הטיול ה״קרקעי״ באלסקה, חלק שישי

בשלב זה הגענו ליעד האחרון שלנו בטיול, הפארק הלאומי דנאלי Denali. הפארק נמצא ליד ההר הגבוה ביותר בצפון אמריקה, ששמו גם דנאלי – למרות שבמקור שניהם נקראו Mount McKinley / Mount McKinley National Park על שם הנשיא האמריקני וויליאם מקקינלי שהיה הנשיא בזמן שגילו את ההר – אבל דנאלי היה השם שבו קראו השבטים המקומיים, והחל משנות השמונים נעשו מאמצים לקרוא להר ולפארק בשמם המקורי, מאמץ שהנשיא אובמה הפך לרשמי ב 2015. על כל הדיון וההיסטוריה תוכלו לקרוא בכתבה הזו.

לפני ההגעה לפארק, רבים עוברים קודם כל בעיר הקרובה ביותר פיירבנקס Fairbanks. אני אישית קניתי שם נעלי הליכה טובות במחיר מאוד טוב, אבל רבים רוכשים בעיר ציוד נרחב יותר שהם זקוקים לו כדי לשהות בפארק. זה יכול להיות מצרכי מזון, אבל הפארק עצמו מאפשר גם לינה בשטח בהזמנה מראש, ואז תזדקקו לציוד כמו גזיה או חומר לטיהור מים.

בעיר עצמה יש מוזיאון באוניברסיטה המקומית שמכיל מידע על מדינת אלסקה, ההתיישבות בה, התושבים המקומיים, ועוד – ששווה את הביקור.

אבל יש נקודה שחשוב לציין לגבי הפארק: אמנם בימים בהירים אפשר לראות את ההר שעל שמו הפארק קרוי ממקומות רבים בפארק – לרוב מזג האוויר כזה מעונן ומעורפל שלא רואים את ההר. למשל בתמונה הבאה אפשר היה לראות את ההר ברקע אם רק היה בהיר מספיק:

מכיוון שלרוב המטיילים יש זמן מוגבל בפארק שהם מתכננים מראש, אי אפשר בהכרח לכוון ליום בהיר – ועבור רוב המטיילים זה עניין של מזל.

אפשר לראות בתמונה כביש בודד וצר – וזה הכביש היחידי שמשרת את הרוב המכריע של הפארק. הגישה היא שהשטח הוא בעצם בבעלותם של בעלי החיים שמתגוררים בו, ואנחנו בני האדם רק מבקרים. ומן הסתם גם קל לשים לב לעובדה שאין המון תנועה על הכביש, משהו שאולי אפשר היה לצפות בכביש בודד כזה בפארק מאוד פופולרי. הסיבה לכך היא שאחרי נקודה מסויימת (שבה מתחיל הכביש הצר) אי אפשר להכנס לפארק בעזרת רכב בלי אישור מיוחד (שאותו מקבלים אנשים בודדים כמו צלמי טבע מקצועיים למשל) – אלא יש אוטובוסים שמשרתים את המבקרים ומגיעים עד יעדים מסוימים בפארק, בתשלום כמובן כתלות באורך המסלול. אפשר להזמין את הנסיעות במרכז המבקרים בכניסה לפארק, ושם יתנו לכם את רשימת התחנות שמהן אפשר לעלות לכל אוטובוס בשעה מסויימת. אלו תחנות שנמצאות בכניסה לפארק עצמו, ואז ליד אתרי הקמפינג השונים שנמצאים בתחילת הפארק באיזור שבו עדיין אפשר להכנס עם מכוניות.

7 תגובות

  1. motior הגיב:

    פארק מרשים מאוד ללא ספק

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      בהחלט, וכמובן שיש עוד ממנו…

      אהבתי

  2. empiarti הגיב:

    חייכתי לעצמי כשקראתי על הסיכוי לראות לא טובה כאשר מגיעים לפארק. מי שקרא אצלי בשנים האחרונות בבלוג יודע שאנחנו קצת "מקוללים" ולכל מקום שאנחנו מגיעים בטיול אנחנו נתקלים בערפל או בעיות ראות. כך היה באיטליה ב"שלושת הארובות", בהר פוג'י ביפן, במפל NIKKO ביפן, בהר פילאטוס בשווייץ ואפילו ברמת הגולן שלנו. בטח שכחתי מקום או שניים.
    הפארק מרהיב ביופיו וכיף שהצטיידת בנעליים מתאימות לפני הכניסה.
    נהדר שיצא לך לעשות טיולים כל כך יפים בתקופה שגרת בארה"ב. ותודה שאת משתפת איתנו

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      לטיול הזה יצאתי כשכבר גרתי בישראל 🙂 וכן, היתה היתה ארוכה.

      ואני חושבת שכשמטיילים הרבה, הסיכוי להתקל במזג אוויר גרוע תמיד קיים.

      Liked by 1 person

  3. עדה ק הגיב:

    שאלה לא קשורה (וסליחה על זה): האם יש בבלוג שלך אפשרות לעבור מפוסט אחד לפוסט קודם, או לזה שבא אחריו? אני לא מצליחה, אולי אני מפספסת משהו (זה חשוב כשאני מנסה לחזור לפוסטים שאולי פספסתי).

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני רואה שאין לי – אני מניחה שאני אצטרך ללמוד איך מוסיפים את זה 🙂

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s