בתור סטודנטית, גרתי רחוק מהבית של ההורים, ומכיוון שהמצב הכלכלי בבית היה טוב לא הייתי זכאית למעונות ולכן שכרתי דירה.
המעבר הראשוני לא היה קשה במיוחד – לקחתי איתי כמה בגדים, מצעים, וכמה ספרים מהבית. אבל במהלך השנה קניתי והצטברו לי לא מעט חפצים, כך שהייתי צריכה להשקיע זמן מסוים בלארוז, ולא ממש הספקתי.
זה בעצם היה טקס שחזר על עצמו כל סוף שנה: לא הייתי מספיקה לארוז אז כשההורים שלי היו מגיעים כדי לארוז לי לעבור הם היו עוזרים לי לסיים את האריזה, מעירים פה ושם על למה קניתי כל כך הרבה דברים, ואז היו עוזרים לי להעביר את הדברים לדירה הבאה.
החריגה היחידה היתה דווקא הדירה האחרונה שלי כסטודנטית, שבה הספקתי לארוז את הכל בזמן. אבל עדיין היו לי סידורים לעשות עם ההורים: הדירה כללה ריהוט בסיסי כמו למשל מיטות, אבל המיטה שלי לפחות (אבל לדעתי לא רק) היתה בעצם מזרן זול על בסיס מתכת זול כשמתחת למזרון היו קורות עץ דקות ולא חזקות במיוחד – שפעמים ספורות במהלך השנה נשברו. אז בבוקר האחרון שלי בדירה אני ואבא הלכנו לקנות קרש או שניים לחלפה במיטה, ובדרך הבאנו ארוחת צהרים ממקדונלדס.
אחרי האוניברסיטה גרתי תקופה קצרה עם ההורים, ואז עברתי לדירה משלי עם חברה לשנה – ואחרי השנה הזו עברתי לארה״ב. האריזה לקראת ארה״ב היתה מורכבת כי היו דברים שרציתי לקחת איתי ואחרים שרציתי להשאיר בארץ. החברה שדרכה עשיתי רילוקיישן שילמה על העברת חפצים מסוימים, אז הם התעקשו שידיע מישהו מטעמם לארוז את החפצים שלי מטעמי ביטוח, והייתי צריכה לתאם מעביר שיגיע אחרי האוריזם של החברה כדי שיעביר את שאר החפצים לבית של ההורים שלי לאחסון עד שאחזור.
בין לבין אבא שלי השתלט על שולחן המחשב שהעברתי, גם על המקום שנשאר בספריה שלי, ועדיין מקטר על זה שיש לי ספרים שם כי הוא רוצה עוד מקום למיליון ספרי שירה שהוא קונה או למגזינים מקצועיים עם מחקרים שהם פרסם על מחשוב בשנות השמונים…
עברתי לארה״ב עם מעט מאוד חפצים, אבל אחרי שלוש שנים החלטתי לעבור דירה – ואני חושבת שבהרבה מובנים זה היה המעבר הכי קשה שהיה לי. לא הספקתי לארוז ולנקות כמו שציפיתי, ואני חושבת שאת הארגזים האחרונים סגרתי מוקדם בבוקר של היום של המעבר עצמו. במקביל לזה, לא הצלחתי לנקות את הבית ובכל הבלגן הזה היה לי מאוד לא נעים מהמעבירים, והיה לי רושם שזה משהו שהפריע גם להם.
בסופו של דבר החלטתי להזמין צוות ניקוי לדירה, והם היו בה כשלא הייתי בבית. הרגשתי שיהיה לי כך יותר נוח ונעים, להן יהיה יותר קל כשאני לא מסתובבת להן בין הרגליים, והשארתי להן גם טיפ מאוד יפה.
ביום שבו הן היו אמורות לנקות קיבלתי שיחה מהמשרד של חברת הניקוי שהמתקשרת אמרה שהן ניקו הכל חוץ מאת השטיח מקיר לקיר כי הלכלוך שהצטבר מתחת לרהיטים היה כזה שהן פחדו שהוא יהרוס להן את את שואב האבק, אבל זה לא ממש משנה כי היו עליו כתם או שניים אז בטח ההנהלה של הדירות תחליף אותו.
מבחינה טכנית הן צדקו, אבל הפריע לי שהבחורה התקשרה אלי רק אחרי שהן עזבו את הדירה (יש לאמריקנים נטיה לפעמים לעשות קטעים כאלו, כנראה כדי להמנע מסצנות לא רגועות, אני לא יודעת עד כמה זה קורה באופן כללי או רק לזרים), הן לקחו את הטיפ המלא שהשארתי, וכמובן שהחברה חייבה אותי את הסכום המלא על הניקוי.
אבל המעבר עצמו היה לטובה, כי קצת פחות משנה אחר כך חזרתי ארצה, והמעבר הזה גרם לי לעשות סדר בהרבה מאוד דברים מה שהקל על האריזה, שגם הפעם נעשתה על ידי חברה מקצועית ולא על ידי.
המעבר הראשון בארץ היה קל כי חברת האריזה פשוט הביאה לי אחרי כמה שבועות בארץ את כל הארגזים שלי מארה״ב ואני רק הייתי צריכה לפרוק אותם בזמני החופשי.
גם מעברי הדירות הבאים בישראל היו לי קלים, אבל האחרון היה לפני עשר שנים כשעברתי לדירה משלי שממנה לא עברתי מאז.
אז נכון שלא הייתי צריכה לעבור דירה כבר הרבה זמן – אבל אולי זה לא בהכרח לטובה כי לפעמים הסידור לקראת האריזות נותן מסגרת טובה לסידור כללי של הבית. אני מניחה שאם אעבור עכשיו דירה האריזה תהיה ארוכה וקשה למדי…
התיירת המקרית 
מעבר דירה זה הזדמנות טובה להיפטר מהרבה דברים, אבל זה יכול להיות ממש מייאש… מניסיוני ככל שעוברות השנים צוברים יותר רכוש והמעבר נוטה יותר לסיוט. ב"תכנית הגדולה שלי" אני מתכנן לעבור דירה עוד פעם אחת בחיי
אהבתיLiked by 1 person
שווה לחשוב מה תעשו כשהילדים יגדלו ויעברו לגור מחוץ לבית. אני יודעת מהניסיון של ההורים שלי שקשה מאוד לתחזק דירה גדולה, גם אם רוב החדרים לא בשימוש או לכל היותר מהווים משרדים (נוצר מצב שבו לכל אחד מההורים שלי יש ״משרד״ משלו בבית). אני חשובת שהסיבה העיקרית שהם לא עוברים מירושלים למרכז שבו כל הילדים גרים כי הם מפחדים מהקיץ הלח של המרכז – ואז במובן מסוים הם ״חייבים״ את החדרים הנוספים למקרה שהמשפחות של הילדים יגיעו לביקור.
אהבתיאהבתי
זאת בדיוק התוכנית שלי לעוד מעבר דירה… אחרי שהילדים יעזבו את הבית אני מתכנן לעבור לדירה קטנה יותר ובקומה נמוכה יותר
אהבתיLiked by 1 person
רק תוודאו שלילדים ובעיקר לנכדים יהיה איפה לישון כשהם יבואו לבקר…
אהבתיLiked by 1 person
הזוי שהגיע מישהו מהחברה להיות איתך. גם לי שילמו כדי להעביר את הדברים שלי, אבל רק הייתי צריכה להציג קבלות ולוודא שהסכום לא עולה על 1500 יורו (שזה המון, כי עברתי בתוך האיחוד הארופאי).
ובהקשר לפוסט הקודם – האם תנאי המעבר נשמרו גם אחרי הפיטורים?
אהבתיLiked by 1 person
הנקודה היא שבעצם יש על המשלוח ביטוח שהחברה משלמת עבורו – אם אני אורזת ונניח נשבר משהו, או שאני טוענת שמשהו הלך לאיבוד, איך אפשר לדעת שארזתי את החפצים כמו שצריך כדי שלא יישברו, או שאני לא סתם אומרת שאיבדתי משהו?
לכן החברה מזמינה אורזים מקצועיים משלה שיודעים איך לארוז וגם עוקבים בצורה מדוייקת על מה הם ארזו וכמה ארגזים וכו׳ כדי להמנע עד כמה שניתן מבעיות כאלו. זה לא תמיד עובד (אני זוכרת על קולגה שחזרה מאוסטרליה ונשבר לה פריט ריהוט) אבל כנראה מונע הרבה יותר מקרים.
ולא ממש פוטרתי מהתפקיד אלא יותר הועברתי חזרה לארץ מוקדם מהצפוי, ולכן בהחלט קיבלתי את אותה רמת שירות בחזרה. למרות שלדעתי החברה היתה מממנת את זה בכל מקרה מתוך הוגנות גם אם הייתי מפוטרת, למרות שכנראה שאם הייתי בוחרת לעבור לעבוד בחברה אחרת בארה״ב ההתחייבות הזו שקשורה לחזרה לישראל היתה מבוטלת מהר מאוד.
אהבתיאהבתי
עכשיו הכל מובן. יפה שהם משלמים ביטוח וככה, זה בטוח עולה יותר מ1500 יורו. נשמע הזוי להטיס ריהוט במקום פשוט לשכור דירה מרוהטת. בכללי, אני משתדלת לעבור עם דברים שבאמת צריך. אף פעם אפילו לא העליתי בדעתי לקחת איתי ריהוט. הדבר הכי גדול שלקחתי הוא האופניים, אבל זה רק כי אני באמת ממש קשורה אליהם והשקעתי בהם לא מעט. במבט לאחור, אני גם מצטערת שלא לקחתי את הרולר בליידס איתי
אהבתיLiked by 1 person
הריהוט שנשבר נשלח כשהמשפחה חזרה מאוסטרליה לישראל באופן קבוע, ורצו את הריהוט שהם אהבו בבית.
בארה״ב בהחלט אפשר לשכור ריהוט, אבל זה יכול להיות בעייתי כי כל כתם הכי קטן או שחיקה טבעית יכולה להתפס כנזק לריהוט שנדרש לשלם עליו קנס רציני.
אני יכולה למשל לספר לך שכשעברתי דירה בארה״ב – בדירה שעזבתי היו כמה כתמים על השטיח שאני מניחה שאפשר היה לנקות בעזרת ניקוי. אבל הבעלים העדיפו לדרוש ממני תשלום על החלפת השטיח, כי הם יכלו להשתמש בכתמים בתור תירוץ.
אהבתיLiked by 1 person
אז באמת יצא לך לעבור דירה פעמים רבות, ולמרות שכבר צברת ניסיון בזה, בכל זאת נשמע שהקושי העיקרי שלך היה ונשאר לארוז ובזמן.
אני מאד מזדהה עם הקושי הזה, ובעצם רק פעמיים בכל ההיסטוריה שלי יצא לי להתארגן מראש ובנחת ולארוז כמו שצריך – פעם בילדות ופעם כשכבר הילדים שלי היו בסוף יסודי. אולי אספיק לכתוב על זה פוסט בעצמי מתי שהוא.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שבמעברים האחרונים פשוט דאגתי להתחיל לארוז שלושה או ארבעה שבועות מראש, ולעשות את זה באיזי בסופ״שים או קצת אחרי שעות העבודה. זה באמת הוביל למצב שבו בבוקר האחרון לכל היותר היה צריך לארוז את המצעים והבגדים האחרונים שבהם הייתי צריכה להשתמש ביום או יומיים האחרונים בדירה.
אהבתיLiked by 1 person