זה הנושא של השרביט החם השבוע.
קודם כל, חשוב לזכור שרובנו צריכים בסופו של דבר לעשות הרבה דברים כדי ״לחיות״ הרבה לפני שיש לנו ״תכלית״: לעבוד כדי להתפרנס (ולפני זה ללמוד בבית הספר או לתואר), לנקות, לבשל, או לגדל ילדים (ובשלב מסוים לטפל בהורים כשהם מזדקנים). במצבים כאלו אין לנו ברירה אלא להציב לעצמנו מטרות כדי שנוכל לחיות מלכתחילה – הרי לא נרצה שתהיה לנו תכלית שנשקיע בה כשאנחנו בעצם חיים בבית מטונף שלא ניקו אותו כי ניקוי הבית לא משרת באופן ישיר את התכלית שלנו (ואם נרצה לשכור עוזרת, אז אנחנו צריכים לעבוד בעבודה שלא בהכרח משרתת את התכלית שלנו, וכך הלאה).
מעבר לזה, לא פעם קביעת מטרות אמורה לעזור לנו לממש את התכלית שאנחנו רוצים להשיג – נוכל למשל לרצות לכתוב ספר, אבל אם לא נקבע לעצמנו זמן לכתוב את הספר הזה על בסיס קבוע, כנראה שהוא לא ייכתב. נכון שנחמד מאוד לחשוב שנממש את התכלית שלנו באופן טבעי, אבל לרוב זה לא יקרה כך בלי שנקבע מטרות.
מעבר לזה, עבור רבים קביעת המטרות והעמידה בהם נותנת תחושה של תכלית ושל הישג, גם אם הם בעצם לא חושבים שהתכלית שלהם היא בעבודה (למשל).
ויש עוד נקודה חשובה והיא עד כמה אנחנו בוחרים את התכלית שלנו.
לדעתי התכלית שלנו לא פעם נקבעת עבורנו לפי הסביבה שבה אנחנו חיים. אם אנחנו חיים בסביבה שבה למשל לנשים אין קריירה אלא לכל היותר עבודה לכמה שעות ביום כי היעוד של נשים הוא לגדל ילדים ולטפל בבית, יש סיכוי גבוה שאישה שתגדל בסביבה כזו תחשוב שהיא רוצה להיות אמא ולטפל בבית.
התיירת המקרית 
אני לא חושב שיש לנו "תכלית"… יש אנשים שממציאים לעצמם אחת כזאת, אני חשבתי פעם שיש לי אבל זה עבר
אהבתיLiked by 1 person
אז אפשר לשאול למה להמשיך לחיות אם אין לנו תכלית? או שאולי המילה משמעות יותר רלוונטית מבחינתך?
אהבתיאהבתי
רק אגיד שכדי להשיג את התכלית שלי (שאני קבעתי לעצמי), בחרתי לעסוק במה שאני עוסקת. ואני לא אוהבת לנקות (או לבשל). כרגע החוזה שלי כולל ניקוי של החדר פעם בשבוע וכ"אהיה גדולה", בטח פשוט אשלם למישהו כדי שיעשה את זה במקומי. בכללי, כשאני עושה משהו שאני לא אוהבת/רוצה או לא משרת את התכלית/מטרה שלי, אני מנסה לשלב אותו במשהו שכן מהנה. ברור שיש התפשרות, כי מבחינה כספית, הייתי מרוויחה יותר אם הייתי בהייטק אבל אני מאמינה שההפרש הזה היה יוצא על קניות או תשלומים שהיו מנסים למלא לי את הריק שהייתי מרגישה בבילוי במקום עבודה שלא ממלא אותי. אבל אני לא נשואה ואין לי ילדים. אולי כשיהיו זה כבר לא יהיה ככה.
אהבתיLiked by 1 person
אני מניחה שהנקודה היא שאי אפשר כל הזמן להיות ממוקדם במטרה ולעשות רק דברים שממלאים אותנו סיפוק או הנאה.
אהבתיLiked by 1 person
הי. תודה שכתבת למדור השרביט החם. מאד מעניין אותי איך כל אחד קורא ומבין אחרת את השאלות ששאלתי שם. אצל אריק למשל הוא העדיף להשתמש במילה "משמעות" במקום "תכלית" ואני מניחה שזה נכון – אפשר להשתמש ב"משמעות" בהקשר שאליו התכוונתי ואולי אפיל אפשר להשתמש במילה "ערך" או "ערכים" ואז זה הופך להיות מובן יותר.
אז אגיב לפי סדר הפוסט.
ראשית מעניין שאמרת שצריך לחיות לפני שיש לנו תכלית. כאילו שתכלית היא לא חלק בלתי נפרד מהחיים ומהפעולות שאנחנו עושים באותם חיים. למשל ניקוי הבית הוא פעולה שיש לה תכלית – את רוצה לחיות בבית נקי שנעים לשהות בו ושכאשר הוא מסודר קל ונוח לך למצוא את כל מה שאת רוצה. בעצם הניקוי משרת את המטרה שהיא בית נקי. בית נקי משרת מטרה של תחושה נעימה וטובה. תחושה נעימה וטובה יכולה להיות חלק מתכלית חייך שהיא לחיות כמה שאפשר בתנאים נעימים ונוחים. לרגע לא אמרתי שזה לא בסדר לקבוע מטרות או יעדים. כמובן שזה בסדר. אבל בואי נביט רגע על הדוגמא שנתת עם כתיבת הספר. כתיבת הספר לדעתי אינה תכלית אלא יעד. אולי התכלית שמעל ליעד הזה היא להפיץ את תורתך או סיפור חייך ועל ידי כך לעזור לאחרים, לדוגמא. מרגע שקבעת לעצמך יעד – כתיבת ספר – ברור שהגיוני לבנות מטרות ביניים כדי לגרום לפרויקט הזה לקרום עור וגידים. אבל התכלית היא מעל לכל זה. היא המשמעות שאנחנו יוצקים לתוך החיים שלנו במי שאנחנו ובמה שאנחנו עושים.
בהמשך כאשר את מעלה השערה שהתכלית שלנו לא נקבעת על ידינו, שוב זה נשמע לי שלא בדיוק מדובר בתכלית אלא בייעוד או תפקיד. החברה מייעדת לנו תפקיד שלדעתה אנחנו אמורים למלא. במקרה של נשים וגידול ילדים למשל, אישה יכולה להסכים ולקחת על עצמה את הייעוד שמצופה ממנה ולצקת לתוכו תכלית של חינוך הדור הבא והטמעת הערכים שלה בילדיה. או שהיא יכולה לעשות זאת בלית ברירה ומתוך כפייה כלשהי, כאשר התכלית שהיא מייחסת לחייה נמצאת בתחום אחר לגמרי. מבינה מה אני מנסה לומר?
אהבתיLiked by 1 person