הלוואי והייתי יודעת דברים כבר אז…

היום במקרה יצא לי להתקל במזכרת מאוד ישנה: חוברת של הלו״ היומי של היום המלא האחרון שלנו בספינת השייט שבה טיילתי באלסקה בפעם הראשונה, אי שם ביוני 2003.

בעמוד הראשון יש הודעות חשובות – איפה נשוט במהלך היום, הודעה על הרצאה שתהיה לנו לקראת הירידה מהספינה כדי שנדע מה לעשות עם המזוודות ומתי להתעורר בוקר אחרי, תזכורת שצריך להעביר את השעון שעה אחת קדימה כי עברנו לאיזור זמן אחר – ותזכורת על סקר שביעות הרצון שעומדים להעביר לנו.

כל שאר החוברת מכילה לוחות זמנים – לכל דבר אפשרי, החל מזמני ארוחות ומתי פתוחים דוכנים שונים ברחבי הספינה להמבורגרים, שוקולדים, גלידות וכו׳ – וכלה בשעות של הקזינו, הספא, משחקי הבינגו – ואפילו מפגש של אלכוהוליסטים אנונימיים שמפורסם תחת שם מיוחד שרק מי שמכיר את הקבוצות ופעילותן אמור להבין על מה מדובר.

שלא תבינו לא נכון – מאוד נהניתי בטיול. טיילית במקומות מדהימים, פגשתי אנשים נחמדים, ועברתי חוויה חד פעמית שמאז לא חזרתי עליה. ולא רק טיילתי אלא גם נהניתי מלא מעט שירותים של הספינה, כולל הספריה הגדולה והמרוהטת יפה שהיתה בה, או אולם הקולנוע של הספינה שבו הוקרנו סרטים פעמיים ביום ומחוץ לאולם תמיד המתינו לנו גביעים גדולים של פופקורן.

אבל מצד שני פתאום ראיתי שהיו בספינה לא מעט פעילויות שכנראה הייתי נהנית מהן, לפחות במרחק של קצת יותר מ 19 שנים אחרי הנסיעה. למשל לא חשבתי לקפוץ להנות מגלריה כזו או אחרת, או ללכת לבר כזה או אחר שאורגנה בו פעילות שיכלה להתאים לרווקים.

אבל אני חושבת שהפספוס הכי גדול שלי היתה העובדה שוויתרתי באופן קבוע על בילוי הערב הקבוע בהספינה שכלל הצגה וארוחת ערב רשמית. הבעיה העיקרית שלי נבעה מזה שארוחות הערב האלו דרשו לבוש רשמי, משהו שללא היה לי ולא היה לי מושג איך להשיג אותו. אמנם חברת השייט הציעה השכרה של בגדים כאלו – אבך בתור אישה שמנה חששתי שלא יהיו בגדים להשכרה במידות שלי.

בדיעבד כשאני מסתכלת על הכללים היום – חוץ משני ערבים שבהם נגרש לבוש רשמי שכולל שמלת ערב או שמלת קוקטייל לנשים (וחליפה לגברים), ״לבוש אלגנטי״ היה חולצה מכופתרת ןמכנסיים מחוייטים שהם לא ג׳ינס. אלו בגדים שיכולתי בקלות לקנות, והם יכלו להיות שימושיים עבורי גם לעבודה גם אם הם היו קצת יותר אלגנטיים ממה שהייתי רגילה לרוב ללבוש.

אני לא חושבת שיצא לי לצאת לשייט כזה של ״אמריקנים״ בקרוב, אם בגלל. באלסקה כבר הייתי, האיים הקריביים לא נשמעים לי מעניינים – ויש שייט לאיי הוואי, אבל ממה שראיתי הוא כולל 3 – 4 ימים של שייט, מה שאומר שרק חצי מהטיול מבלים באמת בהוואי, וחצי ממנו הוא נופש – ושצריך בעצם להזמין גם טיסה (שהיא די יקרה) חזרה מהוואי עצמה ולא מנקודת היציאה של השייט.

8 תגובות

  1. empiarti הגיב:

    אין כמו חוכמת ה"בדיעבד". ממש רואים ממה שאת מספרת שהיו דברים שמעניינים אותך היום שלגמרי דילגת עליהם אז, ואילו דברים שנראו בעייתים אז כמו הביגוד וקוד הלבוש כיום מרגישים לך פתירים לגמרי.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני שואלת את עצמי עד כמה הם עניינו אותי כבר אז, רק שאולי כיום עם הידע שיש לי יכולתי להתמודד איתם יותר טוב.

      Liked by 1 person

  2. Cateded Ur הגיב:

    מעניין עד כמה קודי הלבוש למינהם באמת תופסים. עד היום, יצא לי להיות רק במקום אחד בו קוד הלבוש באמת כובד, ולי אישית זה היה ממש לא כיף. אפילו בכנסים אקדמיים מסויימים טורחים לכתוב הוראות לקוד לבוש, אבל בפועל כולם לובשים ג'ינס וסניקרס בחורף, ואפילו שורטס\ברמודה וסנדלים בקיץ. יש לי הרגשה שאם היית מגיעה לערבים האלה בלבוש שנוח לך בו, אף אחד לא היה מתייחס.
    התיאור של הטיול די ניפץ לי את כל מה שחשבתי עד היום על טיולים באלסקה. בראש שלי, זה היה טראק, אוהלים, שקי שינה, ציוד לטיולים, מפגשים עם חיות בר, אכילת מזון מקומי בשטח. הכי רחוק מספינת פאר, שופינג וערבי בולז. נראה לי חבל שהשקיעו כל כך הרבה זמן על דברים שאפשר גם לעשות בכל ספינה במרינה בהרצליה.
    נראה לי שאין צורך להתחרט על מה שהיה או לא היה אז. את תמיד יכולה לחזור לשם 🙂

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      יש אפשרות לטייל באלסקה גם בסגנון שאת מתארת לעצמך – וכתבתי כמה רשומות גם על זה בעבר.

      ואני לא יודעת עד כמה יהיה פרקטי עבורי לחזור לשייט – באלסקה כבר טיילתי כמה פעמים, ויעדים אחרים לא קוסמים לי.

      Liked by 1 person

      1. Cateded Ur הגיב:

        כנראה זו הסיבה שפיספסתי את הטיול בספינה. קראתי רק את הפוסטים שטיילת באוטובוס.
        אני מקנאה בך שראית כל כך הרבה מקומות. מקווה שגם אני אצליח

        Liked by 1 person

      2. adiad הגיב:

        אני חושבת שזה עניין של תכנון – לחשוב לאן את רוצה לנסוע, לחסוך ולתכנן מסלול.

        אהבתי

  3. motior הגיב:

    אני מכיר על גופי את תחושת ההחמצה הזאת אבל מנסה לומר לעצמי בסיטואציות כאלה שאין טעם במחשבות האלה…

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אולי יש טעם במחשבות האלו כדי לא לפספס דברים בפעם הבאה?

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s