אחת התחנות הידועות בברצלונה הוא שוק האוכל לה בוקריה – שמשלב מצד אחד שוק שבו המקומיים יכולים לרכוש מוצרי אוכל בסיסיים כמו ירקות, פירות ודגים או בשר – ומצד שני ניתן לראות גם מנות שבבירור מיועדות לתיירים כמו טאפאס (מנות קטנות של אוכל ספרדי טיפוסי) ובעיקר המון כוסות עם פירות חתוכים או מיצי פירות שמקוררים בהרבה קרח, וממתקי מרציפן (שספרד ידועה בהם) בצורות ״מגניבות״. המוכרים כבר רגילים לתיירים שמצלמים לא מעט בשוק, אבל תהיו נחמדים ואל תפריעו לקונים – ויהיה נחמד גם לקנות שם קצת.
במדריד קיים שוק דומה בשם סן מיגל – ששם יש יותר קטע של מסעדות ומגוון טאפאס ופחות אוכל שאפשר לרכוש כמוצרים בסיסיים שאפשר לבשל בבית. עבורי המקום היה מאוד נוח – בין השאר כי החברה שאצלה לנתי לרוב היתה לוקחת אותי לארוחת בוקר של לחם עם ריבה בבית הקפה ליד הבית שלה, שהיתה ארוחת בוקר ממש לא מספקת מבחינתי (במיוחד כדי לאפשר לי לטייל בלי למות מרעב), והשוק עזר לי להשלים בקלות את הארוחה למשמעותית ומשביעה יותר, שתספיק לי למהלך היום עם ארוחת צהרים קלה וארוחת ערב.
התיירת המקרית 
שוק נהדר, אנחנו בדרך כלל מתייחסים למקומות כאלה כאל עוד סוג של מוזיאון. תענוג לראות ולטייל בין כל החנויות / דוכנים
אהבתיLiked by 1 person
זה בהחלט יותר מוזיאון מאשר הזדמנות לאכול. לצערי במדריד הוא הפך ליותר מזה בגלל המגבלות של האירוח שלי…
אהבתיLiked by 1 person
אני זוכר בעיקר את הצבעוניות הרבה שלו 🙂 מקום יפה (אבל עם יותר מדי בעלי חיים ללא חיים לטעמי…)
אהבתיLiked by 1 person
ככה זה ברוב. המקומות שמוכרים אוכל בעולם…
אהבתיLiked by 1 person
זוכרת את הבוקריה לטובה, עם כוסות הפירות החתוכים והמיצים בימי אוגוסט הלוהטים. נדמה לי שבשרונה בתל אביב (ובעוד ממקומות) ניסו לעשות משהו דומה. אבל הבוקריה היה הראשון והמרשים ביותר שראיתי.
אהבתיLiked by 1 person
זה בהחלט מאוד וח ושימושי – כי תיירים לא רוצים בהכרח לאכול ארוחה כבדה באמצע היום אלא לחטוף קצת פירות או מיץ קרים (במיוחד בחום של ספרד) כדי להתאושש ולהמשיך לטייל.
אהבתיאהבתי