על דיאטות ועצות

יצא לי לאחרונה להשתתף בסדנה של בישול בריא – משהו מאוד כיפי שגם עוזר לי ללמוד איך לבשל דברים בצורה בריאה יותר. מי שמעבירה אותה (והרבה סדנאות מוצלחות שעברתי אצלה בעבר) היא שפית ומורה בהכשרה שלה, אבל מניסיונה האישי יודעת גם לא מעט על תזונה – אבל עם הזמן גם מבינה שלכל אחד או אחת מתאימה תזונה מסוג שונה.

אבל יש לא פעם לקוחות עם ידע או יותר נכון עם אמונה תזונתית, והן לא בהכרח מבינות שמה שהן מאמינות בו לא בהכרח מתאים לכולן. הפעם היתה מישהי שכנראה למדה זן כזה או אחר של ״טימטומופתיה״ (תחומי הרפואה האלטרנטיבית למיניהם כמו נטורופתיה או הומאופתיה שבעיני הם לא תקפים כי הם התבררו במחקרים כלא מבוססים מדעית) והיה לה חשוב לספר דווקא לי על מה שהיא ״יודעת״ או מתמחה בו. חלק מהדברים שהיא אמרה היו נכונים, אבל חלק אחר מהדברים שלה היו שטויות במיץ עגבניות כמו שאמא שלי היתה קוראת לזה.

מעבר לשיווק העצמי החזק מידי שלהן שמפריע לי, ושאני לא יכולה להעיר עליו יותר מידי מכורח הסביבה והנסיבות (בעיקר כבוד למי שמעבירה את הסדנאות), יש פה נקודה שמאוד מפריעה לי.

אני אישית מאמינה שלכל אחד יש את האפשרות לבחור מה מתאים לו – בין אם בטיפול ברפואה קונבנציונלית או ברפואה אלטרנטיבית. העניין הוא שחלק גדול מהאנשים שאני מכירה לא ממש מבין את ההבדל בין שתי השיטות, ולכן לא ממש מבין מה ההבדל ומה המשמעות של כל שיטה והבחירה בה.

באופן עקרוני דיאטנית לומדת תזונה שמתבססת על אותם עקרונות שהרפואה שלנו מבוססת עליהם – כלומר דברים שנובעים ממחקרים מדעיים עדכניים (ודיאטנית מקצועית וטובה כמובן ממשיכה להתעדכן לכל אורך הקריירה). מעבר לזה, לימודי התזונה של דיאטניות מפוקח על ידי משרד הבריאות, התואר הוא תואר שמאוד קשה להתקבל אליו (כי יש ביקוש מאוד גדול ללימודי התזונה אבל מעט מאוד מקומות), וכדי לקבל רישיון כדי לעבוד בתחום – בוגרות התואר צריכות לעבור התמחות ארוכה ואז מבחנים.

נטורופתית לעומת זאת לומדות שיטת תזונה שמתבססת על רפואה מסורתית, אבל לא בהכרח מבוססת על מחקרים מדעיים. אמנם וויקיפדיה די ״משמיצה״ את השיטה כלא מדעית, אבל לפחות מבחינת תזונה, אפשר להגיד שברובה השיטה ממליצה על הרגלים שנחשבים כנכונים גם מבחינת התזונה הקונבנציונלית, ורק מיעוט מאוד קטן של ההרגלים (כולל למשל ״ניקויים״ או המנעות ממוצרי חלב) נחשב לכזה שחורג באופן משמעותי מההמלצות של הרפואה הקונבנציונלית. הבעיה היא שגם להרגלים כאלו יכולה להיות משמעות בריאותית מאוד משמעותית לאורך זמן אם הנטורופתיה טועה לגביהם.

אבל הבעיה המרכזית היא שאין הסדרה של איך מקבלים הסמכה של נטורופטית – ושאין הסדרה של הלימודים וההסמכה עצמה כפי שיש עבור דיאטניות. יש תוכניות מסודרות של לימודים של כמה שנים – לעומת תוכניות אחרות שבהן יש לכל היותר כמה מפגשים בודדים ולא מעמיקים על נושאים כאלו ואחרים, ופה בארץ לפחות כולן יכולות להציג את עצמן בנטורופתיות, ולתת יעוץ תזונתי למשל, כולל כזה שבודק את בדיקות הדם שלכם ומייעץ לפיהן, גם אם מי שמייעצת לכם לא בהכרח מכירה את הנושא לעומק.

כיום ההבדלים בין שני התחומים מאוד מטושטשים, לא פעם בגלל שבתקשורת למשל מאפשרים למטפלים משני התחומים להופיע כמומחים בעלי מעמד שווה, ולא פעם במקומות עבודה מביאים את כולם כמומחים בעלי מעמד שווה. לכן רבים לא מבינים שיש בכלל הבדל בין הגישות ומה המשמעות שלה.

וגם ה״מומחיות״ שאני פוגשת לא ממש דואגות להבהיר את זה. אותה משתתפת בסדנא פשוט הציגה את עצמה כ״אשת מקצוע בתחום״ולא ציינה בדיוק מה היא למדה ואיפה היא למדה את זה. יש לי גם תחושה שדיאטנית היתה אומרת באופן מפורש שהיא כזו.

ובגלל שלא יכולתי להעיר לה באופן פרודוקטיבי, ולהסביר לה מה מפריע לי במצב הזה, הרגשתי קצת פספוס. מצד שני, ברור לי שאני לא יכולה ״לחנך״ את כל העולם ושיחה איתה לא היתה משפיעה על מה שמפריע לי.

13 תגובות

  1. empiarti הגיב:

    כמי שנעזרת מידי פעם ברפואה המשלימה אני מאמינה שהיא בדיוק זה: משלימה, ולא אלטרנטיבית. יש דברים שהרפואה הקונבנציונלית לא נותנת להם מענה, וגם: חלק ניכר מהרפואה הקונבנציונלית יש לה ראייה יותר הוליסטית וגם מניעתית, בניגוד לקונבנציונלית שמתמקדת בטיפול כשכבר יש בעייה
    בתזונה גם ככה יש אסכולות שונות ומגוונות וזה גם משתנה כל כמה שנים, אפילו הקונבנציונלית. פעם השומן הוא האויב וביצים צריך לצרוך במשורה ופעם שומן הוא בריא וסוכר הוא האויב. יש מחקרים בכיוון של תזונה מותאמת אישית, כמו במחקר של מכון ויצמן שהפך ל day two וכמובן פליאו וקיטו ועוד המון. לא הייתי ממהרת לפסול שום דבר על הסף גם אם זה נשמע כמו שטויות, אבל את צודקת שכל נושא הלימודים וההסמכה של שיטות הטיפול והתזונה המשלימים לוקה בחסר בארץ וזה יוצר פרצות שדרכן הרבה חובבנים ושרלטנים מנצלים את זה

    Liked by 2 אנשים

    1. adiad הגיב:

      הנקודה היא שעם השנין הרפואה המשלימה מנסה לשווק את עצמה כרפואה אלטרנטיבית וכשוות ערך לרפואה הקונבנציונלית, במיוחד בתחומים של תזונה.

      והרפואה הקונבנציונלית גם עוסקת במניעה – בין אם בעזרת חיסונים, או בעזרת אורח חיים בריא (תזונה נכונה וספורט) כדי למנוע מחלות כמו מחלות לב או סוכרת, או אפילו בדיקות סקר כמו ממוגרפיה כדי למנוע סרטן השד או בדיקות אחרות לסוגי סרטן אחרים אם למשל ידוע שיש נטיה משפחתית לסוגי סרטן מסוימים.

      ועצות התזונה של הרפואה הקונבנציונלית משתנות עם השנים כי יש כל הזמן מחקרים חדשים – ויש גם ניסיון על סמך מידע שנאסף עם השנים על השפעת דיאטות שונות. אם תשימי לב, לא פעם אנשי מקצוע יגידו על דיאטה חדשה שאין ממצאים לאורך זמן כדי להוכיח האם היא יעילה או לא, או האם היא בכלל בריאה או לא.

      פליאו, קיטו וכו׳ הן לא פעם עוד סוג של ״טימטומופתיה״ – כי במקרה הטוב לוקחים בהן מחקרים מאוד ספציפיים ומותחים את המסקנות לקיצון הכי גדול שיש, ובמקרה הפחות טוב יש הרבה מאוד הנחות לא מבוססות על מחקרים אבל שראה ש״עובדות״ כי אנשים מרזים מהר לטווח הקצר (למרןת שהם לא בהכרח בריאים יותר, ולא בהכרח שומרים על ההישג לאורך זמן). לכן הם בעצם יותר טרנדם מאשר אורח חיים בריא באמת.

      אהבתי

      1. Cateded Ur הגיב:

        ספציפית לדיאטה קטוגנית, היא ידועה כבר שנים. אמא שלי אפילפטית ואוכלת לפיה מאז שאני זוכרת משהו. ככל הידוע לי, היא בכלל לא נועדה כדי לרדת במשקל. היא אמורה להיות חלק מאורח חיים. הדיאטה הזו, אגב, בכלל לא כוללת המנעות מסוכר. חולי אפילפסיה חייבים שתמיד יהיה זמין איתם משהו מלא בסוכר זמין (כמו פירות יבשים, למשל) כי רמות סוכר נמוכות עלולות להביא להתקף.

        Liked by 1 person

      2. adiad הגיב:

        מה שאת מספרת מוזר, כי הקטע של רוב הדיאטות הקטוגניות הוא המנעות מאוד מאוד מאוד מחמירה מכל עליה של אינסולין, עד כדי כך שאפילו חלבון (שמסתבר שגורם ברמה מסוימת לעליה באינסולין גם כשהוא לא פחמימה) ולפעמים אפילו ירקות נאכלים במידה. אני הכרתי מישהי שהיתה בדיאטה קטוגנית בגלל כבד שומני, וזה הגיע לרמה שהיה מותר לה לאכול רק כוס וחצי של ירקות ביום במסגרת דיאטה קטוגנית בגלל שאפילו הפחמימות בהם הפריעו לתהליך הקטוגני עבורה.

        Liked by 1 person

      3. Cateded Ur הגיב:

        מה שאת כותבת נכון. ועדיין, חייבים לא להגיע לרמות נמוכות של סוכר בדם. הסוכר הזמין הוא למקרי חירום. זה בעצם או זה או התקף, וברור שעדיף להמנע מהתקף בכל מחיר.

        Liked by 1 person

      4. adiad הגיב:

        אני חושבת שכל הקטע של דיאטה קטוגנית הוא שבעצם אוכלים תזונה שמורידה כמה שיותר את ההתבססות על מה שמעלה את רמת האינסולין בדם (בעיקר פחמימות מכל צורה שהיא, וגבלה על חלבונים שכפי שכתבתי גם גורמת לזה) כדי למנוע את היידה של האינסוליו שהיא מה שגורם ל״נפילת סוכר״. כמובן שגם איתה אפשר להגיע להרעבה של הגוף שגורמת לנפילת אנרגיה ואז צריך באמת פירות יבשים או משהו דומה כדי להעלות את רמות הסוכרים כי זה הפתרון הכי מהיר ויעיל לבעיה באותו רגע.

        Liked by 1 person

  2. arikbenedekchaviv הגיב:

    קופ"ח הכללית אכן קוראת לשיטות ריפוי, טיפול, מניעה כאלה- רפואה משלימה, ואני כמוך אפיריאטי, רפואה משלימה, משלימה. היא לא מתחרה ברפואה המערבית. כך אפשר לקבל שיאצו, דיקור, עיסוי רפואי דרך קופ"ח, ולמה לא?!
    כמו עדי, אני ממש סוטלד מאלה המוכרים/המשווקים את "האור" בכל הזדמנות. כופים עצמם על הסביבה או בוחרים "טרף" שמתאים להם. [בדר"כ אני מניח שהם תופסים אותו כחלש, בר השפעה וכו'] חסרי כבוד לאדם אליו הם פונים.
    זכורה לי שנכנסתי לחנות טבע, שאלתי על א' שלחו לי את המוכרנית שלהם, שהריצה את שנינו לאורך מדפים, הורידה קופסאות בלי סוף והיתה משוכנעת, הפרייר יישלם עכשיו לפחות 1000 ש"ח אם לא יותר.
    אבל למדתי מאמי ז"ל לומר לא! גם אם לא נעים לי. לבקש סליחה אם הטרחתי אותך וכו' נכון יש במעשיי משהו "פאסיב-אגרסיב", יכלתי להגיד לה מראש שאין לי ענין לקנות, אבל אני אוהב תיאטרון, וזה היה תיאטרון במיטבו.
    כמו מחזירים בתשובה שמשוכנעים שהם יצליחו היכן שאחרים לא. אתה אומר לאהבל שמנסה להטיף לך: אינני מעונין, באמת. אתה מבזבז זמן. אבל הוא יודע שתיפול כפרי בשל בחיקו. מתחיל לקשקש, וברגע הקריטי, אני אומר: תודה, אבל לא שכנעת אותי, אני ממהר.

    Liked by 2 אנשים

    1. adiad הגיב:

      אתה צודק לחלוטין, אבל זו היתה סיטואציה שבגלל הכבוד לבעלת העסק שהעבירה לנו סדנה בביתה, העדפתי לא להטיף לטימטומופטית שאני חושבת שהיא עוסקת בשטויות.

      Liked by 1 person

  3. אצלי דיאטת הקיטו הוכיחה את עצמה, זאת אומרת ה16/8 ואפילו 18/6.
    מאד מאד קשה לי לא לאכול לחם, זה פשוט בלתי אפשר, ביחוד בארץ שלנו שיש מגוון כזה גדול ואחרי שחייתי בסין שנים בלי לחם אני לא יכול להמנע. ויש גם תפוחי אדמה, הכל פחמימות. אם אני לא אוכל משהו עם פיתה או לחם אני מרגיש שיש לי חור שאני לא יכול לסתום כאילו שאין קשר בין אוכל להרגשת"רעב". הדרך היחידה זה לעסוק במשהו כיפי ואז לא אוכלים וזה לא חסר. כשאני מתחיל להתבגר להזדקן אני יודע שלהוריד 10 קילו יעזור לברכיים ולגב אבל זה פשוט בלתי אפשרי. יש לידי מאפייה ואני אוהב "רק" לטייל בה ולפעמים קונה 2 עוגות (2 זול מ 1+1) ומחסל 2 חצאים ואחרי זה מוצא את עצמי זורק אותן לזבל ושופך עליהן זבל כדי שלא אתחרט. כנראה אני צריך פסיכיאטר ולא דיאטנית. צריך בת זוג שתנעל את הדלת של המטבח ב 6 בערב. היתה לי וזה ממש עזר.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      לכל אחד מתאים משהו אחר, ואני חושבת שכיו גם בסין מתחילים להכנס לחמים, לא?

      אהבתי

      1. מתחיל להכנס פיצה. לחמים עדיין באיכות מאד גרועה ולא מושכת, רובם כמו עוגה מאודה והם אוכלים לחם בלי כלום ככה שאין פיתוי. אבל כמובן הייתי אופה לחמים ולהכין פיתה זה דבר קל מאד ככה שגם שם לא ממש נמנעתי. לפחות באפיית לחמים צריך לחכות לתפיחה וזה כמו השעון זמן על כספות בבנק, נותן זמן למשטרה להגיע, או להתחרט.

        Liked by 1 person

  4. motior הגיב:

    מסכים אתך ואהבתי את "טימטומופתיה" 🙂

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      תודה רבה!

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s