זה הנושא של השרביט החם השבוע.
קודם כל ראוי לציין שלפי לא מעט מקורות, קרמה היא לא עונש על דברים שעשינו, אלא יותר בכיוון של שיעור שאנחנו צריכים ללמוד. אם למשל מישהו היה רע לבעלי חיים – הוא יכול להתגלגל להיות חיה כדי להבין איך זה להיות בעל חיים וכמה סבל ההתעללות שלו גרמה וכך להפוך לנשמה טובה יותר (למרות שבאופן עקרוני מושג הנשמה קיים בהינדואיזם אבל לא בבודהיזם, למרות ששתי הדתות מאמינות ב״לידה מחדש״ בכמה גלגולים).
זה כמובן לא סותר את הדברים שאמפי כתבה במדור השבוע, אבל חשוב להפריד בין תפיסת הטוב והרע של דתות כמו היהדות, הנצרות והאיסלאם לבין התפיסות הדתיות של דתות המזרח.
ה גם את השאלה איך כל דת מגדירה ״טוב״ ו״רע״, ובמצב כדה האם אנחנו פועילם לפי תורת המוסר שמוכרת לנו מהיהדות, והאם תורת המוסר הזו תואמת את זו של הדתות שמאמינות בקרמה?
ואולי אם קרמה היא דברים שאנחנו צריכים ללמוד – אולי ההבנה של מה טוב ורע מגיעה אלינו דרך השיעורים האלו, ולכן דווקא קרמה כביכול ״רעה״ יכולה לתרום לנו לתהליך הלמידה הזו, ודווקא קרמה ״טובה״ פחות יעילה?
התיירת המקרית 
נכון, התפיסה של קארמה בתורות המזרח לא תואמת את התפיסה של שכר ועונש של הנצרות או היהדות.
זה יותר אולי תפיסה של אחריות והשלכות….אבל זה לא "אחד לאחד" ואי אפשר לדעת מתי קארמה "תבשיל".. זה יכול לקרות תוך ימים או שנים או בגלגול אחר
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט, למרות שכל הדתות לרוב עוסקות ב״טוב״ לעומת ״רע״.
אהבתיLiked by 1 person
בתורה אין חיים אחרי המוות. כל השכר והעונש מגיעים במהלך החיים(היחידים) כאשר העונש האולטימטיבי הוא מוות. אני לא בטוח אם תפיסת גן העדן והגיהנום כמקומות שמגיעים אליהם אחרי המוות הגיעו מהנצרות או ממקורות אחרים, אני מניח שבעיקר מהשאלה הקלאסית על "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" וגם מהרצון של אנשי הדת לשלוט באוכלוסייה.
אהבתיLiked by 1 person
אבל גם ביהדות יש את התפיסה של ״עולם הבא״, שהיתה קיימת עוד לפני עליית הנצרות (למרת שסביר להניח שהתפיסה שלנו לגבי גן עדן וגיהנום מאוד מושפעת מהנצרות):
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90
אהבתיאהבתי
אני מבדיל בין "היהדות" לבין "התורה" פה…
תודה על הקישור
אהבתיאהבתי