הטיול לסין – אמישיאן

אנחנו בילינו את הלילה בעיר אמישיאן כדי בעיקר לראות איך המקומיים מבלים לא מעט ערבים: בריקודים סלוניים בכיכר הראשית. כמה מהמטיילים (ובעיקר המטיילות) שמחו להצטרף לחגיגה.

אבל קרה בעיר אירוע שהפריע לכמה אנשים: באותו ערב המדריכה הציעה פעלות נוספת בתשלום שמאוד ידועה בסין שנקראת Foot massage – כלומר עיסוי כפות רגליים. לרוב מדובר על משהו קצת יותר כולל: מכיוון שהרגליים של אנשים הן לא בהכרח נקיות, בשלב הראשון לביקור המבקרים טובלים את כפות הרגליים בנוזל חם למדי ומחטא בזמן שהמעסה מבצעת עיסוי לכתפיים – ואר אחרי פרק זמן מסוים שבו הנוזל המחטא (בשילוב עם החום) אמורים לחסל כל חיידק ופטריה עוברים לעיסוי כפות הרגליים עצמן.

החוויה לא היתה חלילה גרועה, אבל ימים ספורים אחרי הביקור באמישיאן – המדריכה נילי בישרה לנו שכולנו נקבל טיפול כזה על חשבון החברה. אלו ששילמו על הטיפול רק כמה ימים לפני כן ולא רצו לחזור על החוויה החליטו להתנגד: בעיניהם מי שהיה כביכול מעוניין בטיפול היה משלם עליו כמה ימים לפני כן, ולכן אין צורך ״לבזבז״ זמן על טיפול נוסף עבור אלו שכביכול לא מעוניינים בו – ואפשר לנצל את הזמן לדברים שימושיים כמו שופינג.

אני מניחה שחלק ניכר מהבעיה נבע מכך שאלו ששילמו על הטיפול הרגישו קצת פראיירים – הם כנראה לא היו משלמים עליו אם הם היו מודעים לכך שהם יקבלו אותו כמה ימים אחר כך בחינם, במיוחד כשהם היו מודעים לכך שנילי המדריכה לא סיפרה להם במכוון כי היא כנראה קיבלה תשלום מסוים על על מטייל שהגיע לטיפול בתשלום. זה משהו שקרה בלא מעט מקומות לאורך הטיול, במיוחד באלו שבהם עודדו אותנו לעשות קניות, וזה הפריע לא פעם לאנשים.

אלו שפשוט לא היו מוכנים לשלם מחיר גבוה לטיפול אבל שמחו לקבל אותו בחינם כמובן התנגדו והטיפול כמובן התבצע והיה נעים, אבל מכיוון שהטיפול נעשה במרכז העיר נילי איפשרה לאלו שהיו מעוניינים לוותר עליו ולעשות שופינג להסתובב עצמאית באיזור ככל עוד הם יחזרו בזמן.