How are you brave? כיצד אני אמיצה?

זה הנושא של היום באתגר הבלוגים של וורדפרס.

לי זה הזכיר את התקופה בת השבועיים שבה האנס בני סלע ברח מהכלא בסוף 2006. היו המון חשדות שהוא מסתובב לו באיזור השרון, ואני גרתי אז בהוד השרון.

השבוע ה ראשון לבריחה עבר עלי בקלות, בין השאר כי לא ממש הקשבתי יותר מידי לחדשות ולכל היותר קצת קראתי כותרות בעיתונים אונליין. אבל אז ביקרתי אצל ההורים שלי לשישי שבת – ואבא שלי מכור לצפיה בכל תוכנית חדשות אפשרית, במיוחד לאלו של שישי בערב. כלומר אותן מהדורות ששידרו נון סטופ תחקירים על בני סלע ועל איזה פושע נוראי שהוא היה כשהוא היה חופשי.

את השבוע השני של הבריחה שלו ביליתי בלפחד מאוד מכל רעש וכל צל בדירה שלי, למרות שכמובן דאגתי לנעול אותה כמו שצריך כל לילה, והכניסה אליה היתה מהצד האחורי ובקומה שניה של הבית הפרטי של בעלי הדירה שגרתי אצלם ולא היתה ממש גלויה מהרחוב.

השאלה היא האם הייתי אמיצה בשבוע הראשון – או שפשוט החשיפה לחדשות הפכה אותי לפחדנית?


Back in 2006, a very well known serial rapist here in Israel somehow managed to escape from jail, until he was caught a couple of weeks later.

I wasn't much concerned about it for the first week, even though theoretically he was very familiar with the area I was living in at the time, and there were many concerns he may break into houses to hide and perhaps even rape any woman he may have fancied.

At the time, I usually read the news in an online version of one of the local newspapers – vut then after a week, I visited my parents for the weekend, and my dad is "addicted" to watching as much news as he can on television. And every possible news show had long and dramatic articles about the rapist, what he'd done, and where he may be hiding.

Saying I was seriously scared for the next week after watching so many shows about this guy was an understatement, and I was relieved he was caught a week later.

But I wonder: was I brave the first week, or was the constant exposure to the news and drama those TV shows what made me (and probably others) so scared?

12 תגובות

  1. empiarti הגיב:

    על זה נאמר
    Ignorance is bliss
    כשלא ידעת מה קורה לא ידעת לפחד 🤣

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      ידעתי מי זה בני סלע, מה היו המעשים שלו, ושהוא מסתובב בשרון. אבל איך שהחדשות הציגו את זה כמישהו שבטח עומד לאנוס כלל אישה שתעמוד מולו רק כי זה היה חסר לו בכלא היתה מוגזמת.

      Liked by 1 person

  2. Cateded Ur הגיב:

    הזכרת לי את התקופה של פיגועי הדריסה שהיתה לפני כמה שנים. יום אחד הלכתי על הרחוב הראשי ברחובות ויצאה מהחנייה (דרך המדרכה) אישה עם רעלה. אני כל כך נבהלתי שמתוך אינסטינקט רצתי למדרכה השנייה, באמצע כביש מלא מכוניות 😂
    ככה זה כשנחשפים יותר מדי לחדשות

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      והיא כנראה נבהלה שנבהלת, וכמעט גרמה לפיגוע דריסה בכל מקרה…

      אהבתי

  3. אשתו של הבן דוד שלי סיפרה לי שלאחר ארוע הטרור בבית הספר במעלות היא עברה לישון על השטיח ליד המיטה של ההורים שלה. אחרי זה היא לא היתה מסוגלת לישון כמו שצריך, כשהיא פגשה את הבן דוד שלי, הוא היה שומר ראש של רבין ובגין, היא אומרת שזו לא היתה אהבה אבל היא הרגישה בטוחה אתו. היא אומרת שהלילה הראשון שישנו ביחד היה הלילה הראשון שהיא ישנה כמו שצריך, אז היא התחתנה אתו, היתה בת 20. יש להם שלושה ילדים והיא פנסיונרית אבל היא ישנה טוב בלילה. 🙂

    Liked by 2 אנשים

    1. adiad הגיב:

      זה גם חשוב 🙂

      אהבתי

      1. 5 בבוקר, מה את עושה ערה בשעה כזו? 🙂

        אהבתי

      2. adiad הגיב:

        במקרה התעוררתי מוקדם

        אהבתי

  4. motior הגיב:

    שאלה מעניינת. אני חושב שבשבוע השני היית יותר אמיצה כי ידעת ממה את מפחדת

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      ידעתי כבר לפני זה מי זה בני סלע, אבל אני חושבת שהחדשות ממש הגזימו…

      Liked by 1 person

  5. איימי וונג הגיב:

    אם תתבוננו בסרטים ישנים שאהבתם, ראו שהם פחות מרגשים. יש צורך היום להקצין בארועים כדי לרגש אותנו. דבר דומה קרה בחדשות. החדשות עברו ליותר אישיות, מראים בני אדם לכאורה כמונו שמציגים את הרגשות שלהם, אפילו בתוכנית בישול, כדי לגרום לנו להזדהות. בעבר קראנו עתון ולא שמענו את הרגש, גם בחדשות בטלויזיה היו יותר מדודות, תחת שליטה, כיום יש צורך ליצור רגש כל הזמן, להגזים. אולי מכיוון שהם מתפרסמים מפרסומות וצרכים יותר צופים. זה גורם להגזמות ואפילו למה שנקרא כיום פייק ניוז. באתרי המידיה יש גם אפשרות לתגובות וזה מלבה כל נושא. אני אפילו מאמינה שיש "מטעם" שהתפקיד שלהם זה לעורר פרובוקציות. אי אפשר להתעלם מזה.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      בדיוק – אבל יש בזה גם הרבה נזק.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s