אני אולי זו שכתבה את הפוסט שנתן השראה ל״שרביט החם״ השבועֿ, אבל בעצם היו לי קצת מחשבות בעקבות השיחות שעלו בעקבות הפוסט.
המחשבה הראשונית שלי היא שלא פעם אנחנו מפרשים מצבים מסוימים מנקודת מבט מאוד ספציפית, שמתבססת על המידע שיש לנו ביד פלוס ראיית העולם שלנו. למשל בפוסט המקורי – ראיית העולם שלי היא כזו שאני יודעת שאני עובדת בתור מתכנתת, מה שאומר שאני בסה״כ בן אדם אינטליגנטי. מצד שני, מעולם לא היה לי ממש את המידע מי ריכל עלי בלי ידיעתי ומה נאמר שם.
לכן בעצם אני לא יכולה להיות בטוחה מה נאמר – ובזמן הטיול עצמו לא פעם התייחסתי לאירועים שסיפרתי עליהם ברשומה הקודמת כאל אירועים נפרדים. רק בדיעבד יכולתי אולי לבחון את כולם ולחשוב שייתכן שיש קשר בין כמה אירועים שקרו מול אנשים שונים בימים שונים.
עוד מחשבה היא מה המשמעות של ההבנה לגבי מה אנשים שונים חשובים עלינו. יש מצבים שזה באמת משמעותי – בעבודה למשל חשוב לדעת מה חושבים עלינו כדי להבין מה מעמדנו בעבודה והסיכוי שלנו לקידום או לפיטורים.
מצגד שני, קל לי להגיד שאנשים שפגשתי פעם בחיים בטיול אמורים די חסרי משמעות בעיני. אבל זה לא ממש מדויק: כפי שכתבתי בפוסט הקודם ובפוסטים על הטיול שלי בניו זילנד – הכרתי מראש את מי שהיה המנהל של המדריכים והדריך אותנו בשבוע האחרון של הטיול. יצא לנו לטייל יחד בארה״ב בערך חמש שנים לפני הטיול שלי בניו זילנד, למרות שלא היינו מיודדים.
ולכן יכול להיות שעצם העובדה שהוא ידע שהצלחתי להסתדר לא רע בטיול בארה״ב גרמה לו להאמין שאצליח להסתדר גם בטיול בניו זילנד, ועצם זה שהוא האמין בי גרם לזה שלא התבקשתי לעזוב את הטיול, גם אם המדריכים במקוריים היו כנראה שמחים שלא אגרום להם יותר כאבי ראש…
התיירת המקרית 
להיות חשופה ל"מה חושבים עלי" זה לא תמיד מקום קל אבל זה מאד מקדם ברמה אישית,
במיוחד אם את אשה שיש לה מודעות עצמית
אהבתיLiked by 1 person
השאלה היא מה עושים עם המידע הזה כדי שיקדם אותנו במרה האישית.
אמא שלי למשל תמיד לקחה ביקורת כזו באופן אישי, אבל לא פעם במצבים מסוימים ביקורת שניתנת היא לא ביקורת בונה אלא כזו שנובעת מתפיסת עולם שמרנית שכבר לא רלוונטית, או מקנאה או רוע מצד האדם שמעביר אותה.
לכן צריך לדעת גם להבדיל בין ביקורת בונה לבין כזו שצריך להתעלם ממנה.
אהבתיאהבתי
תודה שכתבת למדור השרביט החם.
זה באמת מסקרן להבין איך רואים אותי אחרים ומה חושבים עלי, ואולי אפילו מה מדברים עלי מאחורי גבי (למרות שזה האמת פחות מעסיק אותי, לשמחתי הרבה).
מענין שבתגובה שלך ליהודית דיברת על ביקורת – ולא תמיד מה שחושבים עלייך או מה שאומרים עלייך יכול באמת להחשב כביקורת. לפעמים זו פשוט דעה, התרשמות, או כמו שענית לה – התייחסות שנובעת בכלל מהשקפת העולם של המתבונן עצמו, בין אם שיפוטי ולא מפרגן או שמרני ולא רלוונטי.
מעניין מאד מה שכתבת על כך שאת יודעת שאת מתכנתת ולכן את יוצאת מתוך הנחה שאת אינטליגנטית. אז לכאורה מי שרואה אותך ואין לו מושג במה את עוסקת, מתרשם מדברים אחרים לגמרי. לאנשים יש דעות קדומות על פי מראה חיצוני, הרבה פעמים. גם זה משפיע. זה מאד מאד מורכב וגם יכול להיות עצוב. אני יודעת שכמה שאני לא אדם שיפוטי, יש בי התרשמות ראשונית אוטומטית מאנשים על פי הפה שלהם, השפתיים שלהם. זה מגוחך אולי אבל לפי הפה יש דברים שאני יודעת עליו. או חושבת שאני יודעת עליו. מוזר, נכון?
אהבתיLiked by 1 person
זה ידוע שאנשים יפים לרוב מקבלים יחס הרבה יותר טוב מאנשים לא יפים למשל – זה משהו שנטוע בנו גנטית כנראה.
אהבתיאהבתי
גם אני חושב הרבה פעמים שאני לא יודע מה באמת חושבים עליי… זה קשה
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שרובנו לא יודעים…
אהבתיLiked by 1 person
קראתי גם את הפוסט ההוא על ניו זילנד וזה היה ממש עצוב לחשוב על מה שעבר עלייך במשך טיול שלם. ואני דווקא מתרשמת מפוסטים שלך שקראתי שאת אוהבת לטייל ויודעת היטב איך להסתדר בטיולים מורכבים (בטח יותר טוב ממני…).
לעצם העניין, קשה מאוד לדעת מה באמת חושבים עלינו. האמת המרה היא שאנשים בדרך כלל לא אומרים את האמת, ולנו לא פעם קשה לקרוא בין השורות, בעיקר כשמדובר באנשים ובמצבים שאנחנו לא מכירים. והרי בכל מקרה אי אפשר לעשות הכול כך שימצא חן בעיני כולם, ולפעמים דברים שעשיתי בסדר מתפרשים אצל אחרים דווקא כגרועים מאוד.
אפשר אולי להתנחם בכך שבדרך כלל זה לא מאוד חשוב.
אהבתיLiked by 1 person
התגובה לזה מורכבת, כי קודם כל בטיול עצמו לא בהכרח הייתי מודעת לכל הדברים (וחלק גדול מהקישורים עשיתי רק בדיעבד), אבל גם נהניתי מדברים שלא היו כרוכים באינטראקציה עם המדריכים או שאר המטיילים כמו למשל הנופים עצמם.
ונכון שבהרבה מובנים זה באמת לא חשוב (לפחות בדרך כלל).
אהבתיאהבתי