אני זוכרת שכשהייתי ילדה, הפסקות חשמל היו מאוד נפוצות יחסית להיום, ואיכשהו תמיד היו לנו נרות וגפרורים נגישים כדי להדליק אותם במקרה כזה. אני זוכרת שהיה משהו קצת כיף בשקט של הפסקת החשמל, למרות שזה גם אמר שלא יכולנו לצפות בטלוויזיה (למרות שאז היה רק ערוץ אחד שחלק משמעותי מהתוכניות בו היה משעמם עבור ילדים).
היום כמבוגרת אני תמיד מודאגת שהפסקת חשמל תגרום לנזקים, כמו למשל מצב שבו היא תתרחש בדיוק כשמכונת הכביסה שלי עובדת, או האם המקרר שלי יתקשה להתאושש מהפסקת חשמל ארוכה.
אבל בתקופה שבה עבדתי בהרצליה פיתוח, היה יום אחד בעבודה שבו הגענו בבוקר ולא היה לנו חשמל, או שההפסקה התחילה ממש דקות ספורות אחרי שהתחלנו לעבוד. בהתחלה הנחנו שמדובר על תקלה זמנית והחשמל יחזור תוך חצי שעה או שעה, משהו שקרה כבר בעבר. לכן התיישבנו בלובי, וכשזה לקח יותר מכמה דקות חלקנו הלכנו לסניף ארומה הקרוב לקנות קפה (היה בסניף גנרטור) וכשההפסקה התארכה עוד יותר – אפילו הלכנו לקניות בחנויות באיזור (אני למשל קניתי שני זוגות של סנדלים או כפכפים בחנות ״קולומביה״ הקרובה).
אבל הפסקת החשמל לא הסתיימה. בשלב מסוים, אחראי התחזוקה של החברה שלנו התחיל לנסות לבדוק מה קורה – וגילה שאיכשהו תיקונים או התקנה של כבלים או כל דבר אחר שדרש חפירה גרם לקריעה של כבל חשמלי דיע רציני שגרם להפסקת חשמל באיזור די גדול של הרצליה פיתוח, והתברר שייקח זמן עד שהכבל יתוקן והחשמל יחזור.
כשזה התברר, המנהלים שלנו החליטו לשלוח את כל העובדים הביתה כי אם החשמל יחזור באותו היום – הוא כנראה יחסור די קרוב לסוף יום העבודה, אם לא אחרי סוף היום. המשמעות של זה היתה בעצם יום חופש על חשבון החברה, כי אי אפשר היה חוקית להוריד יום כזה מימי החופשה שלנו.
אבל בדיעבד התברר שהחשמל חזר בערך שעתיים או שלוש אחרי שנשלחנו הביתה – מה שהיה משאיר כמעט חצי יום עבודה עבורנו, אבל בשלב זה כשאנשים חזרו הביתה ונסיעה לעבודה היתה לוקחת להם לא מעט זמן, כבר לא השתלם להחזיר את כולם למשרד.
התיירת המקרית 
יפה, לקחת את הנושא למקום של סיפור על אירוע שקרה בעברך – יום ללא חשמל.
דווקא נחמד שקיבלתם יום חופש ככה לא מתוכנן.
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט נחמד לנו, גם אם פחות לעבודה.
אני אשמח לקרוא גם אם לך יש זכרונות בנושא 🙂
אהבתיLiked by 1 person
אכן יש לי כמה זכרונות בנושא, למרות שבפוסט אני בעיקר התכוונתי לעניין של לדמיין את חיינו היום – שאנחנו כל כך תלויים בחשמל – כאשר פתאום הוא נפסק לזמן משמעותי.
הזכרון הטרי ביותר שיש לי הוא מלפני כאחת עשרה שנים או עשר שנים כשכבר גרתי בבית הזה והיה יום גשום במיוחד עם המון הצפות בכל מיני מקומות. באותו היום הייתי מתוכננת לנסוע לבקר במשרד שלי לשעבר, ויצאתי לדרך למרות המבול, ואז התברר שכל מיני כבישים חסומים ושאיילון בכלל מוצף ולכן כל שאר הכבישים פקוקים לגמרי (ולא עדכנו את הווייז אז הוא כל הזמן הפנה לאיילון כי הוא ראה שהוא פנוי לגמרי) והיה בלגן אז עשיתי אחורה פנה וחזרתי הביתה והתברר שבבית יש הפסקת חשמל. אצלי בבית הכל על חשמל. גם שער הכניסה (יש מפתח ידני למקרה חירום אבל אז עדיין לא נהגתי לקחת אותו תמיד איתי בצרור והוא היה בבית), גם התריסים, וכמובן אינטרנט, טלוויזיה וכו. אז טיפסתי בגשם מעל הגדר, נכנסתי הביתה ופתחתי את השער עבור המכונית עם המפתח הידני, הדלקתי כמה נרות וישבתי בחושך – כי אי אפשר היה לפתוח תריסים. לקחתי את הגיטרה והתחלתי לנגן ולשיר לעצמי. דווקא היה נחמד.
בקיצור
אהבתיLiked by 1 person
אני זוכרת את היום הזה שאיילון היה מוצף וסגור ושווייז כל הזמן הפנה אליו. אני חיכיתי להסעה לעבודה, וכשהיא התעכבה מאוד הלכתי לתחנת הרכבת בעזריאלי, ולא הבנתי למה אנשים מצלמים את הנחל שראו ממנו – רק בדיעבד הבנתי שבשנה נורמלית הנהר לא מתקרב ללמלא את הקירות לידו. אני חושבת שזמן קצר אחר כך גם סגרו את תחנת הרבת ואני עיתי על אחת הרכבות האחרונות שיצאו ממנה.
לגבי מה שיקרה אם תהיה הפסקת חשמל ארוכה – לאחרונה היתה לנו הפסקת חשמל של שעתיים שלוש באיזור הבית, וזה השפיע על כך שלא היתה מעלית ואני הייתי צריכה לעלות חמש קומות ברגל עם לפטופ כבד על הגב.
והתכוונתי אולי קצת לרמוז שאולי תכתבי על הנושא השבועי בבלוג שלך אם יש לך זכרונות כאלו. 😉
אהבתיאהבתי
כן, הבנתי שהתכוונת שאכתוב על זה בבלוג. כמו שאת רואה אני לא מגיעה לכתיבת פוסטים של השרביט החם. הסנדלר הולך יחף 🤣
לכן לאחרונה לעיתים אני כותבת מיני פוסט בנושא בגוף השרביט עצמו….
אהבתיLiked by 1 person
פשוט חבל לי כי בעצם אנשים וכמעט לא כותבים לשרביט החם – ואולי אם אנשים יראו וקראו פוסטים בנושא זה יעודד אותם גם לכתוב 🙂
אהבתיאהבתי
כעת אני יודע שאז עבדת קרוב למקום בו אני עובד היום 🙂
אהבתיLiked by 1 person
הרצליה פיתוח היא איזור לא קטן….
אהבתיאהבתי
זה נכון, אבל ארומה (שכבר לא שם) וקולומביה…
אהבתיLiked by 1 person
עדיין ״הקרוד״ לא אומר כמה מרחק הליכה זה – עקרונים יכולנו לשבת באותו בניין – או כמה בניינים ליד והלכנו ברגל מרחק כזה או אחר כי היה לנו המון זמן…
אהבתיLiked by 1 person
ניסיתי להגיב לתגובה שלך אלי ולא הצלחתי. מוזר, אז אני מגיבה כאן למטה.
את צודקת שאנשים בקושי כותבים לשרביט החם אבל אני לא משוכנעת שזה משום שאני עצמי לא כותבת פוסטים לשם. לא כל הבלוגרים מעונינים שיציעו להם נושאים לכתיבה, יש להם את העניינים שלהם. הרבה פעמים שאלתי את עצמי אם יש טעם להמשיך במדור הזה, אבל כל עוד אני מקבלת רעיונות אז אין לי בעייה להמשיך עם זה
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שכשיש קהילה – אז לא פעם כשמישהו כותב על הנושא, זה יכול לעורר אסוציאציות אצל חלק מהקוראים שלו, שהם בתורם יכתבו על זה בבלוג שלהם, וכך הלאה.
אהבתיאהבתי
זה נכון. אשתדל
אהבתיLiked by 1 person