה תוכל לישון תעלה פחות מאשר הזמנה של כמה חדרים פשוטים יותר – ולכן חשוב לברר על כמה אנשים (ובאילו גילאים) נכנסים בכל סוג חדר כדי למצוא את השילוב האידאלי שיעלה לכם כמה שפחות.
  • ויש כמובן את הפעילויות הנוספות, שעליהן כבר כתבתי ברשומה הקודמת – העלות שלהן ואיפה אתם בוחרים לרכוש אותן היא שיקול מאוד משמעותי בנסיעה, במיוחד אם אתם נוסעים כקבוצה גדולה.

אז מה בדיוק היתרונות של השייט?

קודם כל – מבחינה כספית, השייט משלב מגורים (שמקבילים לשכירת חדר במלון), נסיעה ממקום למקום (שמקבילה לשכירת רכב או עלות של תחבורה ציבורית כזו או אחרת) שלא פעם מתבצעת בזמן שאתם ישנים או נופשים בספינה, ושל מזון (שמקבילה לאכילה במסעדות או קניה של אוכל בסופר). אם כוללים את כל המרכיבים האלו – העלות של שייט מרגישה יותר משתלמת בהרבה מאוד מקרים.

וחשוב לזכור את העובדה ששייט בהחלט מאפשר לשלב טיול טוב למקומות יפים עם נופש מפנק, מה שהופך אותו למאוד מתאים עבור משפחות או קבוצות אחרות שבהן לחברים יש העדפות שונות לגבי איך לנצל את החופשה.

חשוב גם לציין שרמת השירות בספינה היא מאוד גבוהה ולפי סטנדרטים אמריקניים – וכמות האוכל שזמינה (ובחינם!!!) לאורך כל היום היא מדהימה. מעבר לשלוש ארוחות עשירות וברמה גבוהה ביום בקפיטריה (וארוחת ערב רשמית במסעדה למי שמעוניין בכך), יש פיצה ליד הבריכה, עמדת גלידה איפשהו, ובלילות יש לא פעם בופה שוקולד או דברים דומים (עלות של דיאטנית או קבוצת הרזיה לתיקון הנזקים לקו המותניים לא כלולה במחיר).

תוסיפו לזה את העובדה שבעצם אתם נוסעים ליעדים שהמרחק ביניהם הוא לא קטן – ועדיין יש לכם את האפשרות לא לפרק ולארוז מזוודות בתדירות גבוהה, שזה משהו מאוד נוח ונעים.

והשייט מנגיש לכם המון יעדים באלסקה שהם באופן טבעי קרובים לקו החוף – משהו שלא בהכרח קל או זמין באותה מידה בנסיעה עצמאית. עיר הבירה ג׳ונו (שהיא אחת מתחנות העצירה הפופולריות של הספינות) למשל היא עיר שאין אליה גישה מבחוץ בכבישים, ואפשר להגיע רק דרך הים במעבורת (או כמובן בספינת שייט).

אז מה החסרונות?

קודם כל – העובדה שהשייט עצמו לא מנגיש לכם איזורים אחרים באלסקה שהם לא בקו החוף. חברות השייט אמנם מארגנות טיולים ש״צמודים״ לשייט לאיזורים פנימיים כמו הפארק הלאומי דנאלי, אבל במקרה הזה העלות שלהם יכולה להיות יחסית גבוהה ולא משתלמת. זה נכון במוחד בפארק הלאומי דנאלי שבו לחברות השייט יש אמצעי תחבורה משלהן להכנס לפארק, והן דואגות לתנאים מפנקים במיוחד שלא זמינים לשאר המטיילים, כמו למשל כיבוד על האוטובוס עצמו.

מעבר לזה, הטיולים עצמם הם לא בהכרח מתאימים למי שמחפש אקשן ו / או מאמץ. קודם כל, כחלק מהשייט יש היבט מסוים של נופש ולא רק טיול – וזה משהו שלא מתאים לכל אחד. יש הרבה מאוד זמן פנוי גם בימים שבהם עוברים דרך אתרים מסוימים (אצלנו זה בלט ביום הראשון המלא וביום האחרון המלא, אבל לא רק), ויש מי שיימצא את זה כמשעמם ומיותר.

מעבר לזה, כשהספינה כן מגיעה ליעד כזה או אחר – לא פעם אתם מוגבלים בזמן או בנגישות לאתרים סביבו. השהות בערים היא משהו בסביבות ה 7 – 8 שעות במקרה הטוב, מה שלא בהכרח מאפשר לכם לצאת לסיור מחוץ לעיר גם לאתרים יחסית זמינים. במקביל – בביקור ב Glacier Bay National Park יכולנו לחוות אותו רק מהספינה. נכון שטיול מקביל בפארק מהים היה כנראה עולה לא מעט – אבל מסתבר שיש בפארק גם לא מעט מסלולי הליכה ביערות באיזור ואפילו אפשר להתקרב לקרחונים מכיוון היבשה אפילו יותר ממה שאנחנו התקרבנו אליהם מכיוון הים.

הנושא המסובך בשייט: טיפים

נושא הטיפים מאוד מסובך בארה״ב. נהוג לתת טיפים להרבה מאוד אנשי מקצוע שלא בהכרח מקובל לתת להם טיפ במקומות אחרים בעולם – וגם רמת הטיפים בארה״ב יחסית גבוהה לשאר העולם. בזמנו כשהטיפ הנהוג בישראל היה 10% – הוא היה בערך 15% בארה״ב, וכיום במקביל לעליה שלו בישראל, בארה״ב נהוג לתת למלצרים למשל 20% טיפ.

חשוב לציין שהנוהג הזה של לתת טיפים בארה״ב (שלא נהוג למשל באירופה וגם בלא מעט מדינות אחרות כמו ניו זילנד) נובע מזה שבעצם עלות המזון במסעדה הוא מאוד נמוך, והחסכןו על כך מתבצע בין השאר בכך שהמשכורות של המלצרים והמלצריות מאוד נמוכים. זה דומה במובן מסוים למה שקורה גם בארץ (למרות שפה המחירים במסעדות רחוקים מלהיות זולים) – אבל בארץ מלצרות היא לרוב עבודה זמנית לחבר׳ה צעירים, ובארה״ב מדובר לא פעם על עבודה קבועה ואפילו מקצועית של עובדים בגילאים מבוגרים יותר.

נושא הטיפים בשייט בפרט הוא מורכב כי בעצם יש הרבה אנשים בו שכביכול ראויים לטיפ. יש את החדרן שכמובן מארגן ומנקה לכם את החדר, ומלצרים במסעדה, ומלצרים בקפיטריה, או את העובדים בסיפונים השונים שעוזרים בכל דבר שהמטיילים זקוקים או מעוניינים בו.

חברות השייט השונות מודעות לרגישות ולבלבול בנושאים האלו, במיוחד עבור מטיילים מחו״ל שלא בהכרח מודעים לצורך לתת טיפים או כמה ולמי לתת, והן קובעות מדיניות שעליה הן מצהירות מראש. לרוב מדובר על גישה של ״אנחנו משלמים לעובדים שלנו מספיק / אנחנו כבר כוללים את סכום הטיפים במשכורות שלהם – אבל תרגישו חופשיים לתת טיפים אם אתם מקבלים שירות יוצא מן הכלל״.

הבעיה היא שלא פעם המדיניות הזו גורמת לבלבול – ולא פעם גורמת לכך שהעובדים עצמם יודעים איזה ״טיפוס״ לרוב נוטה לתת טיפים יחסית בקלות, והם מתיידדים איתם. זה לא חלילה אומר שהם נותנים שירות גרוע לשאר המטיילים (ואתם תמיד תקבלו שירות מעולה עם חיוך), אלא יותר בכיוון של להתאמץ יותר עבור מטיילים מסויימים.

לדוגמא: אם אני אשב באחד הסיפונים ואבקש שתיה – המלצר מייד יביא לי אותה עם חיוך גדול. אבל אם תשב שם גברת מבוגרת שנראית מבוססת כלכלית – המלצר ייגש אליה מראש, כנראה גם ידע מהר מאוד איך קוראים לה – ויפנה אליה באופן אישי כדי לשאול האם היא רוצה משהו לשתות, וגם קצת יקשקש איתה וייתן לה להרגיש חשובה ונחמדה.

כך בעצם רואים בבוקר האחרון של הטיול מטיילים מסויימים מסתובבים עם כמות גדולה של שטרות ביד שהם מחלקים לכל עבר, גם לעובד שהכין להם טוסט.

וזה יכול להיות מבלבל עבור תיירים שלא בהכרח יודעים מה נהוג ולמי צריך לתת טיפ ועבור מי זה בעצם ״שואו״ או משהו אישי.

עקרונית אני חושבת שנהוג לתת טיפ מסוים למי שטיפלו בכם באופן אישי: החדרנ/ים שסידרו לכם את החדר/ים, אם אכלתם במסעדה הרשמית – גם למלצרים שם, ולעובד/ת שעזר/ה לכם באופן אישי. אפשר להתייעץ עם חברת השיט על מה הסכום המקובל.

באמריקה – התנהג כאמריקני

חשוב לזכור שהשיט לאלסקה כפי שהוא מתנהל היום מיועד לאמריקנים ומתנהל כך.

יכול מאוד להיות שיהיו במהלכו דברים שיראו לכם מיותרים ואפילו טפשיים. אולי בעיניכם אין שום סיבה לקחת סיורים מהספינה כשאפשר לקחת אותם יותר בזול מיד כשיורדים ממנה. יכול להיות שהלבוש הרשמי שנדרש לארוחות הערב וההצגה במסעדה נשמע לכם מיותר ומוגזם, ושאפשר עקרונית להנות מהאוכל וההצגה גם בג׳ינס וכפכפים.

אבל בסופו של דבר הדברים האלו הם חלק מהתרבות האמריקנית. נכון שאפשר פשוט לקחת סיורים מהחוף, או לאכול בקפיטריה כדי להמנע מקוד הלבוש הרשמי במסעדה – אבל לא חייבים להסביר לכל העולם ואשתו בקולי קולות עד כמה זה מיותר בעיניכם.

6 תגובות

  1. motior הגיב:

    תודה על הסיכום

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אין בעד מה. אני שמחה שאתה מצליח לראות את הרשומה הזו – פחדתי שמשהו התפספס בפרסום שלה (כמובן שלא כתבתי לך בבלוג כדי לבקש תדובות או משהו דומה).

      אהבתי

  2. empiarti הגיב:

    וואו זו היתה באמת סקירה יסודית ומעניינת והצילומים כמובן – מרהיבים. מעולם לא עשיתי קרוז כזה בכלל אבל כן סקרנית לגבי אלסקה. אולי אם יהיה רלוונטי אוכל למצוא פורמט קצת פחות אמריקאי/תיירותי.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      תודה!

      השאלה מה בפורמט הנוכחי מפריע לך, כי בהרבה מובנים אפשר להמנע מהרבה היבטים תיירותיים של הקרוז.

      אהבתי

      1. empiarti הגיב:

        בעקרון אנחנו לא אוהבים "טיול מאורגן" על כל ההיבטים של זה. מישהו אחר קובע מסלול, לוח זמנים, זמני ארוחות ועוד. בטח עניין קוד הלבוש אבל הסברת איך עוקפים את זה. אבל יש מקרים שזו הדרך היחידה לחוות מקום ואין אופציה אחרת – כמו למשל הטיול המדהים שעשינו לאיי הגלפגוס ב-2015. שם הדרך היחידה היא לעלות על סירה למשך כמה ימים ולרדת ממנה לאיים השונים רק עם מדריך מקומי ורק לזמן קצוב ומתואם מראש. אלסקה איננה מקום שכזה כמובן, ובלי שהתעמקתי או ביררתי עדיין כלום, יש לי הרגשה שלהגיע אליה באופן עצמאי ולעשות מסלול לבד בעצמנו (או במסגרת של טיולים מודרכים ייעודיים בכל מקום שנגיע אליו) יהיה מהנה יותר מאשר קרוז. עבורנו, כמובן. לא פוסלת עבור אחרים.

        Liked by 1 person

      2. adiad הגיב:

        חשוב אבל לזכור שאלסקה היא מקום ענקי, אפילו במושגים של ארה״ב שהיא ענקית עבור רובנו שבאים ממדינה קטנה. מדובר לע המון שעות נהיגה – ולפעמים יש מקומות שאין אפשר לנהוג אליהם אלא חייבים לעלות על מעבורת.

        בספינה יש בהחלט מסלול מוגדר מראש וזמן מוגבל בכל יעד, אבל עולה השאלה עד כמה זה משנה כי יש לך חופש לעשות מה שבא לך בערים האלו, וכמות הפעילויות בהן מוגבלת. ייתכן ששווה להשאר יותר זמן בעיר אחת, אבל בסופו של דבר האפשרויות לטיול די חוזרות על עצמן בכל הערים.

        וארוחות הערב בקפיטריה מוגשות לאורך כמה שעות כמובן – כך שיש גמישות בשעה שבה אתם בוחרים לאכול.

        אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s