הטיול ברכבת הטרנס סיבירית – סין חלק שני

ביום השני שלנו לטיול נסענו לבקר בחומה הסינית. אמנם יש מקטעים שלה שקרובים לבייג׳ינג – אנחנו נסענו לאיור מרוחק יותר אבל שהנוף בו מרשים במיוחד שנקרא mutianyu.

חשוב לציין שיש בחומה המון מדרגות, שרובן גבוהות מאוד וגם לא אחידות בגובה שלהן מה שהופך את העליה והירידה במדרגות לאתגר שדורש תשומת לב עבור מי שלא מעוניין ליפול. במקטע שבו אנחנו עברנו ישנו גם שביל שבו אפשר ללכת במקביל לחומה ולא רק עליה.

מה שכן, למרות שהאיזור לא מאוד מרוחק מבייג׳ינג – הפקקים בהלוך ובחזור היו מאוד קשים ולקח לנו לנסוע כמה שעות לכל כיוון (מה שאפשר לנו להשלים קצת שעות שינה).

היום האחרון שלנו בבייג׳ינג היה עמוס מאוד.

התחלנו את היום בביקור במה שמכונה ״מקדש השמיים״ – אזור של פארקים ושל מבנים שמשמשים כמקדדשים ואתרי תפילה. בבוקר הפארקים משמשים להתעמלות קבוצתית ואישית של רבים מתושבי בייג׳ינג המבוגרים יותר.

לאחר מכן נסענו נסיעה לכיכר הגדולה בעולם – כיכר טיאננמן (או טיאן אן מן). סביבה ישנם בנייני ממשל ומוזיאונים רבים המתעדים את המהפכה הסינית. בכיכר גם נמצא מבנה עם גופתו החנוטה של מאו דזה דונג שנחשב לאביה של סין הקומוניסטית – ממש כמו שבכיכר האדומה נמצאת גופתו החנוטה של לניו שהיה ממקימי השלטון הסובייטי הקומוניסטי.

הכיכר ידועה לשמצה בעולם בגלל הפגנות הסטודנטים הלא אלימות שאירעו בה בשנת 1989. התמונה הידועה ביותר מההפגנות הן שלסטודנט בודד שהצליח לעצור את תנועת הטנקים לכיכר, אבל במהלך ההפגנות נהרגו אלפי עד עשרות אלפי סטודנטים, ואלפים רבים אחרים נפצעו.

בכיכר עצמה נתקלנו בתופעה שמאוד אופיינית לסין, שקשורה לכך שרבים מהם מאוד סקרנים לגבי זרים ואין להם בעיה להתקרב אליהם עד כדי חוסר נוחות ופגיעה במרחק האישי של אנשים כדי לחבק אותם ואפילו להצטלם איתם, לא פעם בלי לבקש רשות (אבל לפעמים כן). לרוב מדובר על כפריים שבאים רק בפעמים נדירות ל״עיר הגדולה״ כתיירים, ופחות על תושבי ערים גדולות כמו בייג׳ינג שעבורם התיירים הזרים כבר הפכו למראה נפוץ. מי שמושך את רוב תשומת הלב הם אנשים ״חריגים״: גבוהים מאוד, שמנים מאוד, או שעירים מאוד שנראים הכי שונה מהסינים.

היעד הבא שלנו היה צמוד לכיכר – איזור שנקרא ״העיר האסורה״. מדובר על מתחם שהיה שייך בעברו למשפחה הקיסרית, ואסור היה למי שלא היה חלק מהמשפחה הקיסרית או המשרתים שלהם להכנס אליה. המתחם משמש עכשיו כאתר לטיולים ומכיל לא מעט חדרים שמשמשים כמוזיאון לעתיקות רבות שקשורות למשפחה הקיסרית.

כיום נמצאת תמונה גדולה של מאו בכניסה למתחם כדי להראות מי שולט כיום בסין.

המתחם היה עמוס וההליכה בו היתה ארוכה – והיו כמה מטיילים שרצו לשבת במקום לסייר בה, ואחרים שרצו לטייל בה עצמאית בלי להתלוות לקבוצה. מי שנשאר עם אפרת עבר במתחם לאיטו, למרות החום הכבד של הקיץ הסיני.

לאחר הטיול הלכנו לארוחת צהרים אחרונה שהתארכה, ואחריה פנינו למקום בשם ״שוק המשי״. השם נשמע רומנטי, אבל מדובר בעצם על מרכז קניות גדול שבכל קומה שלו יש מוצרים אחרים: מוצרי אלקטרוניקה, בגדים, נעליים, תכשיטים, ועוד. בכל קומה ישנן לא מעט חנויות מאותו סוג (למשל יש קומה שלמה של חנויות בגדים, או קומה שלמה של חנויות אלקטרוניקה) שאפשר להשוות בין המחירים ביניהן ולהתמקח למי שרוצה להוריד את המחיר ובמיוחד למי שנהנה מכך.

הביקור שם הוגבל לשעתיים וחצי לפני שנסענו לשדה התעופה, וזו היתה פשרה מתקבלת על הדעת בין אלו שרצו לעשות קניות (והתלוננו שלא היה להם זמן) לבין אלו שלא היו מעוניינים בקניות ולכן בילו את הזמן באחד מבתי הקפה וקיטרו על בזבוז הזמן.

2 תגובות

  1. motior הגיב:

    אתרים מאוד מרשימים ללא ספק

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      בהחלט, וסין מדינה מרתקת בפני עצמה.

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s