על השמנה וזוגיות

בהמשך לרשומה הזו שכתבתי במסגרת ״השרביט החם״ שבה כתבתי על הצעת זוגיות שלא ממש התאימה לי בגלל פערים מנטליים, השכלתיים, וכלכליים מאוד גדולים, נזכרתי בעוד סיפור על שידוך לא מוצלח.

בתקופת הלימודים באוניברסיטה ובשנים אחרי כן, היה לי ידיד שאהב נשים מלאות אבל מטופחות (וכנראה בגלל הסעיף השני תמיד היינו ידידים ולא מעבר לכך). אבל באופן עקרוני הוא היה מישהו שמבחינתו נשים שמנות הן בהחלט נשים שאפשר להמשך אליהן ולפתח איתן זוגיות.

בסופו של דבר הוא התחתן עם החברה האחרונה שלו, מישהי שבעיני היתה הכי פחות סימפטית מכל בנות הזוג שלו שהכרתי אי פעם (ובעצם בעיני לא ממש סימפטית באופן כללי). בשלב מסוים היא נכנסה להריון, ונולד להם בן. הם החליטו לא לעשות לו ברית, אבל עדיין ערכו מין ארוחה בערך בתקופה שבה הברית היתה אמורה לקרות.

ושם הכרתי ידיד חדש שלו. היה מדובר על מישהו שהידיד שלי הכיר כמה שנים לפני כן בטיול שהוא עשה בהודו. אותו מכר היה מישהו שהשקיע הרבה מאוד בקריירה שלו (ובין לבין אהב לטייל בהודו כי זה מקום זול), ובין לבין שכח להשקיע בזוגיות שלו – ומצא את עצמו בן שלושים פלוס פלוס ועדיין לא נשוי. לכן בשלב זה הוא היה מאוד לחוץ למצוא זוגיות.

כמה חודשים אחרי כן, יצא לי להפגש שוב עם הידיד שלי, ושוחחנו על הידיד הזה. הוא סיפר לי שאותו ידיד פגש מישהי לחוצת חתונה כמוהו, והם התקדמו בקשר מהר מאוד ואפילו עברו לגור יחד. רק שאותה בחורה פשוט הטריפה אותו בצורך שלה בתשומי. היא לא נתנה לו זמן להיות עם עצמו ובלעדיה. אפילו למפגשים עם חברים שלו שהיה ברור שבנות הזוג שלהם לא מצטרפות אלא זה ממש ״ערב בנים״ היא היתה מתעקשת להצטרף.

והבחור אשכרה התלבט האם להשאר איתה או לא. ממה שהבנתי בסוף הוא באמת בחר להפרד ממנה כי זה באמת הפך למצב בלתי אפשרי עבורו (למרות שייתכן שזה גם כלל גם הרבה שכנועים מהחברים שבעיקר דאגו לו ולחוסר הנעימות שלו).

הידידות ביניהם נפסקה זמן די קצר אחר כך, כך שאין לי מושג האם הבחור התחתן בסוף או לא. אבל כמה שנים אחר כך, כשהבחור עלה בשיחה בינינו – שאלתי את הידיד שלי חצי בצחוק למה הוא מעולם לא ניסה לשדך לי את הידיד הזה אם אותו ידיד היה כזה נואש לזוגיות.

הידיד שלי ענה לי שהוא ניסה, והבחור סירב. כלומר הוא היה מוכן להיות בזוגיות עם מישהי שממררת לו את החיים ולא נותנת לו אפילו לצאת לבד עם חברים, ואפילו לשקול להתחתן איתה – אבל הוא לא יצא עם בחורה שמנה.


ברור שמשיכה היא משהו שחשוב בזוגיות, ושכל אחד נמשך למבנה גוף אחר. אני אישית למשל הייתי נרתעת מהעובדה שהבחור אוהב לטייל בהודו כי זול שם – כי מעבר לנטייה של אנשים כאלו ״להתכלב״ בטיולים בצורה מוגזמת (והקוראים הותיקים פה בבלוג יודעים שאני לא מהטיפוסים שחייבים בסוף היוןם מלון יוקרה, כך שתתארו לעצמכם מה זו ״התכלבות״ עבורי) יש לזה גם התנהלות נלווית לא נעימה בעיני בטיול עצמו (למשל התמקחות מוגזמת על כמה עשרות אגורות מול אוכלוסיה מקומית עניה) ולא פעם חיים עצמם שמתגלה כחסכנות מוגזמת.

מצד שני, מוזר לפעמים על מה אנשים מוכנים להתפשר – ועל מה לא, גם אם הם מאוד נואשים לזוגיות.

2 תגובות

  1. empiarti הגיב:

    הזכרתי לי בפוסט הזה שוב עד כמה אנשים מחשיבים מראה חיצוני בכל הקשור למערכות יחסים. אגב לא רק בזוגיות, יש אנשים שגם לא יתיידדו או ייראו בחברה עם אנשים שלא תואמים לסטנדרטים שלהם מבחינת מראה חיצוני או טיפוח כפי שהזכרת כאן.
    כן, הרבה מאד אנשים יסכימו לסבול בתוך מערכת יחסים פוגענית או לא שיוויונית או לא מכבדת אבל יפסלו על הסף לצאת עם מישהו שלא תואם את הפרמטרים שהוא קבע לעצמו לגבי נראות. בחורה שמנה או בחור נמוך, רמת השכלה, מעמד כלכלי….צבע עור כמובן ועוד ועוד. אפילו אנשים כמו הידיד שלך שנמשך לנשים מלאות, זה אותו דבר בדיוק. מה הקשר בין המלאות של האישה לבין האופי שלה והסיכוי שתתאימו מבחינת אופי, טעם, מטרות דומות לחיים? בקיצור, מעניין מאד מה שסיפרת.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת שהתאמה בסיסית ומשיכה כן חשובות לזוגיות, אחרת יכולנו פשוט כולנו להתחתן עם סתם מישהו מהרחוב, וזוגיות היתה משהו הרבה יותר קל לכולנו. ומה לעשות שבמערכות יחסים גם משיכה פיזית חשובה – אבל גם לפעמים הדימוי העצמי והחברתי שלנו תלוי בנראות שלי מי שאנחנו בזוגיות איתו, ואז נוצרת בעיה.

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s