בעצם היו כמה סיבות שבגללן רציתי לעדכן בנושא ההרזיה שלי.
הראשונה היא שמאז תחילת הקורונה רמת הספרט שעשיתי התחילה "להתדדר", ולאורך זמן מצאתי את עצמי מתאמנת פחות ופחות. למשל בעבר בשלושה ימים בשבוע הייתי בחדר הכושר עצמו שבו הייתי עושה אימון משקולות ואז אימון מחזורי (כלומר קטעים מאומצים וביניהם מנוחה) של 40 – 50 דקות, אבל למרות שהתמדתי באימוני המשקולות – עם הזמן הלכתי פחות ופחות על ההליכון עד שלאחרונה מצאתי את עצמי עושה אימון משקולות בלבד. במקביל הייתי הולכת להתאמן יומיים בשבוע בבריכה – אבל ועם הזמן האימונים שלי בבריכה הפכו משחיה של משהו בין 1 – 1.2 ק"מ לשחיה של 600 – 700 מטרים עם הרבה הפסקות באמצע ועם הרבה פחות מאמץ.
אבל לפני שלושה שבועות החלטתי לקחת את עצמי בידיים. זה התחיל מאימונים יחסית קצרים על ההליכות – בהתחלה 10 דקות של אימון מחזורי שכלל דקה של הליכה בקצב בסיסי, ואז 2 דקות של הליכה בעליה באותו קצב, ואז עוד 2 דקות של הליכה בעליה פחות גבוהה אבל בקצב מהיר קצת יותר. התחלתי לאט לאט לעלות את הזמן וגם את הקושי של כל מחזור מבחינת שיפוע ומהירות, ואמנם ייקח לי זמן לחזור לאימון המקורי אבל עדיף פחות מאשר כלום.
בשחיה התחלתי לחזור לשחיה של 1.2 ק"מ – והחלטתי להוסיף אימון שחיה שלישי בימי שישי בצהרים. באימון הראשון שעשיתי יום שישי החלטתי לאתגר את עצמי, ושחיתי 1.7 ק"מ. זה היה קשה, אבל פתאום מצאתי את עצמי משחזרת את ההישג גם באמצע השבוע בימים שהגעתי לבריכה מוקדם.
אני מודה שזה היה מעייף במצטבר, ואני שמחה שעכשיו בחגים יש לי הזדמנות קצת לנוח מזה כדי לתת לגוף שלי להתאושש.
ויש את הנושא של האוכל.
האכילה שלי רחוקה מלהיות מושלמת, אבל לאחרונה שמתי לב לזה שהמשקל שלי יציב כבר כמה חודשים, ואפילו עם קצת נטיה לירידה מאוד איטית בשבועות האחרונים. אני לא מרוצה מזה שהוא לא יורד, אבל מצד שני בניגוד למה שקרה מא תחילת הקורונה – כבר תקופה די ארוכה (מאז סוף אפריל או תחילת מאי) לא היתה לי עליה רצינית במשקל, למרות שהיו לי תקופות שבהן אכלתי פחות טוב.
אני מרגישה כאילו כשיש אירועים של אכילה לא בריאה – הם נגמרים מהר יותר מאשר פעם, וכנראה גם שהפעילות הגופנית קצת מפצה עליהם – אבל במקביל גם הפעילות הגופנית כנראה עוזרת לי לאכול בריא יותר בארוחות שאני כן אוכלת בהן בריא, ואני למשל מבשלת הרבה יותר בבית.
אני חושבת שערב ראש השנה והיום הראשון של החג די ייצג את זה. חשוב לספר שהתארחנו אצל ההורים שלי – ויש באירוח הזה המון מוקשים לדיאטה, במיוחד בשנים האחרונות שבהן אנחנו מתארחים כמשפחה עם נכדים. מעבר לעובדה שיש תמיד מלאי מוד גדול של חטיפים בבית עבור ה״נכדים״, לוח הזמים של הארוחות מאוד לא מסודר – אז נוצר לא פעם מצב שאני ממש ממש רעבה ויש עוד הרבה זמן עד הארוחה הבאה, ואז אני מבלה את הזמן עד הארוחה בנשנשת של כל מיני דברים כדי להתגבר על הרעב בלי ממש להרגיש שובע – עד שאני מגיעה לארוחה ואחרי בערך שני ביסים של מרק עם קניידלעך אני מרגישה פתאום מפוצצת – וגם אשמה שנישנשתי שטויות מקום לאכול אוכל משביע ומזין.
בבוקר של ער ראש השנה דאגתי לעשות הרבה אירובי, והשתדלתי לאכול בריא בארוחות מסודרות במשך היום – כשבארוחת החג השתדלתי לא להגזים בכמויות ולאכול ארוחה מאוזנת מבחינת אבות המזון ולאכול הרבה סלטים.
היום הראשון של החג הלך קצת פחות טוב, אבל אני חושבת שבסופו של דבר הוא הלך הרבה יותר טוב ממה שציפיתי. בהחלט התאפשר לי לתכנן יותר טוב את הארוחות בלי להגיע לאף אחת הן מורעבת. מה שכן הפריע לי זה שאכלתי קצת יותר מידי פחמימות בארוחת הצהרים, ויותר מידי מהקינוחים למרות שגם פה – היו שנים שזה היה הרבה יותר גרוע.
כל הכבוד לך על המודעות ועל ההשקעה. בחגים קשה מאוד לאכול נכון…
בהצלחה ושנה טובה!
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה ושנה טובה גם לכם!
אהבתיLiked by 1 person
אני מצליח לצמצם צריכת מזון בארוחות.
אני במאמץ עליון לא לחזור להרגלי הזלילה בלילה, ןאם כן, אז ירקות, מנות של 10 גר' של אוכל "אסור".
אני סולד ושונא פעילות גופנית ממוקדת פעילות גופנית. אני לא נהנה משחייה לא נהנה מהליכה, סתם, לא נהנה מריקודים [הרעש גומר אותי]. בקיצור הפעילות היחידה היא מקיון הבית, וגם אז עפ"י התקפים ולא שיטתי.
אני שומר כבר קרוב ל- 5 שנים על משקל אחיד.
אהבתיLiked by 1 person
אני מקווה שתצליח לשמור על המשקל!
אהבתיLiked by 1 person
כל הכבוד לך. זו באמת תקופה לא פשוטה להקפיד על תזונה נכונה אבל בעצם אף פעם אין תקופה טובה, פשוט מחליטים ומתחילים ונשצע שאת על הגל אז המון בהצלחה 😀
אהבתיLiked by 1 person
תודה!
אהבתיאהבתי