עם כל הכבוד לנושא של השרביט החם השבוע, אני לא הולכת לחלוק איתכם את הרגלי השינה שלי בזוגיות.
כן הייתי רוצה לשתף בחוויה שהיתה לי כנערה בת 13.
למדתי אז בכיתה ז׳, גרנו אז בארה״ב – ובגלל הרצון של ההורים שלנו שנלמד בבית ספר יחסית טוב ולא בבית ספר ציבורי גרוע ״עם כל הכושים״, נוצר מצב שלמדנו בבית ספר יהודי דתי של ״בית יעקב״ (כי כל בתי הספר היהודים והישראלים היו יקרים מידי עבורנו).
רוב התלמידות וגם לא מעט מאנשי הצוות היו חילוניות, אבל במקרה כשלמדתי בכיתה ז׳, המורה שלנו ללימודי עברית שיינדל היתה אישה חרדית צעירה ורווקה – שהשתדכה במהלך השנה והתחתנה לקראת סוף השנה.
ההורים שלי לא הרשו לי לנסוע לחתונה, אולי כי הם חששו שמישהו שם ינסה להחזיר אותי בתשובה, או אולי מסיבות אחרות. אבל כמה ימים לפני החתונה שיינדל החליטה לקחת אותנו לבקר בדירה שאליה היא ובעלה יגורו בה – ובין השאר ראינו שיש בחדר השינה שלה שתי מיטות יחיד במקום המיטה הזוגית שרובנו הכרנו מחדרי השינה של ההורים שלנו.
מן הסתם נערות צעירות מבתים חילוניים לא היו מודעות אז לנושא הנידה, וכנראה שהמורה שיינדל לא התלהבה להיות זו שתספר לנו על זה. לדעתי גם שתי הבנות החרדיות בכיתה (שׁהיו במקרה בנות של רבנים) לא היו מודעות לזה בגיל כזה צעיר – למרות שאני מניחה שהמצב שבו ההורים שלהן ישנים במיטות נפרדות בחדר השינה היה מוכר להן. אין לי מושג עד כמה ההורים שלהן המשיכו לישון במיטות נפרדות כל החודש, או שהם היו מחברים את המיטות כשהיה אפשר מבחינה הלכתית, מה שכמובן היה מסבך את העניינים.
התיירת המקרית 
חבל שאת לא חולקת איתנו את הרגלי השינה שלך בזוגיות, אבל כן בהחלט מעניין היה לשמוע על הביקור בדירתה של המורה החרדית, והחשיפה האקראית למנהג ואורח חיים שהיה חדש וכל כך לא מוכר.
אבל דווקא מהפוסט הזה מה שתפס אותי היה ההחלטה של הורייך לשלוח אתכן לבית ספר דתי – שלא התאים כלל לאורח חייכם – רק כי לא רצו שתלמדו במערכת הציבורית "עם הכושים" ומאידך לא יכלו להרשות לעצמם כלכלית בתי ספר יהודים או ישראלים פרטיים. אני לא שופטת כי אני יודעת שיש בתי ספר ציבוריים שהם ברמה לימודית וחברתית נמוכה מאד, והמציאות העגומה היא שהם בעיקר מאוכלסים על ידי תלמידים אפרו אמריקאים ומיעוטים אחרים, בדיוק מהסיבה הזאת – שהם לא יכולים להרשות לעצמם בתי ספר פרטיים.
כשהייתי קטנה וגרתי בפרבר של לוס אנג'לס למדתי בבית ספר ציבורי שהיה ברמה לא רעה בכלל, אבל באמת שלא היתה כמעט אוכלוסיה של שחורים או מיעוטים באזור שלנו. כשהייתי בכיתה ו' העירייה התחילה לעשות "אינטגרציה" מכוונת, ולבית ספרי היו מגיעים כל בוקר ילדים שחורים והיספנים ממרכז העיר לוס אנג'לס כדי שהם ואנחנו נלמד יחד בכיתות מעורבות. מבחינתנו זה עבד יפה מאד גם מבחינת רמת הלימודים וגם מהבחינה החברתית – למרות שמטבע הדברים הילדים האלה חזרו הביתה כל יום אחר הצהריים באוטובוסים ולא יצא לנו לשחק איתם מחוץ לשעות הלימודים, אבל לפחות בשעות הלימודים הסתדרנו מצוין כולנו ביחד. גם שני בני הדודים שלי שהיו צעירים ממני בשלוש שנים וארבע שנים למדו במערכת הציבורית, אבל את בן הדוד אחיהם הצעיר דודים שלי כבר העבירו בשלב התיכון לבית ספר יהודי. כנראה שדברים התחילו להשתנות בלוס אנג'לס של תחילת שנות השמונים/סוף שנות השבעים….
הבנות של אותה בת דודה גדלו בפורטלנד, אורגון, ואותן היא כבר שלחה לתיכון קתולי פרטי – בגלל הרמה האקדמית. מה שמצחיק היה שחלק ניכר מהתלמידים בתיכון הקתולי הזה היו יהודים וגם חלק מהמורים.
אהבתיLiked by 1 person
אנחנו גרנו במעונות של בי״ס גדול לרפואה שלמדו בו גם ישראלים אחרים, כך שהיינו בסביבה של לא מעט משפחות ישראליות – ואני יודעת שלא מעט מהילדים למדו בבתי ספר יהודיים. היה ילד שהצטרף אלינו, ואחרים שלמדו בבתי ספר ״מפוארים״ יותר – אולי חלק מההורים העדיפו להשקיע חלק כזה או אחר מהחסכונות בישראל כדי שהילדים ילמדו בבית ספר טוב, ואולי אחרים הצליחו להשיג לילדים מלגה (בדיעבד גיליתי על מישהי כזו שלא הייתי מודעת לכך כשהייתי חברה של אחותה הקטנה).
אני חושבת שרוב התלמידות בכיתה היו כמני – בנות למשפחות יהודיות חילוניות שלא יכלו להרשות לעצמן לשלוח את הבנות לבתי ספר יוקרתיים יותר, אבל רצו לשלוח אותם לבית ספר איכותי יותר ואולי קצת לשמור על קשר עם היהדות. בית הספר היה מודע לכך וידע לא להגזים עם הכפיה הדתית. כך שהחוויה לא היתה כזו גרועה, במיוחד אם מתחשבים בעובדה שאני למדתי בכיתה שהיתה בערך 7 – 8 בנות (כולל שתי תאומות לא זהות).
ושינוים דמוגרפיים בהחלט יכולים לקרות תוך שנים ספורות בכל מיני מקומות – לטובה או רעה.
היתה לי מכרה שגרה בספרד, וגם שם בת הספר הטובים הם קתוליים – ולא פעם לא קתוליים הולכים ללמוד בהם בגלל הרמה.
אהבתיLiked by 1 person
כל הרעיון של "טומאה" של האישה בזמן הווסת נשמע לי פרימיטיבי ומפלה, אבל מי אני שאשפוט…
אהבתיLiked by 1 person
אל תשכח שהתנ״ך נכתב בתקופה מאוד פרימיטיבית ולכן הוא משקף דעות כאלו.
אהבתיLiked by 1 person
אני לא שוכח את זה וגם את העובדה שהיום – אלפי שנים אחר כך – יש יותר מדי מאמינים בדעות האלה
אהבתיLiked by 1 person