אטלנטה – חלק שני

אחד המקומות האהובים עלי בעיר הוא הגן הבוטני. מדובר על גן בוטני בינוני בגודלו (לא ענקי, אבל עדיין כזה שבכל ביקור גיליתי כמה פינות סתר חדשות), אבל בהחלט כיפי. בסוף 2004 אמן הזכוכית צ׳יהולי הציג כמה מהפסלים שלו בגן, וחלקם עדיין נשארו בו עד היום, ובזמן כתיבת הפוסט (אי שם באמצע 2023) יש בגן תערוכת ״אוריגמי״ שיש סיכוי שגם כמה מהפסלים שלה יישארו לאורך זמן. כנראה ששילוב האומנות בגן הפך לאטרקציה שמושכת אליה לא מעט מבקרים ואכן תורמת ליופי של הגן.

במקום יש גם קפיטריה נחמדה שבה אוכלים בחצר מוצלת, וחנות מזכרות נחמדה.

הגן עצמו הוא חלק מהפארק הגדול של אטלנטה ששמו piedmont park שגם בו שווה לבקר ולהסתובב. נחמד להסתובב בו, ויש ממנו נוף יפה לדאון טאון של אטלנטה – איזור שיש בו הרבה מסעדות, וגם כמה אטרקציות אחרות כמו מוזיאון קוקה קולה (שמעולם לא ביקרתי בו, אבל שמעתי שניתן לטעום בו טעמים של קוקה קולה מכל העולם כולל קולה בטעם קיווי), מרכז CNN שבו יש סיורים מודרכים באולפן שהם מאוד מעניינים, והאקווריום של אטלנטה שביקרתי בו כשהוא רק הוקם והוא היה מרשים – אבל בסופ״שים נדרש להזמין אליו כרטיסים מראש.

באחד מהביקורים הקצרים שלי בעיר אחרי שחזרתי לישראל מהרילוקיישן שלי לאטלנטה, יצא לי לנסוע לפארק והגן הבוטני באוטובוס. גבר אפריקני אמריקני שראה שאני תיירת והלחית לשוחח איתי באוטובוס אמר שחבל לו שתיירים לרוב פחות מודעים לכך שיש בעיר מוזיאון לזכרו של ד״ר קינג – כך מכונה מרטין לותר קינג, לוחם זכויות האדם בשנות השישים שגדל בעיר.

מעבר לזה יש סביב בעיר לא מעט אתרים תיירותיים שנמצאים במרחק נסיעה מהעיר עצמה – כמו למשל מסלול הליכה בשם Talullah Falls שבו יצא לי לבקר עם כמה קולגות באחד הסופ״שים. בנוסף, מצפון לעיר נמצאת עיר תיירותית בשם Helen שמנסה לחקות עיר אלפינית באירופה ומהווה בעיקר מלכודת תיירים כי יש בה בעיקר המון מסעודת וחנויות שונות שאמורות לאפיין את איזור האלפים באירופה – כולל חגיגת ״אוקטובר פסט״ עם הרבה מאוד בירה.