Write a short story or poem about rain – לכתוב שיר או סיפור קצר על גשם

I live in Israel, where it usually only rains during the winter. So when I moved in early 2001 to Atlanta, I had to get used to having rain year round.

The rain in the winter was pretty similar to what we have in Israel: we've had light rain for a few days in a row. The weather was usually a little warmer when it rained. But during the summer we would often have thunderstorms in the afternoon: the day would start as a clear day, then in the early afternoon it would start to get cloudy – then we'd start hearing thunder, it would rain for about 20 – 30 minutes, then the clouds would clear out and the weather would feel a little cooler.

A few years before moving to Atlanta, I watched the movie "Twister". It was a pretty nice action movie, even though it turns out it wasn't exactly scientifically accurate. But one thing it did do was romanticise tornados – which may have led to some genuine interest in meteorology, but to a lot of people risking their lives trying to chase them.

I had no interest in chasing them, but knowing that tornadoes did occur in Atlanta every once in a while, I always imagined that maybe the current thunderstorm may actually produce one. I was a little excited, but also a little terrified because I was smart enough to understand how dangerous even smaller tornadoes are.

I did get a chance to see one – but only a few years after returning to Israel. During one winter storm we had a water spout in a beach near my house – and I was in a good position to see it for a few minutes, which was exciting.

---

אצלנו בישראל, גשם יורד רק בחורף. אבל כשעברתי לאטלנטה, הייתי צריכה להתרגל לעובדה שיורד בה גשם כל השנה.

בחורף הגשם היה די דומה לאיך שיורד גשם בישראל: היו כמה ימים של גשם קל רוב היום אבל די רציף. מזג האוויר בימים הגשומים היה גם קצת יותר חמים. אבל בקיץ היו לנו לרוב סופות רעמים בשעות אחה״צ: היום היה מתחיל בתור יום בהיר, ואז בשעות אחה״צ המוקדמות התחילו להופיע עננים, היינו שומעים ברקים, ולרוב היה מתחיל לרדת גשם די כבד ל 20 – 30 דקות, ואז העננים היו נעלמים ומזג האוויר היה מתקרר קצת.

כמה שנים לפני שעברתי לאטלנטה, יצא לי לראות את הסרט ״טוויסטר״. הסרט עצמו היה סרט אקשן לא רע, למרות שמבחינה מדעית הוא לא היה ממש מדויק. אבל הוא כן עורר עניין בנושא הטורנדואים ואפילו הפך אותם למושכים – מה שגרם לרבים להתעניין במטאורולוגיה, אבל גם לרבים לסכן את החיים שלהם במרדף אחרי הסופות.

אני לא הייתי מעוניינת לרדוף אחרי הסופות, אבל ידעתי שבאטלנטה יש מידי פעם סופות טורנאדו, ולכן בכל סופת רעמים רצינית חשבתי שאולי יווצר מתחתיה טורנאדו. הייתי סקרנית, אבל מצד שני קצת פחדתי כי ידעתי שסופות טורנאדו הן מסוכנות גם כשהן מאוד קלות.

בסופו של דבר יצא לי לראות טורנאדו או יותר נכון נד מים כשאחד כזה הופיע מול חופי הרצליה בדיוק כשהיינו באיזור התעשיה הקרוב לחוף, ויצא לי לראות אותו באופן מקוטע לכמה דקות בין הבניינים.