What is a treasure that’s been lost? אוצר שהלך לאיבוד?

As someone who moved around a lot throughout my life, one of the things I believe I lost were many people I used to know, a few of them which were actually friends. We moved somewhere, I made some friends – then we moved somewhere else.

In some ways, I liked these moves – often they seemed like a great adventure. And I did gain quite a lot of life experiences from living in foreign countries and being exposed to different cultures. But in some ways I miss a lot of the people I used to know – whether they were classmates, or colleagues, or even some friendly neighbors.

With some I did keep in touch for a short time, but we eventually drifted apart. I did get to meet some of my university classmates in a few of my job and we often enjoyed catching up and having lunch together every once in a while – but these relationships hadn't lasted long after one of us moved on to our next job.


בתור ילדה, יצא לי לעבור לא מעט מסגרות. חלק מזה נבע ממעברי דירה ואפילו מעברי מדינה בגלל הלימודים של אבא שלי, ולפעמים בגלל מעברים שלי (למשל לבית ספר אחר), ולצערי המשמעות של זה היתה שלא פעם איבדתי חברים שיצא לי להכיר בתקופה שבה גרנו במקום מסוים.

במוסנים מסוימים אני אישית תמיד אהבתע את המעברים האלו, כי הם לא פעם הרגישו כמו הרפתקאה נפלאה. ואי אפשר להכחיש שיצא לי לצבור לא מעט ניסיון חיים וחוויות בגלל המעברים האלו. אבל ה אומר שגם ״איבדתי״ בקלות לא מעט אנשים מהמסגרת החברתית שלי בכל מקום – ךמשך מהלימודים, או מהתואר, או ממקומות עבודה שונים – ואפילו שכנים נחמדים.

לפעמים היו מבתים שבהם אני ואותם אנשים שמרנו על קשר לזמן קצר, אבל בסופו של דבר נמשכנו לכיוונים שונים והקשר התנתק. עם כמה אנשים שהכרתי בתואר יצא לי לעבוד כמה שנים אחרי שסיימנו ללמוד יחד במקומות עבודה שונים. היה כיף לשוחח על מה עבר עלינו מאז שנפגשנו או לאכול מידי פעם צהרים יחד, אבל גם הקשרים האלו נעלו ברגע שאחד מאיתנו עבר לתפקיד אחר.

11 תגובות

  1. מעניין מאד, את קוראת לקשרים חברתיים אוצר. בדרך כלל אנשים מתיחסים לחלק המריר שביחסים, אבל למרות שכתבת בקצרה נשמע כאילו שראית באנשים מסוימים שחצו את דרכך משהו מיוחד, אישי עם פוטנציאל להטיב את חייך. בסופו של דבר אלו היחסים עם אנשים לא
    הרדיפה אחרי כסף ויוקרה.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אי אפשר להכחיש שצריך כמות מסויימת של כסף כדי להסתדר בחיים, והרבה כסף זה נחמד כי אפשר להתפנק איתו – אבל זה לא צריך להיות ״על חשבון״ יחסים אישיים, ולא פעם אנשים שמתרכזים בלהכוויח כמה שיותר כסף מפספסים את זה.

      אהבתי

  2. empiarti הגיב:

    אני כל כך מתחברת לתחושות שלך שחברויות וקשרים עם אנשים זה האוצר האמיתי. ואני גם מאד מזדהה עם הנושא של מעברי דירה והחלפות ארץ, עיר ועבודה שקטעו גם אצלי מגיל צעיר הרבה מערכות יחסים באיבן.
    היתה אפילו תקופה, בנערותי, שהבנתי שאני פשוט לא רכשתי את המיומנות של לתחזק מערכות יחסים לאורך זמן כי התרגלתי שכל כמה זמן מעבירים אותי למקום אחר, קשה היה אז לשמור על קשר (לפני עידן האינטרנט והרשתות החברתיות) ונאלצתי ליצור קשרים חדשים. אז מצד אחד נעשיתי די מיומנת בהשתלבות במקום חדש, אבל מצד שני לקח לי זמן ללמוד להישאר במערכות יחסים הרבה שנים.
    אני ממש אוהבת את ה-bloguary הזה….

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת שהמקרה שלי היה מאוד מיוחד דווקא כי המעברים לחו״ל נעשו בזמנים ״רגישים״ מבחינתי. המעבר לקנדה היה כשהייתי בת חמש וקצת, כך שהוצאתי מהגן, עברתי לארץ זרה – ועד שהסתגלתי חזרתי בכלל לגן אחר מזה שהייתי בו לפני כן כי עברנו לשכונה אחרת.

      אבל המעבר הקשה יורת היו כשעברנו לניו יורק – ביליתי שם את כיתות ׳ וז׳, כשאחרי כיתה ו׳ היינו מסיימים את בית הספר היסודי – ועוברים לחטיבת הביניים. בשכונה שבה גרנו אז, היו כמה בתי ספר יסודיים אבל רק חטיבת ביניים אחת – אבל כשבנו את הכיתות דאגו שבכל אחת יהיו כמה ילדים מאותה כיתה בביה״ס היסודי כדי שילדים לא יהיו לבד. אבל בגלל המעבר – אף אחד לא חשב לעשות את זה בשבילי. מעבר לזה, היינו שלושה תלמידים שחזרו מחו״ל באותה שנה, ושלושתינו הגענו לאותה כיתה שהיתה הכיתה הכי גרועה חברתית ולימודית בשכבה. זה בסופו של דבר לא נגמר טוב, ואילץ אותי לעבור שוב מסגרת לתיכון אחר (שגם שם נפלתי על כיתה לא מגובשת שהתקשיתי למצוא בה חברים).

      אחותי לעומת זאת שהיתה צעירה ממני בשלוש שנים חזרה לאותה כיתה שבה היא למדה ביסודי, וגם לאותו חוג בלט – כך שמבחינתה זה לא היה שינוי מסגרת אלא פשוט עזיבה ואז חזרה לאותה מסגרת אחרי שנתיים.

      Liked by 1 person

  3. האם קיים איזה יחס ישיר בין אנשי מחשבים לקושי לקשור קשרים קרובים? ואם כן, האם חיי הנדודים שלך שהקשו עליך לקשור קשרים גרמו לך ללכת למחשבים שם זה רק את והמחשב והכל ברור בלי הפתעות לא צפויות.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      ממש אין קשר בין הדברים.

      אהבתי

  4. motior הגיב:

    גם לי היה נראה מעניין שאת כותבת על קשרים חברתיים כעל אוצר…

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      מעניין זה טוב או רע?

      אהבתי

      1. motior הגיב:

        מעניין זה מעניין. לא טוב ולא רע… אולי מפתיע

        Liked by 1 person

      2. adiad הגיב:

        אמא שלי פעם אמרה שאם יש אוכל לא טעים ולא רוצים להעליב את הטבח, אומרים שהאוכל ״מעניין״.

        אהבתי

      3. motior הגיב:

        מכיר את האמירה הזאת על "מעניין" אבל לא לזה התכוונתי 🙂

        Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s