איך לא לעשות דיאטה

לפני בערך 20 שנה, גרתי 4 שנים בארה״ב. שם הגעתי לשיא המשקל שלי, אבל בשלב מסוים גם התחלתי לרזות.

אבל לפני שהתחלתי לרזות, היתה לי שם חברה שהחליטה לתת לי השראה – בדמות חברה אחרת שלה שרזתה. אותה חברה היתה מישהי שהגיעה לארה״ב לתפקיד של אומנת כדי שהיא תוכל ללמוד במקביל – ולכן עבדה רק חצי יום והיתה חופשיה בחצי היום האחר, כשהיא קיבלה שכר יפה וגרה בבית של המשפחה שבה היא שימשה כאומנת, בבית מפואר למדי שהיתה בו אפילו בריכה פרטית.

באחד הימים היא פנתה לרופא כדי שיעזור לה לרזות – והוא נתן לה כדורי הרזיה שהיו פופולריים באותה תקופה. בנוסף לזה, היא ניצלה את חצי היום הפנוי שלה כדי להתאמן – בעזרת קלטות אירובי ובשחיה בבריכה הפרטית שהיתה זמינה לה. והיא אכן רזתה הרבה ומהר.

החברה המשותפת שלנו החליטה לארגן מפגש משותף לשתינו, כנראה בהנחה שכשאראה את התוצאות המופלאות של התהליך שאותה מרזה עברה, זה יעשה לי חשק לרזות בדיוק כמוה. החברה המשותפת אפילו דאגה להעלות את הנושא לשיחה כדי שהחברה תוכל לספר כמה אמא שלה מתלהבת מההרזיה ומחמיאה לה (משהו שהיה מאוד חשוב לה) וכמה טוב לה בחיים.

אבל אני באותו מפגש ראיתי משהו אחר. ראיתי מישהי שקנתה לעצמה חבילה של גלידת בן אנד ג׳ריס ואכלה כמעט את כולה – ועדיין אכלה בהנאה לא מעט פופקורו, סלט פירות, ואת שאר הכיבוד שהגישה המארחת שלנו. לא יכולתי שלא לשים לב לזה שהיא אפילו אכלה יותר ממני, השמנה בחדר.

בדיעבד, אני לא בטוחה עד כמה היא הרגישה בנוח לאכול כך כי היא ידעה שהכדורים ״יתמודדו״ עם האוכל גם אם הוא מוגזם, או שהיא היתה בשלב של ״אחרי הדיאטה״ והרשתה לעצמה לאכול כל מה שבא לה וכמה שבא לה – ועדיין לא התחילה להשמין חזרה.

אבל מה שכן היה ברור זה שהיא לא ממש למדה לאכול בצורה מאוזנת ובריאה. וזו בעיה, כי גם בארה״ב שבה הרופאים רושמים תרופות כאלו ברוחב לב – הן ניתנות רק לאנשים מאוד שמנים שרוצים להתחיל בתהליך ההרזיה, ולפחות באופן רשמי הו ניתנות כדי להקל על התהליך בזמן שהמטופלים לומדים איך לאכול בצורה בריאה יותר. הסיכוי של אותה בחורה להמשיך ולקבל את המרשם אחרי שהיא תגיע למשקל היעד שלה הוא נמוך, אלא אם כן הרופא שמטפל בה פועל בצורה לא אתית ונכונה מקצועית.

אלו דברים שניסיתי לשוחח עליהם עם החברה המשותפת, ועל זה שהרזיה בריאה אמורה להיות הדרגתית ולא מאוד מהירה, אבל היא היתה בטוחה שכמה שיותר מהר (ברמה של הרזיה של 2 – 3 ק״ג בשבוע) היא ״חובה״ במשקל גבוה כמו שלי. בדיעבד אני חושבת שהיא חשבה כך כי כשמרזים ממשקל גבוה מאוד קשה לראות שינויים בגוף, וירידה מהירה יחסית לחודש חודשיים כביכול גורמת לשינוי להיות הרבה יותר בולט וכך לתת יותר מוטיבציה להמשך, גם אם פיזיולוגית זה לא בהכרח טוב לגוף.

אין לי מושג מה קרה לאורך זמן עם אותה בחורה, כי זמן קצר אחר כך חוזה העבודה שלה הסתיים והיא חזרה לארץ. אני בכל אופן החלטתי לא לקחת את התרופה הזו, וזמן כזה או אחר אחר כך ניתקתי את הקשא עם אותה חברה בגלל סיבות אחרות.

אבל כמה שנים אחרי אותו מפגש פסגה, יצא לי לקרוא ספר שכלל תהליך דומה בעזרת תרופות. אלנה בייקר Elna Baker היא קומיקאית שגדלה בתור ילדה שמנה, והיתה צעירה שמנה – עד שיום אחד היא החליטה להרזות. גם היא הלכה לרופא שנתן לה מרשם לתרופת הרזיה, והיא רזתה מהר והרבה. היא דיברה וכתבה הרבה על ההרזיה שלה בכמה מובנים – החל מעודפי העור שהיו לה (שגם סדרה של ניתוחים לא גרמה להם להעלם לחלוטין), על הצביעות של הגברים סביבה שהתעלמו ממנה כשמנה אבל התלהבו לכרכר סביבה כרזה (למרות שהיא נשארה אותו בן אדם) – וגם נתנה טיפים להורים איך להתמודד עם ילדים שמנים.

רק בדיעבד היא הודתה בכך שהיא עדיין לוקחת תרופות להרזיה שנים אחרי שהיא כבר היתה רזה ולא אמורה לקחת אותן. בגלל שהיא יודעת שאף רופא אמריקני לא ייתן לה מרשם לתרופת הרזייה, ולכן היא בעצם מזמינה דרך האינטרנט גלולות לא חוקיות ממקסיקו כי בלעדיהן היא לא תצליח לשמור על ההרזיה שלה. וההרזיה קריטית עבורה – כי לאור ההצלחה שלה כקומיקאית וסופרת היא הצליחה להשתלב בתפקיד כתיבה בתעשיית הסרטים הידועה של הוליווד, ושם אין סלחנות לעודף משקל אפילו אצל כותבים שכל תפקידם מסתכם מאחורי הקלעים.


שני הסיפורים האלו מעלים את השאלה עד כמה התרופות האלו יעילות לטווח הארוך. ממש כמו ניתוחי קיצור קיבה, התרופות אמורות לעזור לאנשים לאמץ הרגלים בריאים שהם אלו שיעזרו להם לשמור על המשקל.

אני חושבת שהמורכבות פה נובעת מהעובדה שיש הרגלי אכילה גרועים שקשה לשנות, ותרופות או ניתוחים יכולים אולי להסתיר את ההשפעה של ההרגלים האלו לתקופה כזו או אחרת, אבל לא להעלים אותם לתמיד (ולרוב גם לא לאורך זמן).

8 תגובות

  1. empiarti הגיב:

    באופן כללי את מאד מדייקת. אין שום טעם לקחת כדורי הרזיה או לעבור ניתוח קיצור קיבה אם לא עמלים בצד זה לשנות אורח חיים. אוכל נכון ופעילות גופנית נכונה הם המפתח. הכדורים והניתוח הם עזרים כדי שההתחלה תהיה קלה יותר. הם נותנים אורך נשימה למי שמתקשים להתחיל ולמי שמתייאשים כשהתוצאות זעירות או לא קיימות בהתחלה. זה הכל.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      הבעיה היא שרבים ״מסתמכים״ על הניתוח או התרופה להרזיה ולא משנים הרגלים, ואז זו בעיה…

      Liked by 1 person

  2. motior הגיב:

    בהחלט הרעיונות של שתי הנשים האלה נשמעים לא מוצלחים…

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      בהחלט לא – אבל אני מקווה שהן למדו משהו בשנים שעברו מאז.

      Liked by 1 person

  3. arikbenedekchaviv הגיב:

    כמה עצוב.
    נראה לך שתעשיית ההרזייה כמו תעשיית הטבק עסוקה ביצירת התמכרות?

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני לא יודעת אם אפשר להגדיר את זה כהתמכרות – אבל כן יש רצון להגדיל עד כמה שאפשר את הרווחים, ובין השאר השיטות האלו לא בהכרח עובדות על שינוי הרגלים לאורך זמן אלא בעיקר על איך להיות כמה שיורת רזה בכמה שפחות זמן, גם אם זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן.

      Liked by 1 person

      1. arikbenedekchaviv הגיב:

        ועד אז, ממציאים משהו חדש. ההתמכרות היא לדיאטה, לפעילות הרו7חשת סביבה, ללקיחת כדורים, למצב הרגשי. בפסיכולוגיה קוראים לזה: רווח משני. הוא לא בהכרח חיובי.

        Liked by 1 person

      2. adiad הגיב:

        העניין הוא שהרזיה היא לא רק עניין חזותי, אלא גם עניין בריאותי – והמצב הזה של ירידה ועליה חוזרת ונשנית במשקל היא במצב הכי לא בריא שאפשר (עדיף אפילו להשאר שמן מאשר כל הזמן לרזות ולהשמין מחדש).

        אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s