הטיול ה״קרקעי״ באלסקה, חלק שביעי

אז מה יש לעשות בדנאלי?

קודם כל, ישנם המון מסלולי הליכה. למשל המסלול הזה שנקרא Savage River שנמצא בדיוק בנקודה שבה מתחיל הכביש עם הגישה המוגבלת, כלומר אפשר להגיע אליו עם הרכב שלכם.

האוטובוס עצמו מגיע ליעדים שונים – אבל בדרך עוצר בהמון מקומות שיכולים להיות יפים בפני עצמם. אחד המקומות האלו הוא נקודה בשם polychrome mountain שבה יש הרים בצבעים שונים שבולטים במיוחד באור שמש. זו תחנת עצירה בכביש אבל לא יעד רשמי.

אנחנו ביקרנו בו בערב הראשון שלנו, ורצינו להשאר יותר זמן מזמן העצירה הרשמי. לכן הזמנו נסיעה באוטובוס שהיעד שלו היה רחוק קצת יותר מהנקודה הזו, וביקשנו מהנהג להשאיר אותנו שם. אבל קצת לפני נקודת העצירה, דוב גריזלי גדול עבר את הכביש, ולא היה ברור לנהג עד כמה הדוב עזב לחלוטין את האיזור. אמנם כקבוצה גדולה ורועשת יכולנו לרדת לכמה דקות מהאוטובוס כדי להסתובב ולצלם (במיוחד כי יכולו לחזור לאוטובוס במקרה חירום), אבל הנהג לא איפשר לנו להשאר במקום בלי האוטובוס, במיוחד כשהיה מדובר על שלושה מטיילים בלבד שאחד מהם היה מבוגר מאוד ולכן נאלצנו לנסוע עד היעד הסופי של האוטובוס.

כפי שניתן להבין, בפארק נתקלים לא פעם בדובים, ואפילו מקרוב – אבל גם בהמון בעלי חיים אחרים. המסלולים השונים מתוכננים מבחינת לוחות זמנים לכך שיהיו עצירות בדרך כדי לצלם בעלי חיים שונים – איילים מסוגים שונים, דובים – ואפילו זאבים.

השמועה מספרת שזאבים אפשר לראות אם יוצאים בנסיעות הרחוקות יותר והמוקדמות בבוקר (אני חושבת שבאחת הנסיעות שלנו יצאנו בערך בחמש בבוקר מהמחנה) – וזה הוכיח את עצמו אצלנו, וראינו זאבים מאוד מקרוב. אבל הצפיה הזו ממש אתגרה נהדים אחרים, ויום אחרי כן אחד הנהגים שאיתו נסענו התעקש שהוא רואה זאבים מרחוק ברמה שאף אחד מהמטיילים לא הצליח לראות אותו.

חשוב גם לציין שיש המון כללי בטיחות סביב הצפיה בבעלי החיים – כפי שכתבתי קודם, צריך לשמור מרחק מהדובים, ובשצילמנו את הזאבים היינו כולנו על האוטובוס והנהג לא אפשר לנו להוציא אפילו קצה של עדשה מהחלון כדי לא למשוך את תשומת ליבם וכדי שהם לא יתייחסו אלינו כאל צייד. אם מישהו היה מפר את הבקשות שלו לא להוציא כלום מהאוטובוס – הוא יכול היה בקלות פשוט ללחוץ על דוושת הגז ולעזוב את המקום, כך ששווה לשתף פעולה.

זה שכווי השלג, הציפור שעל שמה היתה אמורה להקרא העיירה Chicken.

כשאתם נרשמים לנסיעה באוטובוס מסויים (שיוצא ליעד מסויים בשעה מסויימת), שמור לכם מקום עליו. לרוב האוטובוסים לא עמוסים, ולכן אפשר עקרונית להשאר יותר זמן בנקודה מסויימת אם אתם רוצים, ולחזור באוטובוס אחר.

אבל לא פעם בנקודות מבוקשות יהיה עומס מסויים של אנשים – ולכן יהיה תור וייתכן שתצטרכו להמתין לאוטובוס שיהיה בו מקום פנוי עבורכם, במיוחד אם אתם לא נוסעים לבד אלא בקבוצה.

חשוב לציין שכמובן יש בפארק נוף מדהים, אבל לרוב אפשר לצלם אותו רק בנסיעה או בנקודות שבהן האוטובוס עוצר להפסקות (שהן בהחלט לא פעם נקודות יפות בפארק). אבל לא יהיו עצירות מיוחדות עבור צילומי נוף מהסיבה העיקרית שאין זמן אליהן, למרות שיש זמן עבור צילומי בעלי חיים.

בזמנו היו שניים או שלושה צלמים שביקשו עצירות לצילום נופים, והנהג הסכים לעצור בנקודה הראשונה שבה הם ביקשו לצלם. אז התחיל תהליך שבו הם צילמו כמה דקות, כשבכל פעם אחד הצלמים צילם תמונה, בחן אותה במסך, ניקה את העדשה, וצילם שוב. אחרי שהם סיימו המשכנו לנסוע – ותוך דקה הם ביקשו לעצור שוב כדי לצלם את אותו ההר הרחוק מ״זווית שהיא לגמרי אחרת!!!״.

בואו ונגיד שמאז אותה עצירה או שלצלמים לא היה נעים לבקש לעצור שוב כי הם הבינו שהם הגזימו, או שהנהג הבהיר להם שאין לכולם זמן לטקס שלהם.