זכרון הילדות הכי יפה שלי?

אני מודה שכשראיתי את הכותרת של השרביט החם השבוע, מיד קישרתי את המושג ״ילדות״ עם הילדות המוקדמת שלי, והזכרון שהכי אהוב עלי הוא לא בהכרח זכרון אחד אלא יותר לתקופה.

מגובר בעצם על התקופה שבה למדתי בכיתה ה׳. באותה שנה קיבלנו כמחנכת את אחת המורות המיתולוגיות של בית הספר, ואני זוכרת שכבר מתחילת השנה הרגשתי שהיא מתייחסת אלינו בתור ״מבוגרים״ כי היא שיתפה אותנו לא פעם בסיפורים על החיים שלה מחוץ לבית הספר, כמו למשל כשאחד הילדים שלה היה חולה. מעבר לזה, היו לנו באותה שנה הרבה מאוד פעילויות מעניינות בכיתה, כמו למשל כשלמדנו על סדר פסח וקצת לפני שיצאנו לחופשת החג ערכנו סדר בכיתה, כולל מצות אישיות שאפינו בבית. בדיעבד אני מבינה שכנראה זו פעילות שנערכת בכל שנה בכיתה ה׳ ולא יוזמה של המחנכת הספציפית שהיתה לנו, אבל עדיין חושבת שהיא הפכה את הלימוד לחוויה מעניינת יותר.

מעבר לזה, בת הספר החליט גם לקחת יוזמה וגייס כמה הורים (כנראה בעיקר אמהות) כדי להעביר ״חוגים״ שונים. אני הצטרפתי לחוג סריגה שנערך פעם בשבוע שהעבירה אחת האמהות, ומלבד ללמוד איך בכלל לסרוג למדנו למשל גם איך ליצור דוגמאות מצמר בצבעים שונים.

אני ושאר החברות לכיתה גם הצטרפנו לתנועת ״הנוער הלומד והעובד״, והיינו מגיעות להפעלות, אני לא זוכרת אם פעם או פעמיים בשבוע. לרוב ההפעלות היו בבניין התנועה בחדר בקומה התחתונה שלו (אני לא יודעת אם אפשר היה לקרוא לו מרתף, או שאולי הוא היה מקלט), אבל אני זוכרת גם טיולים וגם שפעם תכננו להגיע למפגש גדול יותר של התנועה עם סניפים אחרים (אני לא זוכרת אם אלו היו סניפים מהעיר עצמה או מכל הארץ) שבסוף לא יצא לפועל.

אני חושבת שגם באותה שנה היתה לי חברה שההורים ״שידכו״ בינינו והפכנו לחברות די טובות והיינו ישנות הרבה אחת אצל השניה והיה לי די כיף איתה, מה שגם היה חלק טוב מהזכרונות שלי באותה תקופה.

בחופש הגדול אחרי השנה הזו עברנו לשנתיים לארה״ב, וכשחזרתי – כבר עברתי לחטיבת הביניים ולבי״ס ולכיתה שונה לגמרי. ניסיתי להצטרף שוב ל״נוער העובד והלומד״, אבל המדריכים והמשתתפים כבר היו שונים, וגם עסקו בנושאים שלא התחברתי אליהם, במיוחד כשהיו לנו פעילויות עם שכבות בוגרות יותר שההומור שלהן היה מיני למדי ולכן גם מבוגר מידי בשבילי בתור תלמידת כיתה ח׳ צעירה.

4 תגובות

  1. empiarti הגיב:

    אהבתי שכתבת על פי האינסטינקט הראשון שקפץ לך. אכן נשמע שהיתה תקופה יפה אז בכיתה ה', גם בלימודים וגם מהבחינה החברתית, והיא במיוחד נחקקה בזכרונך לאור השינויים הדראסטיים שחלו אחר כך – המעבר לארה"ב ואז החזרה למשהו שונה לגמרי. אצלי השנה היפה הזאת שדומה למה שאת מתארת היתה בכיתה ג' שבסופה עברנו אנחנו לארבע שנים לארה"ב. אבל אצלי כשחזרתי (גם כן לחטיבה) כן מצאתי את עצמי, חברים וחברות ותנועות נוער….אז אולי היה לי קצת יותר מזל ממך.
    תודה על הזיכרון הזה ותודה ששיתפת וקישרת למדור השרביט החם

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת ששנה ומשהו אחרי שחזרנו כן היה ניסיון להקים קן צופים בשכונה, ואפילו היו כמה פעילויות שבהן אני ועוד שתי בנות ושני בנים הצטרפנו אליהן – רק שזה התפוגג מהר מאוד כנראה כי הקבוצה לא גדלה ולא היה ביקוש. כנראה שמי שכבר היה מעוניין אז להיות בתנועת נוער כבר היה בנוער העובד והלומד, או שהצטרף לקן צופים מחוץ לשכונה ולא רצה לעזוב אותו.

      Liked by 1 person

  2. motior הגיב:

    נשמע הייתה לך תקופה מאוד מוצלחת 🙂

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      בהחלט 🙂

      אהבתי

התגובות סגורות.