What fear have you conquered? על איזה פחד הצלחתי להתגבר?

As a child, I remember being really afraid of crossing suspension bridges, the kind which would rock in the wind or even just by having me cross them (not to mention the horrible rocking that would ensue whenever someone else was crossing it).

Years later my mother told me an interesting story. When I was 5, we moved to Canada for a few months for my dad's studies – so we used the time to travel quite a lot. On one of these trips my sister (who was 2 at the time) and I just ran on such a suspension bridge, which really scared my mother, or at least that's what she told us.

I assume she somehow managed to calm her fears by making us afraid of such bridges, instead of dealing with it in a more constructive way.

Just before the Covid pandemic I traveled to New Zealand, and had to cross quite a few suspension bridges, and surprisingly enough had no problem crossing them, even in windy weather and quite a few other people crossing them in both direction.

I no longer thought these bridges were scary, and I only remembered my fear of these bridges because I saw a few other travellers who were hesitant to cross them because of the obvious rocking of the bridge.

So I have no idea why or how I overcame this fear of suspension bridges.

בתור ילדה, אני זוכרת שמאוד פחדתי מגשרים ״תלויים״ מהסוג שמתנדנד ברוח או כשאני צועדת עליהם (שלא לדבר על ההתנדנדות הנוראית שלהם כשאנשים אחרים התחילו לצעוד עליהם).

שנים אחר כך, אמא שלי סיפרה לי סיפור מעניין. כשהייתי בת חמש, גרנו בקנדה לקצת פחות משנה בשביל הלימודים של אבא שלי, ומן הסתם ניצלנו את ההזדמנות כדי לטייל. ולפי הסיפור של אמא שלי, באחד הטיולים האלו, אני ואחותי (שהיתה אז בת שנתיים) רצנו על גשר כזה והיא מאוד פחדה.

אני מניחה שהדרך שלה להתמודד עם הפחד הזה היה לגרום לי ולאחותי לפחד מהגשרים האלו במקום להתמודד עם הבעיה בדרך יעילה יותר.

קצת לפני מגיפת הקורונה יצא לי לטייל בניו זילנד, שהם היו לנו כמה מסלולים שבהם היו גשרים תלויים כאלו. ולמרבה ההפתעה שלי, לא היתה לי שום בעיה לחצות גשרים תלויים כאלו, גם בתנאי מזג אוויר של רוח, או כשהרבה אנשים עברו על הגשרים לשני הכיוונים.

לא ממש שמתי לב לזה שהחשש שלי עבר, ונזכרתי בו רק כשראיתי שהיו כמה אנשים אחרים שקצת חששו לעלות על הגשרים האלו כשהיה די ברור שהם זזים מצד לצד.

כך אין לי מושג מתי ואיך הצלחתי להתגבר על הפחד שלי מפני הגשרים האלו.

6 תגובות

  1. ganga1996 הגיב:

    Ok my legs shake when I read suspension bridge 😊!

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      I'm glad I'm not the only one who was ever afraid of them! Especially since the kids around me were always running over them so easily…

      Liked by 1 person

  2. motior הגיב:

    מעניין… גשרים כאלה בהחלט יכולים להיות לא נעימים

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אבל גם ה״תמימים״ יותר (כמו למשל אלו שבגני שעשועים לילדים) נראו בעיני מאוד מפחידים ובלתי עבירים בתור ילדה….

      Liked by 1 person

  3. empiarti הגיב:

    הפחד מגשרים תלויים בילדותך מובן ונפוץ, מה שמסקרן באמת הוא איך פתאום הפסקת לפחד. לא מדובר כאן בפחד שהתגברת עליו בדרך כלשהי אלא פחד שמסיבה לא ידועה נעלם. במובן מסוים לא ענית באמת על השאלה…..

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אולי כי פשוט לא היתה לידי אמא שניסתה להפחיד אותי מהם וךא היתה לי תזכורת תמידית לפחדים שלה…

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s