מה הזכרון הראשון שלי? What is the earliest memory you have?

When I was 5, my father managed to get a grant to study for a year in Halifax, Canada. We moved there in the summer of 1980, when I was five and a half and my younger sister was two and a few months old.

We had to leave our apartment a few days before our flight to Canada, so we stayed with some friends of our parents who also had two kids – and a very special treat. Their parent would leave them a small plate of swweets on a Saturday morning (the Israeli equivalent of Sunday morning) so they would occupy themselves quietly for a few hours while their parents caught up on some much needed sleep.

My sister and especially myself were enchanted, and we begged our parents to allow us to have some sweets while they would finally get to sleep late – something I assume that our sleep deprived parents really wanted, since they gladly agreed to this arrangement. We all hoped this would be a win – win situation for everyone.

This didn't work out too well – the first weekend we tried this, my sister & I got into a fight and made too much noise (even though I have to admit my dad sas always very sensitive to any noise while he was sleeping), so our parents gave up on the idea after a single try.


בקיץ 1980, כשאני הייתי בת חמש וחצי ואחותי היתה בת קצת יותר משנתיים, אבא שלי קיבל מלגה ללימודים של שנה בקנדה.

בגלל שהיה פער של כמה ימים בין היום שבו נאלצנו לעזוב את הדירה שלנו והטיסה לקנדה – ישנו כמה לילות אצל חברים של ההורים. ואני ואחותי גילינו שלאותה משפחה היה סידור שנראה לנו קסום: ההורים היו משאירים לילדים צלחת ממתקים במטבח, והם היו אוכלים אותה ומעסיקים את עצמם בשקט כדי שההורים יוכלו להשלים שעות שינה.

אני ואחותי (כנראה בעיקר אני) התחננו להורים שגם אנחנו ננסה את הסידור הזה, כי זה נראה כמו מצב שכולם ירוויחו ממנו: אנחנו נרוויח ממתקים, וההורים שלי ירוויחו עוד כמה שעות שינה שהם היו זקוקים להן. ההורים שלי הסכימו לנסות.

לצערנו הרב זה לא שרד אחרי השבוע הראשון: למרות צלחת הממתקים, אני ואחותי כנראה רבנו ועשינו יותר מידי רעש שהעיר את ההורים שלנו (למרות שכנראה ראוי לציין שאבא שלי תמיד היה מאוד רגיש לרעשים כשהוא ישן) ומאז הם החליטו להפסיק עם הסידור הזה.

6 תגובות

  1. empiarti הגיב:

    חחח מה שעובד עבור משפחה אחת לאו דווקא עובד עבור משפחות אחרות 🙂

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      בהחלט, ואני חושבת שהילדים של המשפחה השניה היו מבוגרים יותר מאיתנו כך שהיה להם יותר קל באמת להעסיק את עצמם בלי ליווי הורי. אבל עדיין, אני חושבת שאנ ואחותי היינו מעריכות את הממתקים 🙂

      אהבתי

  2. motior הגיב:

    זיכרון מעניין. אני לא הייתי עושה זאת לילדים שלי…

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת שכיום יש יותר מודעות לנושא אורח חיים בריא, מצד שני מגוון וכמות הממתקים שאכלנו מלכתחילה ב 1980 היתה נמוכה משמעותית ממה ילדים אוכלים היום, אז זה היה שונה.

      Liked by 1 person

  3. גרגמל הגיב:

    מעניין מה אפשר להבין מזה פסיכולוגית. סוכריות

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      שילדים אוהבים ממתקים, ושהורים אוהבים שעות שינה וינסו כמעט כל דבר כדי להשיג אותן?

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s