האם אנחנו לומדים מכשלונות?

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

בעיני אמירות כאלו הן בעייתיות מאוד. זכי זה נכון שגם אנשים מצליחים נכשלים לפעמים, והם לומדים מהכשלונות. בעצם במובן מסוים הם אומרים שמי שלא נכשל כנראה לא ניסה לממש מספיק את היכולות שלו, ושהכשלונות חשובים מאוד כדי להבין את היכולות והמגבלות שלנו.

מצד שני, יש אנשים שכל הזמן נכשלים. ברשומה עצמה אמפי הביאה דוגמא של שחקן טניס שנחשב לאחד הטובים בעולם שאהב להתאמן מול טניסאים שהוא יפסיד מולם כדי שהוא יוכל ללמוד מההפסדים האלו.

אבל האם זה בהכרח נכון? קודם כל, טניסאי בתחילת דרכו צריך להוכיח שהוא גם יכול לנצח ולא רק להפסיד. נכון שהנצחונות האלו צריכים לקרות בתחרויות ופחות עקרוני באימונים השוטפים, אבל עדיין אם מישהו כל הזמן מפסיד באימונים, סביר להניח שהמאמן שלו לא ירצה לשלוח אותו בכלל לתחרויות מלכתחילה.

אבל מעבר לזה, מה שחשוב זה לא בהכרח לנח או להפסיד אלא להתמודד עם כמה שיותר אתגרים שונים, וזה אפשרי רק אם מתאמנים עם כמה שיותר אנשים. יכול מאוד להיות שגם מישהו ששחקן הטניס יכול לנצח – יכול גם יכול לאתגר אותו להשתפר בתחום שבו הוא חלש יחסית.

כך שבסופו של דבר, אנחנו צריכים ללכת בדרך שבה נראה שנוכל להתקדם וללמוד משהו, בלי קשר לעובדה האם אנחנו ננצח או נפסיד בסוף.

9 תגובות

  1. arikbenedekchaviv הגיב:

    בינינו, עדי, אנחנו לא צריכים כלום. אפילו לחיות איננו צריכים.
    אולי, אולי צריכים לחיות, אך מכאן וכל התיאוריות, האידיאולוגיות השונות משמשות כמין תיבול של מאכל תפל.
    באמת ישנם אנשים שכל מה שכתבת לא רלוונטי עבורם.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      ואולי כל אחד יכול להחליט לעצמו מה מתאים לו, ואמירות שפר הן סתם מיותרות?

      Liked by 1 person

      1. arikbenedekchaviv הגיב:

        בדיוק נמרץ ♥

        Liked by 1 person

  2. hwparparim הגיב:

    זו היתה שאלה יותר מאשר אמירה. אני לא רואה אנשים כ"מצליחים" או "כושלים" אלא שלכל אחד יש הצלחות ויש כשלונות בדרך, והשאלה שלי היתה האם אנחנו לומדים מהכשלונות שלנו והאם אולי לעיתים הכשלונות הם כורח המציאות כדי שנלמד ונשפר ונשיג תוצאות טובות יותר. אני מכירה אנשים שלומדים רק בדרך הקשה, רק אחרי כשלונות הם מפנימים דברים ומצליחים לפעול כך שבסוף ישיגו את מטרותיהם. אני גם מכירה אנשים שנכשלים שוב ושוב ולא מצליחים ללמוד מהכשלונות שלהם ויש כמובן את אלה שמאשימים את כל העולם בכשלונותיהם ולא עוצרים רגע כדי להתבונן על עצמם ועל מעשיהם כדי לנסות להבין מה אולי הם יכולים לעשות אחרת כדי לקבל תוצאות משביעות רצון עבורם (שימי לב שלא אמרתי תוצאות טובות, אלא תוצאות שעבורם הן משביעות רצון). יש כאלה שמרוב הפחד להיכשל נמנעים מלפעול בכלל. יש כל מיני. ומה ששאלתי הוא: איך זה אצלכם?

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת שבשיטה שאת מדברת עליה – יש פה קידוש של כשלון בתור כלי לימודי, אבל הוא לא בהכרח מתאים לכל אחד. ולפעמים בכשלון באמת יש גם גורמים חיצוניים שאין לנו אפשרות לשלוט בהם, ולא תמיד אפשר ללמוד משהו רלוונטי מכשלון.

      אהבתי

  3. אני חושב שאנחנו לומדים מעט מאד מהכשלונות שלנו

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      יש מי שכן, ויש מי שלא – הכל תלוי באדם, בכשלון, ובמה שהוביל אליו. אבל בהחלט ראוי שלא לקדש כשלונות.

      אהבתי

  4. motior הגיב:

    אני מסכים עם השורה התחתונה שלך

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      תודה!

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s