זה הנושא של השרביט החם השבוע.
אני לא ממש מחזיקה רכב, וברוב המכריע של המקרים זה לא ממש מפריע לי. אולי זה קשור לעובדה שלא פעם גרתי במקומות מרכזיים (אני למשל כיום גרה במרכז רמת גן) ומעבר לעובדה שהרבה מקומות זמינים עבורי בהליכה ברגל (החל מסופר וכלה בסניפים שונים של מרפאות של קופת חולים), יש לי גם תחבורה לרוב הנקודות המרכזיות שאני זקוקה להן ביום יום וגישה מהירה מאוד לתחבורה ציבורית לערים אחרות (רכבת או קווי אוטובוס).
אני לא אגיד שזה לא מעצבן לפעמים. רק בשבוע שעבר יצאתי מהמשרד בדקה התשעים לאוטובוס בערב, והאוטובוס עצמו הקדים בשתיים או שלוש דקות – וכך פספסתי אותו בפחות מדקה (אם הוא רק היה מגיע כמה שניות אחר כך ועוצר ברמזור בצומת ליד התחנה…)
בעיני גם האוטובוס לא פעם עוזר לדרך לעבור יותר בקלות – במקום להתעצבן בפקקים שקורים, אני יכולה פשוט לקרוא ספר או לשחק בסמארטפון בזמן שמישהו אחר דואג לנהיגה ולהתמודדות עם הפקק. היתה גם תקופ שהיתה לי נסיעה די ארוכה מאיירפורט סיטי לתל אביב – שאותה ניצלתי לא פעם כדי לנמנם או לנוח, והיו מי שהיו צופים בסרטים במקביל לנסיעה.
ואם כבר מדברים על פקקים, אז כיום יש נטיה לתת מסלולים יעודיים לתחבורה ציבורית כדי להמנע מהם – ומהניסיון שלי בנסיעה הלוך ובעיקר חזור מאיירפורט סיטי לתל אביב, אוטובוסים נסעו בחינם במסלול המהיר שמקביל לכביש 1 / איילון שהרבה פקוק מהכביש הראשי בזמני לחץ.
התיירת המקרית 
הלוואי שבכל הארץ היתה גישה נוחה לתחב"צ כמו במרכז, רמת גן, גבעתיים, תל אביב והסביבה. נכון שגם שם היה טוב לו העמידה בזמנים (לשני הכיוונים, גם איחורים אבל גם הקדמות) היתה טלבה יותר ועדיין זה הרבה יותר טוב מאשר ביישובים שקצת יותר מרוחקים מהמרכז או בכלל בפריפריה
אהבתיLiked by 1 person
אבל כנראה שיש קשר בין הדברים – מי שגר רחוק מהמרכז כנראה מחפש את הפסטורליה ורוצה להתרחק מהרעש של הערים הגדולות והצפופות, ותחבורה ציבורית היא חלק מהרעש והצפיפות של העיר ומפריעות לפסטורליה.
אהבתיLiked by 1 person
אה, כן, ורציתי לשאול למה התכוונת כשכתבת שאת לא ממש מחזיקה רכב. יש לך או אין לך רכב?
אהבתיLiked by 1 person
אין לי רכב אבל יש לי חניה, שזה מצרך מבוקש באיזור המרכז. טוב היתה לי חניה עד שאבא שלי הרס את המתקן שהבעלים הקודם של הדירה השאיר שם שמאפשר חניה של שתי מכוניות באותו מקום, ועכשיו אף מכונית לא יכולה לחנות שם.
אהבתיאהבתי
אי אפשר ממש לחיות בישראל בלי מכונית. באתי לבקר בישראל ב 26 לספטמבר ובשדה התעופה פשוט לא הבנתי איך זה שאין שום תחבורה ציבורית. זה היה ראש השנה, אפילו מטאטא לא היה, זה הבהיר לי איך מצאתי כרטיס טיסה כל כך זול, את ההפרש שילמתי על מונית עם נהג ערבי שלא הפסיק לדבר על ביבי. חור בראש. בסוף שבוע אי אפשר להגיע לארוחת ערב וכרגע כשאני נמצאת בחיפה מ 4 בערב יש עוצר כזה שאפשר לחשוב שהזומבים יוצאים לצוד עם חשיכה. אם אין לך אוטו זה להיות תלויה בחברים של חברים וזה לא נעים. אצלנו בהונג קונג יש תחבורה ציבורית כל כך יעילה. מצד שני גם אין פה חנייה אז גם מכונית זה סיוט.
אהבתיLiked by 1 person
בתל אביב והערים סביבה המצב לא רע, ובלל שאני גרה במרכז רמת גן רוב מקומות הבילוי שאני רוצה מאוד קרובים אלי הביתה.
אהבתיאהבתי
יש לי נגישות טובה לתחבורה ציבורית, אבל אני לרוב נוסע ברכב פרטי כי זה חוסך לי המון זמן… בבוקר לרוב לוקח לי להגיע לעבודה 20-25 דקות ברכב ו- 45-55 דקות בתחבורה ציבורית… הדרך חזרה דומה אם כי קצת יותר ארוכה
אהבתיLiked by 1 person
האוטובוס שמביא ומחזיר אותי לעבודה נוסע במסלול די ישיר, וגם יש לו מסלול לתחבורה ציבורית בכבישים העמוסים יותר כך שאני לא חושבת שלוקח לו יותר זמן להגיע ולחזור. הדבר היחידי שלוקח זמן זו העובדה שאני צריכה ללכת ברגל בין התחנות ובין המשרד והבית, אבל במובן מסוים זה ספורט וזה בריא ללכת קצת חרי שישבתי כל היום.
אהבתיאהבתי
אני נטול רשיון נהיגה.
לי אין בעיה לנסוע בתחב"צ, מעולם לא היתה.
יש בזה יתרונות ענק, לאנשים "פאסיב-אגרסיב" שלא בא להם להגיע לאיזה חווה בה יש חתונה של אחד מהעבודה. כך גם לסדרת השתלמויות שניסו לכפות עלינו לא הגעתי, כי אין לי מכונית. תשלמו לי מונית הלוך-חזור, אין בעיה. לא הגיעה לשם תחב"צ.
מהצד השני, נכון – זה גוזל זמן. אבל למדתי לקום בשעה מסוימת, להקדים תמיד חמש דקות לתחנה, ולהגיע לפני הזמן לעבודה. כך גם בדרך חזרה. נכון, מפסידים "המון דברים", אבל סוגיית ה"הפסד" סובייקטיבית לגמרי. לבתי החולים יש תחב"צ, לתערוכות מפוארות בלאו הכי אני שונא ללכת, לתיאטראות הגדולים יש תחב"צ, ובמקרה הצורך גם אקח מונית.
אהבתיLiked by 1 person
והרבה אנשים עם רכב לא מבינים שיש אנשים שמבחינתם החסרונות של תחבורה ציבורית נותנים להם יתרונות אחרים.
אהבתיאהבתי
בדיוק.
אהבתיLiked by 1 person