אטלנטה – חלק ראשון

אטלנטה היא לא יעד תיירותי מבוקש במיוחד, וכנראה מי שמתכנן טיול לא בהכרח יעצור בה. אבל באופן עקרוני יש סיכוי שתגיעו לעיר בנסיעת עבודה ותרצו לסייר בה קצת בסופי השבוע ובערבים – או שתעברו בה בדרך ליעד אחר (כי היא קרובה לפלורידה, ויש בה ששדה תעופה גדול שממנו אפשר לטוס להרבה ערים אחרות).

אני מכירה את העיר כי התגוררתי בה כמה שנים כחלק מרילוקיישו, ואז יצא לי גם לבקר בה כמה פעמים בשנה או השנתיים אחרי שחזרתי לארץ. בעיר התחילה פריחה כלכלית משמעותית אי שם בסביבות שנת 2000 שהפכה אותה למרכז כלכלי ותרבותי משמעותי שיש בו הזדמנויות לא רעות עד היום.

חשוב לזכור שאטלנטה נמצאת בדרום מזרח ארה״ב – איזור שידוע בעיקר במלחמת האזרחים שבה הוא היה מעורב אי שם באמצע המאה ה 19. באיזור עצמו היחס למלחמת האזרחים שונה מהנרטיב שאנחנו מכירים (שבו הדרום היה רע, הצפון היה טוב, ורק מלחמה יכלה לשחרר את העבדים השחורים). המלחמה למשל לא נקראת ״מלחמת האזרחים״ אלא ״המלחמה בין המדינות״, וחלק מהסיבות מאחוריה לא נבעו מאידאולוגיה של שחרור העבדים אלא גם מסכסוכים כלכליים וסכסוך לגבי העצמאות של המדינות עצמן בתוך האיחוד שהוא ארה״ב (כשמדינות הדרום דרשו יותר חופש למדינות עצמן, ומדינות הצפון מן הסתם רצו יותר שליטה כדי לכפות על שחרור העבדים).

את הגישה של הדרום לנושא (או לפחות זו שהיתה קיימת בתחילת המאה העשרים)ניתן לראות בספר ״חלף עם הרוח״ שנכתב בעיר על ידי הסופרת מרגרט מיטצ׳ל, תושבת העיר – שעל סמך הספר זוכה הפרסים גם הופק סרט ידוע. כיום הספר והסרט נחשבים לגזעניים למדי (למרות שיהיו מי שיטענו שיש להם חשיבות כחלק מנרטיב שמציג את ההיסטוריה של האיזור), אבל חשוב לזכור שהנושא עצמו הוא כמובן מורכב מאוד, כשבשנים האחרונות יש לא מעט מאבקים כדי לנסות להסיר סממנים של ״מדינות הדרום״ בכל מיני אתרים במדינות עצמן. בכל אפן באטלנטה עצמה יש לא מעט מקומות ומוזיאונים קטנים סביב הסרט והספר (כולל כאלו שמציגים תלבושות מהסרט) כיעד תיירותי.

מרגרט מיטצ׳ל נהרבה בתאונת דרכים בגיל מאוד צעיר, וקבורה בבית קברות בשם Oakland Historical Cemetary. לי יצא לבקר בבית הקברות ההיסטורי הזה במסגרת קורס צילום שעשינו ובו תרגלנו צילום של קברים שונים ומעניינים שנמצאים בבית הקברות שהוא יותר פארק מאשר בית קברות כפי שאנחנו מכירים מישראל. אחת התמונות שצילמנו היתה של פסל שמצביע אחורנית על כמה מגורדי השחקים של העיר – תמונה שהמדריך שלנו צילם בזמנו עם עדשה מאוד ארוכה שאפשרה לו להתפקס מאוד על הפסל, שאנחנו הצלחנו לצלם בעזרת עדשות הרבה פחות ״מפוקסות״ ולכן התוצאה פחות טובה משמעותית.

עוד יעד שמתעד כמה מגיבורי המלחמה של הדרום הוא Stone Mountain – שהוא בעצם גוש גרניט גדול (כראה הכי גדול בעולם) שעליו חרטו בזמנו כמה מהגנרלים החשובים של מלחמת האזרחים. ניתן לטפס עליו ולרדת ממנו ברגל – אבל יש גם רכבל שניתן לעלות באזרתו ולהנות מהנוף סביב בזמן העליה.

השעה שבה עולים על ההר היא גם עקרונית, מכיוון שהשקיעה עליו וממנו היא יפה – אבל לחובבי הטיולים שרוצים לעלות ולרדת ברגל שווה להגיע במהלך היום. מעבר לזה, סביב ההר יש לא מעט פעילויות נוספות כמו למשל רכבת שעושה סיבוב סביב ההר עם הסברים היסטוריים וגיאוגרפיים שונים (שיכולה להיות מעניינת לילדים), או ״אחוזה״ בסטייל ״חלף עם הרוח״ שנמצאת ליד ההר. מצד שני, בשבת בערב יש ליד ההר מופע אורקלי מרשים שהיה בהחלט מהנה.

מעבר לכך, יש סביב ההר גם מרכזי כנסים, ולא פעם לקראת חגים מסוימים יש גם הפעלות שונות – כמו ההפעלה שאני וחברה זכינו לבקר בה באחד מהביקורים שלנו בעיר לקראת חג ההאלוווין וחג ההודיה האמריקנים שהדלועים השונים מככבים בהם: