על עבודה בימי בחירות

אי שם לקראת בחירות אפריל 2019, התגלגלה אלי הצעה של המפלגה שבה אני בוחרת לייצג אותה בקלפי.

מה זה בדיוק אומר?

אני מניחה שרובנו (למרות שהייתי שמחה לכתוב כולנו) מכירים את החוויה של לבוא לבחור. אנחנו מגיעים לקלפי שבה אנחנו רשומים ופוגשים כמה אנשים שיושבים מאחורי שולחן ארוך, כשהראשון מבקש את תעודת הזהות שלכם, מוודא שאתם רשומים ושכבר לא בחרתם, אומר מספר כזה או אחר לאחרים שיושבים ליד השולחן, הם מסמנים משהו בכל מיני רשימות – ואז אתם מקבלים מעטפה קטנה שיש עליה שתי חתימות שאיתה אתם הולכים מאחורי הפרגוד, בוחרים בפתק שאתם רוצים, ואחרי שאתם מכניסים אותו לקופסא ליד האנשים, אתם מקבלים בחזרה את תעודת הזהות שלכם, ועוזבים.

ה״אנשים״ האלו מאחורי השולחן מורכבים בעצם משתי קבוצות. האדם הזה שמבקש ממכם את תעודת הזהות הוא מזכיר הקלפי. הוא עובד מדינה שלא משוייך פוליטית (למשל אסור לו להיות חבר באף מפלגה במשך כמה שנים לפני שהוא עובד בתפקיד). הוא זה שאחראי על הקלפי ועל הניהול התקין שלה, שכולל למשל מניה של הצבעות כפולות או מניעה של תעמולה פוליטית בקלפי.

לידו יושבים מי שמכונים ״ועדת הקלפי״ – שאלו נציגים משלוש מפלגות שונות, שההרכב שלהן בקלפי נקבע על ידי ועדת הבחירות המרכזית. אחד נקרא יו״ר הועדה, השני הוא הסגן, והשלישי הוא ״סתם״ נציג. במובן מסוים התפקיד הוא בעיקר לוודא שהכל בסדר בקלפי עצמו ושאין ניסיונות רמאות, ובעצם מי שחותם על המעטפות הם שני נציגים של ועדת הקלפי כדי להפוך אותן לחוקיות (לכן שווה שתבדקו שיש על המעטפה שקיבלתם שתי חתימות).

בכמה ממערכות הבחירות האחרונות הצטרף גם מישהו שמיועד לשמור על ״טוהר הבחירות״ כמין צופה מהצד.

אפשר לעבוד חצי יום (לרוב מ 6:30 בבוקר עד 16:00 ואז מ 16:00 עד שהקלפיות נסגרות והקולות בהן נספרים), אבל לא פעם (ובמיוחד המזכירים) עובדים במשך יום שלם (ומאוד ארוך).

ראוי לציין שמקבלים תשלום על העבודה הזו, למרות שמפלגות מסוימות כן מבקשות שהעובדים מטעמן יתרמו להן את הכסף הזה בחזרה (והן כנראה לא ימנו לתפקיד מישהו שלא מסכים לכך הראש).

---

בבחירות הראשונות שבהן השתתפתי כחברת ועדת קלפי החוויה שלי היתה חיובית ואפילו כיפית.

הקלפי היתה קרובה יחסית לבית שלי למרות שהיא לא היתה הקלפי שבה אני בוחרת (ככה זה כשגרים במרכז עיר גדולה – יש המון קלפיות בכל פינה כמעט). מזכירת הקלפי היתה מישהי מקסימה שהיה מאוד נעים לעבוד איתה, למרות שהיא כמובן הקפידה מאוד על הכללים השונים, כולל איסור על לדבר על פוליטיקה בקלפי עצמו כדי שזה לא ייחשב כתעמולת בחירות.

אני הייתי שם עם עוד שני חברי ועדה, וכולנו עזרנו למזכירה בכל מה שקשור למלאכת הסימון בספרים השונים, שכללו אז שתי רשימות של הבוחרים בקלפי לפי תעודת זהות, ועוד רשימה שמית של הבוחרים שאני הייתי אחראית עליה והיא היה מורכבת יותר, כי בניגוד לרשימות על סמך תעודת הזהות שהיו ממוספרות והמספר שלהן הופיע על הכרטיס לבוחר שהבוחרים קיבלו בדואר ולרוב הביאו – בספר לפי השמות היה צריך ממש למצוא את השם, מה שלקח קצת יותר זמן.

כמובן שמידי פעם בהפסקה בין בוחרים תיאמנו בינינו את הספרים כדי לוודא שהכל מסומן כמו שצריך, כי הסדר בכל מה שקשור לקלפי ובמיוחד סביב המסמכים (בין אם אלו הרשימות שבהן מסומנים הבוחרים או אפילו מספר המעטפות שהיו חתומות והיו בשימוש) חשוב מאוד ואי סדרים יכול להוביל בקלות לפסילת הקלפי.

לכל אורך המשמרת שלי בבוקר המזכירה אפילו ניסתה לשכנע אותי להשאר כי היה לה כנראה מאוד נעים לעבוד איתי והיא מאוד סמכה עלי.

---

איכשהו מצאתי את עצמי בשני סבבי הבחירות הבאים (ספטמבר 2019 ומרץ 2020) עובדת מחוץ לקלפיות בעמדות האלו שבהן מחלקים פתקים ומנסים לשכנע אנשים לפני הכניסה לקלפי. זו עבודה מעייפת יותר כי צריך לעמוד וללכת לא מעט, אבל מצד שני בשני הסבבים האלו איכשהו קיבלתי בתרו שותפה גברת מבוגרת (בת שמונים ומשהו) שהיתה מקסימה והתחברנו מאוד טוב.

---

ואז בבחירות מרץ 2021 – התנדבתי שוב בקלפי.

לא ממש חשדתי בכלום כשנשאלתי האם אני מחוסנת נגד קורונה, וגם לא כשהכתובת שקיבלתי לקלפי היתה איפשהו ליד קניון איילון. רק כשהגעתי הבנתי ששיבצו אותי לקלפי של חולי קורונה שהיתה במתחם שבו ביצעו עד אותו יום בדיקות קורונה. הנהלים סביבה היו מסורבלים הרבה יותר (כולל הקמה של מתחם ממוגן מיריעות פלסטיק, ושרק מזכיר הקלפי מתקרב בכלל לבוחרים), והיה די משעמם לא רק כי בקושי הגיעו בוחרים, אלא גם ״נפלתי״ על חברי ועדה שהיו רובם ככולם חרדים, ומזכיר הקלפי היה מתנדב בעזר מציון ששמח מאוד ללמד אותם עזרה ראשונה כמתנדבים לעתיד או כמטיילים בחופשים.

זו גם הפעם הראשונה שבה היה איתנו מישהו ששומר על ״טוהר הבחירות״, מה שלא ממש אמר הרבה.

אני הייתי החריגה, השתעממתי מאוד – ושמחתי כשהחליפו אותי שעתיים מוקדם ממה שציפיתי.

---

כשהציעו לי לקראת בחירות 2022 להתנדב שוב בקלפי, וידאתי שאני בכזו שהיא סטנדרטית ורגילה למדי, ואפילו זכיתי להיות שוב באותו מקום שבו הייתי בועדה בבחירות אפריל 2019.

רק שהפעם היו שני שינויים משמעותיים. קודם כל, בכל קלפי לא היה מזכיר אחד אלא שניים – ובגלל ששיבצו אותי בקלפי מונגשת (כלומר כזו שנכים יכולים להגיע אליה לבחור גם אם היא לא קרובה אליהם הביתה), בעצם היו שלושה מזכירים בגלל שקלפי מונגשת דורשת יותר רישומים וטיפול. ואחרי בערך שעה – אלינו ספציפית הגיע גם מזכיר רביעי, אין לי מושג למה. וזה יצר מצב של צפיפות מאוד גדולה ליד השולחן, וקצת דחיקה של הועדה עצמה.

המשמעות של זה היתה שבעצם היו מספיק מזכירים כדי ״לתפעל״ את הקלפי בעצמם ללא עזרה של ועדת הקלפי. מה שנותר לנו, נציגי המפלגות, לעשות – היה בעצם לחתום על המעטפות השונות ועל הטפסים בכל פעם שהוצאנו עוד קצת מעטפות כדי לחלק לאנשים. ואולי גם לתצפת.

כך שלמרות שמזכירי הקלפי שלי עבדו מאוד קשה בגלל שהקלפי היתה מאוד עמוסה כי היא מונגשת, והרבה הגיעו כדי להצהיר שהם זקוקים לה, אנחנו ישבנו בצד והשתעממנו.

בעצם זו לא ממש הגדרה מדויקת. אחד מחברי הועדה התנדב לעזור למאבטחת בכניסה שהתקשתה להסתדר עם התור הארוך שהתחיל להצטבר בחוץ, לפחות עד שהקלפי שלנו התייעל קצת והמזכירים התחילו לבדוק את תעודות הזהות ואת הטפסים של הבוחר הבא בזמן שהקודם בחר מאחורי הפרגוד.

לעומת זאת, חברת הועדה השניה היתה מישהי מבוגרת שנראתה חולה מאוד, והיה לה קשה מאוד לתפקד. אני הייתי צריכה לתת לה הוראות ממש מדויקות מה לעשות, אפילו על דברים שהיו אמורים להיות ברורים מאליהם כמו איפה לחתום על הטפסים השונים (ממש באיזו שורה) או על המעטפות. הייתי גם זו שהיתה צריכה ללוות אותה לשירותים. לרוב היא ישבה בשקט בצד ולא ממש דיברה.

גם היתה מאוד תחושה של הפרדה בין מזכירי הקלפי לבין חברי הועדה. למשל המזכירים הראשונים הגיעו מאוד מוקדם בבוקר ותפסו את כל נקודות החשמל כדי להטעין את הטלפונים שלהם, בלי לחשוב או להציע לנו (חברי הועדה) את האפשרות הזו. אני מניחה שהם היו מפנים משהו אם היינו מבקשים, אבל זה יצר מצב קצת לא נעים.

גם מרגע שהגיע המזכיר הרביעי, זה משהו שאפשר למזכירים האחרים לקחת קצת הפסקה כדי להתאוורר או כדי לצאת בשלב מסוים לאכול צהרים. כשעבדתי בקלפי הראשונה שלי, המזכירה דאגה שלכולנו תהיה אפשרות לקחת הפסקה כדי להתרענן בין בוחרים, אבל הפעם זה לא קרה, גם במצבים שארבעתם היו באיזור בו זמנית ולא החליפו אחד את השני כך שעקרונית הם יכלו להחליף אחד או אחת מאיתנו כדי לתת לנו הפסקה קצרה.

מעבר לזה, בתור מי שעובדים בקלפי למעלה משש שעות, היינו כולנו זכאים לבחור בקלפי במה שמכונה ״מעטפה כפולה״. הבחור שהתנדב לעזור לא היה צריך את זה כי הוא היה בעצם רשום לקלפי הלא מונגשת שהיתה צמודה לזו שלנו, כך שהוא קודם כל בחר בעצמו ואז התחיל לעבוד. אני למזלי הייתי מודעת לנוהל אבל בגלל שעבדתי רק בבוקר (עד 16:00) והקלפי שלי היתה עבורי בדרך הביתה, העדפתי לבחור בקלפי הרגילה שלי. אבל אני הייתי זו שהיתה צריכה להזכיר לחברה השלישית בוועדה שיש לה את הזכות הזו כדי לוודא שהיא תקבל אותה. היא עצמה אמרה משהו לגבי זה שבעלה אמור להחליף אותה בוועדה והם רוצים לבחור יחד, והוא היה אמור להגיע בערך חצי שעה לפני שעזבתי, אבל נראה היה שהוא מאחר, ולא יכולתי להתעכב כדי לוודא שהיא באמת זוכה לבחור.

אבל היה משהו שהיה קצת מעבר למעשים הקטנים האלו, מין אווירה שבה בעיני לפחות המזכיר הראשי הרגישה לי כאילו הוא לא אוהב את העובדה שאנחנו שם כ״נציגים פוליטיים״, וכאילו הוא היה מעדיף להתנהל בלעדינו.

חשוב רק לציין שמעבר לתחושת ההפרדה הזו והשעמום – המזכירים שהיו בקלפי שלנו היו סופר מקצועיים, ודאגו לעבוד בצורה סופר מסודרת ולוודא בתדירות גבוהה שאין אי סדרים בקלפי – משהו שמאוד חשוב כדי שהיא לא תפסל.

---

כשעבדתי בקלפי בבחירות אפריל 2019, הייתי בקלפי המקבילה לזו שלנו, זו שהיתה לא מונגשת. באותן בחירות אנחנו ישבנו בחדר אחד של מועדונית בגימלאים שבה עבדנו, והקלפי המונגשת היתה בחדר הגדול יותר. השנה משום מה האחראית של המוסד התעקשה שכולנו נשב בחדר הגדול יותר.

זה יצר קצת בלגן כי אנשים לא תמיד הבינו לאן הם צריכים ללכת או לאן לשלשל את הפתק (כי חשוב לשלשל אותו לקופסט שמשוייכת לקלפי שבהם אתם בחרתם). אבל היתה לי תחושה שהאווירה בה היתה שונה, אולי כי ישבו לידה רק נשים, שהן חברותיות ונשות שיחה יותר מאשר גברים.

אני חושבת גם ששם היתה חלוקה מסויימת של העבודה גם לועדת הקלפי, למרות שבעצם היו בקלפי שתי מזכירות ולא רק אחת.

רק שנראה שהיו בה כמה אי סדרים – כמו למשל מצב שבו הן נתנו לילד לקחת מעטפה למזכרת מהקלפי, בלי לחשוב שזה ייצור להן בלגן כי בסוף היום אם מספר המעטפות שהיו בקלפי לא היה תואם את מספר המעטפות שהועדה חתמה עליה, וזה יכול לפסול את הקלפי. למזלן הגדול אחד מהמזכירים של הקלפי שלי ״תפס״ את זה והחזיר להן את המעטפה והסביר להן את גודל הברוך שממנו הן נמנעו.

היה גם רגע שבו הגיעה מישהי שאחותה ואמא שלהן הגיעו לבחור מוקדם יותר, וגילתה שבעצם השם שלה כבר מסומן כאילו היא בחרה. אין לי מושג האם באמת היה מדובר על מצב של ניסיון להצבעה כפולה או פאשלה שלהן שהן סימנו אותה בטעות כאילו היא בחרה – אבל בכל מקרה מדובר על מצב של בלגן.

והיה עוד אירוע עקרוני אחד, שבו אחת הבוחרות התחילה לבקש מחברות הועדה לצלם אותה ואת התינוק שלה עם פתק של אחת המפלגות. זה אסור בתכלית האיסור (זה נתפס בתור תעמולה שאסורה בשטח הקלפי), אבל הן כנראה רצו להיות נחמדות ולא חשבו על זה. העובדת שאמורה היתה לשמור על טוהר הבחירות ניסתה להגיד להן משהו, אבל בהתחלה הן לא הקשיבו ומאוחר יותר כשהיא ניסתה להודיע להן שהיא תעביר את התקרית הלאה, הן מאוד כעסו עליה כי האירוע בהחלט יכול היה לסבך אותן . אולי המסקנה היחידה מהתקרית היא שצריך לשים בתפקיד הזה של משקיפי טוהר הבחירות אנשים שהם אסרטיביים ולא שקטים ומופנמים מידי, ואולי לוודא שאנשים שעובדים בקלפי מבינים את הכללים.