כשתמיכה הופכת להיות טראומה

לפני כמעט עשרים שנה, פורום ״הריון בסיכון״ בווינט געש.

כמה חודשים לפני כן, הצטרפה לפורום משתתפת בשם ״מאבי״. מאבי סיפרה שחודשים ספורים לפני כן היא היתה בהריון אבל עברה תאונת דרכים והתינוקת נולדה מתה.

מאבי הפכה מהר מאוד לאחת החברות המקובלות בפורום בזכות הרגישות ויכולת הכתיבה שלה. היא גם לא פעם יזמה דיונים, שוחחה טלפונית באופן אישי עם לא מעט מהמשתתפות שהפכו להיות חברות קרובות (כולל מנהלת הפורום גילי דר), וארגנה מפגשים פנים מול פנים, אבל איכשהו לצערה נוצרו מצבים שבהם היא לא יכלה להגיע – בעיקר בכלל שבעלה (שנכנס מידי פעם לפורום בכינוי ״מאבן״) היה ״שושואיסט״ כלומר עבד באחד מגופי הבטחון.

ואז מאבי נכנסה לפורום עם בשורה משמחת: היא נכנסה שוב להריון, והיו לה תאומות. ההתרגשות בפורום היתה מאוד גדולה, במיוחד אחרי הסיפור הטרגי של מאבי. היא שיתפה לא פעם סיפורים ותוצאות של בדיקות במהלך ההריון, וכולן שמחו לשמוע כל בשורה טובה.

ואז אי שם בינואר 2004, מאבי פרסמה הודעה בפורום על כך שהיא מרגישה ירידה בתזוזה של התאומות. גילי, מנהלת הפורום, יצרה איתה קשר ושאלה לאיזה בית חולים היא מתכוונת לנסוע ומתי, אבל קיבלה ממאבי תשובות מתחמקות. גילי הניחה שזה נובע מהחששות של מאבי שהיא הולכת לאבד הריון נוסף וסובלת מרמה מסוימת של הכחשה, והחליטה לעזוב אותה לנפשה במקום להלחיץ את מאבי עוד יותר בשאלות.

ואז לפנות בוקר עלתה הודעה בפורום ממאבן, בעלה של מאבי – על כך שהתאומות שלהן נולדו מתות. הוא ביקש מחברות הקבוצה לתת להם להתמודד עם האובדן באופן פרטי ואישי ולא ליצור איתם קשר.

המשתתפות בפוקום אכן כיבדו את הבקשה ואלו שהיה להם את מספר הטלפון של מאבי לא יצרו איתה קשר, אבל רובן כתבו הודעות מלאות הלם על האבדן הנוראי בניסיון לעודד את בני הזוג.

למרות הבקשה של מאבן לא ליצור איתם קשר, מנהלת הפורום גילי דר ומנהלת פורום פסיכולוגיה המקביל שהיא פסיכולוגית קלינית במקצועה שעבדה בואתה תקופה באחד מבתי החולים במרכז החליטו בכל זאת לנסטת ליצור קשר עם בני הזוג כדי לנסות להציע להם עזרה פסיכולוגית מקצועית.

הבעיה היתה שכל בתי חולים באיזור המגורים של מאבי ומאבן טענו שלא היתה אצלם לידה של תאומות מתות באותו הלילה.

גילי התחילה לגשש קצת בקבוצה האם מישהי שמעה משהו או חשדה במשהו – והנשים בפורום התחילו לחשוד שמשהו קורה.

הודעה ממשתמשת בשם ״אמא של מאבי״ איששה את זה עוד לפני שגילי עצמה היתה בשלב שבו היא היתה מוכנה לספר את הסיפור: ״אמא של מאבי״ הודתה שהסיפור לא היה ולא נברא, וה״בת״ שלה סובלת מבעיות נפשיות שהובילו אותה לשקר, והיא מבקשת בכל לשון של בקשה לעזוב את הבת שלה בשקט.

---

בימים שלאחר המקרה, בנות הפורום היו המומות,, והיה להן כמובן קשה להבין איך מישהי שהיתה אחת מהן הצליחה ״לעבוד״ עליהן בצורה כזו. אבל לאורך זמן האמון שלהן השתקם והפורום התאושש.

לפי הכתבה, גילי מנהלת הפורום כנראה הצליחה לאתר את אותה אישה שעמדה מאחורי הדמות של מאבי, אבל לא חשפה את זהותה או המניעים שלה, כנראה כי אותה אישה היתה פגיעה לא פחות מנשות הפורום, רק מסיבות אחרות.

---

אבל מסתבר שזה לא יהה מקרה ההתחזות הראשון שקרה בפורומים של ווינט – שנתיים לפני כן התברר שמישהי התחזתה לחולת סרטן סופנית בפורום תמיכה לחולי סרטן, עד שאחרי דרמה גדולה היא הלכה לעולמה.

או בעצם כביכול הלכה לעולמה, כי בפורום עצמו היו אלו שחשדו בסיפור ו״עלו״ על השקר עוד לפני הסוף הדרמטי.

אפשר לראות לא מעט קווי דימיון בין שני המקרים. בשניהם הדמות היתה מישהי עם סיפור חיים די קשה, אפילו יותר קשה מזה של שאר משתתפות (או משתתפי) הפורום שהגיעו אליו מלכתחילה בגלל סיפור חיים לא קל. ולמרות הסיפור היחסית קשה שלה, הדמות משדרת המון אופטימיות, ובעזרת אותה אופטימיות ולא מעט כריזמה – היא הופכת להיות ״מרכז העניינים״ של הפורום. היא אמנם זוכה ללא מעט תמיכה ואמפתיה, אבל בתמורה גם מעניקה לא מעט תמיכה, אמפתיה וגם לא מעט השראה למשתתפות האחרות. ואז מגיע איזשהו ״שיא״ – שאחריו יש לדמות כביכול סיבה נהדרת להעלם מהקבוצה, ובצורה שמעוררת המון אמפתיה כך שיהיה קשה להעלות בצורה פומבית שאלות לגבי פרטים שלא מסתדרים אולי לחלק מהמשתתפות האחרות בסיפור.

ייתכן שמדובר על אותה אישה, או שתי נשים שונות שפשוט חיפשו תשומת לב בצורה לא בריאה, וחשבו על דרך לסיים את הפרשה בצורה שתיתן להן את תשומת הלב שהן רוצות – אבל תאפשר להן לעזוב את הפורום בצורה יחסית בטוחה לפני שהזהות המזוייפת שלהן התגלתה.

ומה שמדהים הוא שמדובר על שני פורומים שעוסקים בנושא רפואי, ובשניהם הדמות הצליחה כנראה לדבר בז׳רגון המתאים לגבי בדיקות, מצבים רפואיים ושאר מצבים שקשורים לנושא שבו עסק הפורום שדרשו הבנה ברמה של מישהי שעוברת את החוויה בעצמה. למרות שבדיעבד כמובן ייתכן שהיה מדובר על מישהי שהידע הזה נרכש על ידיה כאשת צוות רפואי (אחות, רופאה או תפקיד דומה), או על ידי מחקר מאוד מעמיק שנעשה על ידי מישהי אובססיבית עם תשומת לב מאוד גבוהה לפרטים.