איזור מיעוט חדש: שבט הדונג

שבט הדונג (או הקאם) הוא שבט נוסף שיכולנו לבקר בכפרים שלו – כשבאופן כללי הכפרים של שבט הדונג היו הרבה יותר מכווני שופינג ופחות מכווני תרבות מאשר הכפרים של שבט המיאו שבהם ביקרנו לפני כן.

אנחנו ישנו במלון מקומי באחד מכפרי השבט שהפך להיות אתר נופש. אמנם היו בכפר קצת סימנים של חקלאות כמו קצת אורז תלוי בחבילות, אבל היה ברור מהכפר כולו שהאיזור כבר הפך להיות איזור תיירותי לחלוטין.

המלון שבו שהינו היה בסיסי למדי ודי קטן – עד כדי כך קטן שהשירותים והמקלחת תפסו את אותו מקום והיה סידור שבו יכולנו להמנע מלהרטיב את האלה בזמן המקלחת, אבל זה היה מאתגר.

בכפר עצמו היה שוק – והוא היה מלא למדי כי הגענו לכפר בדיוק בתקופה שבה נחגג יום העצמאות הסיני (ושימו לב לשולחנות הסעודה ברחוב), שזו תקופה של חופשות והרבה תיירות פנימית בסין. בעצם רוב התיירות בסין היא תיירות פנים, למרות שיש לא מעט תיירים מערביים שמגיעים למדינה – אבל כשיש במדינה 1.4 מיליארד איש שמצבם הכלכלי המשופר מאפשר להם לטייל, קצת קשה להתחרות עם זה.

כפי שניתן לראות גם פה היה ״שוק״ שהוא בעצם מדרחוב גדול שכולל לא פעם מאכלים מקומיים ידועים כמו למשל אפים מיובשים של חזירים. גם בתמונות הללו אפשר לראות את הסעודה ההמונית שמתרחשת ברחוב לאור יום העצמאות – ואת הערב סיימנו במופע זיקוקים רועש (ומזהם אוויר) אבל מרשים.