מהי המסעדה האהובה עליך?

הצעת כתיבה יומית
מהי המסעדה האהובה עליך?

אני חושבת שאחד הדברים שכנראה יפתיעו לא מעט אנשים היא העובדה שלמרות שאני שמנה ונהנית לאכול, אני מאוד ״מפונקת״ בכל מה שקשור לאוכל. וזה לא פעם מתבטא בכך שבמסעדות מאוד קשה לי למצוא מנות לאכול.

אני מניחה שההורים שלי, אחי, וגיסתי (ובמיוחד אמא שלי) לא ישכחו את הביקור שלנו במסעדת ״צפרה״ של השף אבי קונפורטי לפני כמה שנים. המלצר ניגש אלינו לשולחן, הסביר את התפריט – וגם ציין את העובדה שהמסעדה פועלת במתכונת של ״שרינג״, כלומר חלוקה. הכוונה היא שהמנות יוצאות אחת אחת מהמטבח, כדי שכל הסועדים יוכלו להנות מכל המנות.

אבל פה הייתה טמונה הבעיה בשבילי: הרוב המכריע של המנות היו חריפות, ואני לא סובלת אוכל חריף. מעבר לזה, רוב המשפחה שלי אוהבת דגים ופירות ים (שהיו חלק משמעותי מהתפריט) – אבל אני לא סובלת אותם.

אני חושבת שהיו בתפריט שתיים או שלוש מנות שהייתי שמחה לאכול, אבל במצב שבו אילצו אותנו להתחלק בכוח במנות זה נשמע לי ממש לא סביר ואפילו מאולץ. האם אני צריכה לסבול מרעב בזמן ששאר בני המשפחה אוכלים, ואז לאכול לבד בזמן שהם צופים בי כשמגיעה המנה ״שלי״, ועוד להדגיש בכוח בפני כולם שאת המנה שלי לא חולקים?

אז פשוט קמתי, יצאתי מהמסעדה, והלכתי הביתה. וכן, היה מדובר על ״הלכתי ברגל״ הביתה שזו היתה הליכה יחסית ארוכה.

אמא שלי כנראה עדיין חשבה שיצאתי לכמה דקות כדי לעשות דרמה או להרגע או משהו אחר, ובערך עשרים דקות אחרי שיצאתי היא עוד התקשרה אלי לשאול מתי אני חוזרת למסעדה כדי שהם יוכלו להתחיל להזמין מנות. אני חושבת שהיא קצת נדהמה כשאמרתי לה שאני כבר בדרך הביתה ולא מתכוונת לחזור, ובדיעבד אמרה לי שהיא ציפתה שאני אחזור ולפחות אשתה תה בזמן שהם אוכלים. עניתי לה שהייתי רעבה, ושלא נשמע לי סביר לשבת במסעדה המון זמן (אם המנות יוצאות אחת אחת זה תהליך ארוך) ורק לשתות בזמן בזמן שאני רעבה.

בדיעבד קראתי ביקורות פחות מחמיאות על המסעדה, כאלו שדיברו על אותה ״פלצנות״ שאני הרגשתי שקיימת במסעדה, הפעם מפן אחר (שבו החשבון נופח בניגוד לבקשת ובירורי הסועדים) – למרות שהביקורת הזו וביקורות אחרות שקראתי ציינו את כשרונו הגדול של השף. חבל לי שלא זכיתי להנות ממנה בגלל הכפיה הזו של ביצוע ה״שרינג״, אבל במצב שנוצר לא היתה לי ברירה.

לאחרונה יצא לי לצפות בכמה פרקים של ריאליטי בישול שבו כמה שפים ידועים היו השופטים, ואני זוכרת שאחד מהם פלט משפט על כמה ישראלים ״אוהבים מנות של שרינג במסעדות״. אני כמעט רציתי לאיים עליו במחבת כששמעתי את המשפט האיום הזה, ואני מניחה שאני לא היחידה שהיתה מעדיפה שהשרינג הזה יינתן לכל היותר כאופציה לסועדים ולא ייכפה עליהם מצד השף.


אז איזה מסעדות אני כן אוהבת?

קודם כל, רשת ״ארומה״ מאוד נוחה לי, גם כי יש שם מנות שמתאימות לי לדיאטה (וקל לי לתמחר אותן כי בעבר היה לרשת שיתוף פעולה עם שומרי משקל), אבל משהו בפשטות של המנות מאוד טעים לי, גם אם אני לא בהכרח אוהב את כולן (אני למשל לא אוכלת דגים). אני מניחה שגם לא מעט בתי קפה אחרים מתאימים לי מאותן סיבות.

אני גם מאוד אוהבת פיצריות שונות, ויש לא מעט פיצריות טובות שנפתחו בארץ בשנים האחרונות – למרות שפיצה היא כמובן פינוק ולא אוכל יומיומי.

ויש גם מסעדות המבורגר שאני מאוד אוהבת. אחת היא רשת בשם ״קפטן בורגר״ – ההמבורגרים עצמם לי לפחות טעימים, אבל אני מאוד אוהבת את העובדה שאת הצ׳יפס וטבעות הבצל הם מכינים במקום ואין להם רק מוצרים קפואים (למרות שלדעתי יש להם גם צ׳יפס קפוא למי שאוהב צ׳יפס דק בסגנון מקדונלדס). מה גם שיש להם המבורגר שעטוף בחסה למי שרוצה להמנע או להפחית בפחמימות.

אני גם אוהבת את ״פריז, טקסס״ שהתחילה כמסעדה מאוד קטנה באיזור הבורסה של רמת גן, ובדיוק כשגורמים לא ידועים (ייתכן שחרדים) הציתו את המסעדה הם פתחו סניף חדש וגדול יותר עם תפריט גדול יותר בגבעתיים. עובד איתי מישהו שטוען שהוא מבין במהבורגרים וגם טוען שההמבורגר שלהם הוא ההמבורגר הכי איכותי שהוא מכיר.

5 תגובות

  1. motior הגיב:

    אוהב את השם של "פריז, טקסס" בזכות הסרט. אוכל אין לי שם… החוויה עם המסעדה הפלצנית באמת נשמעת לי רעה

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת שברוב מסעדות ההמבורגר יש כיום גם מנות טבעוניות.

      אהבתי

      1. motior הגיב:

        בהרבה כן, נכנסתי לאתר של זאת וראיתי רק בשר. אולי פספסתי.

        Liked by 1 person

  2. empiarti הגיב:

    לא היינו מעולם בתרנגול הכחול ואני לא מרגישה שהפסדנו משהו, למרות שאנחנו בדרך כלל כן משתפים בינינו מנות. מה שכן, אני לא אוכלת חריף או פירות ים אז אם כל השאר משתפים מנות כאלה אני מזמינה לי דברים אחרים. נשמע שהמשפחה שלך לא מצטיינת לא בגמישות יתרה ולא בנדיבות מספקת כלפייך בנושאים האלה. עצוב. תודה על השיתוף. לא הכרתי את "פריס, טקסס" וחבל. היא עדיין קיימת?
    ארומה נחשב לבית קפה, יותר מאשר מסעדה, אבל הוא בדרך כלל נחשב למקום עקבי ויציב שבו אדם יודע בדיוק מה הוא אמור לקבל, לא חשוב באיזה סניף. בפועל זה לא תמיד ככה וישנם סניפים שמנוהלים ממש גרוע, וחבל. בכל מקרה בדרך כלל אני שותה שם רק קפה, ואם אני כבר מזמינה אוכל זו בדרך כלל ארוחת בוקר קלאסית.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      השכרת לי עכשיו שבמקום העבודה הקודם שלי היה טיפוס שהיה בלתי נסבל ובדיעבד גיליתי שהוא היה בן של אוליגרך, ושהאבא שלו רצה שהוא יעבוד בשביל שתהיה לו הערכה לכסף. יום אחד אחרי שהבחור הזה עזב, אחד מהקולגות פגש אותו וסיפר שהוא גר עם אישתו באחד המגדלים באזור ״התרנגול הכחול״, ושהבחור הזה היה קופץ למסעדה כמעט כל יום כדי לאכול שם ארוחת ערב וזה נראה לו מאוד טבעי להוציא סכומים כאלו על בסיס כמעט יומיומי.

      אני חושבת שבהחלט מסעדות כאלו מסוגלות לתת חוויה איכותית ומהנה למי שאוהב אוכל. אבל עולה השאלה מתי זו חוויה ששווה את הכסף (מה שנקרא באנגלית Value for Money), או לא. ועם השנים נראה שיש יותר ויותר שפים שרוצים ליצור חוויה עם יותר ויותר אמצעים שלא קשורים לאיכות של האוכל (למשל בעזרת אווירה, עיצוב, או ״שרינג״) ופחות עם האיכות של האוכל עצמו גם אם הוא פחות מרשים.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s