הטיול ברכבת הטרנס סיבירית – טיול באולן אודה

אולן אודה היא עיר במה שמכונה רפובליקת בוריאטיה . זוהי רפובליקה שהיא חלק מהפדרציה הרוסית שוב תושביה הם בוריאטים – שהם תת קבוצה של העמים המונגולים. מסתבר שאפילו ג׳ינגיס חאן נולד כאן באיזור וממנו הוא התחיל במסעות הכיבוש הבינלאומיים שלו.

כפי שאפשר לנחש, התושבים באיזור כבר נראים מזרח אסיתיים והדת השולטת היא הבודהיזם. אבל בכיכר הראשית של העיר עדיין יש פסל ענקי של הראש של לנין – עדות לכך שהיחס של התושבים במקום לממשל הקומוניסטי לשעבר הוא לא שלילי כפי שאנחנו מכירים מעולים מבריה״מ לשעבר. השינוי ביחס נובע מהסיסמה הקמוניסטיץ הידועה שלפיה כל אחת נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. במקרה של מדינות כמו אוקראינה או המדינות הבלטיות – מדובר על מדינות שייצרו הרבה וקיבלו חזרה הרבה פחות. מצד שני, בסיביר בקושי היה ייצור, והחלוקה של המוצרים פעלה דווקא לטובת האיזור, ולכן השלטון הקומוניסטי נתפס כמי שהביא רווחה כלכלית (ובנוסף השכלה וקידמה) לאיזור.

הגענו לעיר בשעות הבוקר המאוד מוקדמות ומיד נסענו למלון כדי שנוכל לישון עוד כמה שעות – ועדיין להספיק להתעורר לארוחת הבוקר שהוגשה במלון.

במשך היום פשוט טיילנו רגלית במרכז העיר (שהיה קרוב למלון), למרות שהיום עצמו היה גשום למדי. האירוע המרכזי והכי מהנה היה כשנפגשנו עם זוג שהתחתן באותו היום והצטלם בצילומים של לפני החתונה (ממש כמו בארץ) – וכמה מהמטיילים הישראלים החליטו לשיר לזוג שיר.

היינו אמורים גם ללכת ל״בניה״ שהוא בעצם ספא רוסי טיפוסי, אבל לרוב הנוסעים לא היה עניין ללכת לשם ולכן ויתרנו על הביקור.

בערב ביקרנו בכפר בוריאטי מסורתי שבו אכלנו ארוחת ערב.

ביום לאחר מכן ביקרנו במנזר בודהיסטי מחוץ לעיר שמהווה את מרכז הבודהיזם של רוסיה. הוא המרכז הבודהיסטי הראשון שנבנה ברוסיה, ועד היום מהווה את המרכז העיקרי לדת ברוסיה. עברנו בים בניינים שונים וקיבלנו הסברים מעמיקים על המטרה שלהם.

לאחר מכן הלכנו לבקר בבית של ״מאמינים ותיקים״ – אלו אנשים ממוצא רוסי ומאמינים בדת הרוסית אורתודוקסית שלא הסכימו עם רפורמות שנעשו בה באמצע המאה השבע עשרה, ולכן עברו לסיביר (או הוגלו לסיביר) כדי שהם יוכלו לשמר את המנהגים שלהם.

כחלק מהתיירות באיזור הם מארחים לא מעט תיירים למופע פולקלור ואז לארוחת צהרים ביתית. אני מודה שיש משהו קצת עצוב בעיני במופעים כאלו, כי זה נראה קצת ניצול תרבותי לא ראוי, והייתי שמחה יותר אם היתה לנו למשל הרצאה על אורח החיים שלהם במקום מופע ריקודים ושירים.

ביום לאחר מכן ביקרנו בעוד מרכז בודהיסטי בעיר (משהו שהרגיש קצת חזור על עצמו ולכן נראה שויתרו עליו במסלול הנוכחי של הטיול), ואחרי ביקור בשוק מקומי שבו קנינו אוכל לנסיעה – נסענו בשעות אחה״צ והלילה ליעד הבא שלנו – אולאן בטאר.