לאס וגאס

יצא לי לבקר בלאס וגאס 4 פעמים, פעמיים מתוכן בטיול האחרון שלי בארה״ב ב 2014, בטיול הזה בעצם חצינו את ארה״ב ממזרח למערב כשרוב המסלול היה דרך צפון ארה״ב (עד התחלנו להדרים לעבר קולורדו ויוטה) – ואחרי כמה ימים של מנוחה בסן פרנסיסקו חצינו את ארה״ב ממערב למזרח דרך דרום ארה״ב. בשני המקרים, לאס וגאס היתה במסלול הנסיעה שלנו, ואני חושבת שניתן לה מקום של כבוד במרבית המסלולים של החברה בתור מקום שבו אנשים יוכלו לבלות במסגרת טיול שלרוב מתרכז בטבע.

בביקור הראשון שלנו בעיר הגענו לעיר בסביבות הצהרים. אחת המטיילות שהייתי מיודדת איתה החליטה מראש לעזוב את הטיול בלאס וגאס במקום להגיע איתנו לסן פרנסיסקו, ולכן הזמינה מראש מלון לכמה ימים, והזמינה אותי ומטייל נוסף לבוא איתה לשם די שנוכל לנוח קצת ולשחות בבריכה של המלון.

אחרי המנוחה והשחיה, הסתובבנו יחד בעיר. בעיר עצמה עיקר הבילויים הוא פשוט להסתובב בין המלונות השונים שיש בה, שלכל אחד יש מעין ״נושא״ אחר – מצרים העתיקה, פריז, ונציה, ועוד, ויש במחון כח מיני פעילויות שקשורות לנושא הזה – כמו למשל העתק קטן של מגדל אייפל, או גן חיות, או רכבת הרים.

בהתחלה ביקקרנו במלון בשם Wynn שבו היתה אמורה להיות תערוכת אומנות שמשום מה לא היתה שם, מלבד פסל פה ושם. משם המשכנו למלון בשם ״ונציה״ – שהיה פשוט מלון שניסה לשחזר את האווירה של העיר האיטלקית.

ובמובן מסוים המלון כנראה מייצג את מה שאני לא אוהבת בלאס ווגאס. אני הייתי בונציה ה״אמיתית״ באיטליה, ולצד הרבה מאוד פעילויות תיירותיות כמו שייט בסירות עם גונדלירים (משהו שאני בחרתי לא לעשות לאכזבת המדריכה הישראלית שכנראה קיבלה סכום מסוים עבור כל מטייל שנרשם לפעילות הזו), יש בעיר גם לא מעט היסטוריה (למשל רובע יהודי), ארכיטקטורה, ואומנות (למשל אי בשם מוראנו שבו יושבים אמני זכוכית שונים).

אבל לאס וגאס מייצגת רק את מה שתיירותי בונציה – יש גונדולירים עם מבטא איטלקי מזוייף ומוגזם שמשיטים אנשים בתעלה מלאכותית, או מעין כיכר שאמורה לחקות את כיכר סן מרקו בונציה שיש בה בתי קפה שונים שפשר לשבת בהם ולהרגיש כביכול בונציה. אין שום תזכורת לאומנות או היסטורה או ארכיטקטורה – או כל מה שלא שיטחי ושאי אפשר להרוויח ממנו כסף.

הנושא הזה בולט בכל מקום בלאס וגאס. למשל במלון שבו היינו בבוקר היתה בריכה מאוד גדולה. אבל אף אחד לא ממש שחה בה – כולם הסתובבו בה ברגל, כשרוב התיירים היו שם עם כוס אלכוהול כזה או אחר שהם יכלו לקנות בעמדות שונות סביב הבריכה. באותן עמדות היה תפריט מאוד גדול של משקאות – אבל רובם היו אלכוהוליים, ואלו שלא היו הוצגו בכתב קטן יותר באחת הפינות של התפריט.

כך גם עם המסעדות בעיר: האמריקנית בקבוצה ניסתה להסביר לנו על איך בעיר יש את המסעדות של ״השפים הכי טובים באמריקה״, כשבעצם נראה שמדובר בעיקר על השפים הכי מפורסמים באמריקה. הם בהחלט לא שפים גרועים, אבל עצם זה שהם הכי מפורסמים לא בהכרח הופך אותם גם להכי טובים…

בערבים העיר מוארת מאוד, ובמלון הבלאג׳יו יש מופע של מזרקות מוארות לצלילי מוזיקה קיטשית. אבל ככל שהערב הופך למאוחר יותר – כך יש יותר אווירה של ״מסיבות״ בעיר. ניתן לראות יותר ויותר אנשים עם משקאות אלכוהוליים ביד שמסתובבים בחופשיות ברחובות (לאס וגאס היא אחת הערים הבודדות בארה״ב שבה ניתן לשתות אלכוהול ברחוב בצורה כזו גלויה), ובכל פינה יחלקו לכם פתקים עם פרסומות לזונות ולחשפניות או חשפנים.

מי שאוהב ״לחגוג״ כך כנראה יהנה מאוד בלאס וגאס. מי שלא – יכול ללכת להתנחם באחד מהמוסדות הידועים של העיר: מסעדות הבופה. יש לא מעט מסעדות בעיר בסגנון ״אכול ככל יכולתך״ לכל ארוחה ביום – החל משעות הבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות. טווח המחירים בהן משתנה – יש כאלו שהן מאוד מאוד זולות, ויש בהן כאלו שאפשר בקלות לשלם שלושים ומשהו דולר לארוחת בופה יוקרתית ואיכותית במיוחד במלון הבלאג׳יו, שאיכות ומגוון האוכל הטרי בו כזו גדולה שתצטרכו כנראה לחזור כמה פעמים לבופה כדי להצליח להנות מכל המאכלים בו. כדי להבין את האווירה, הנה סרטון שבו שני חבר׳ה פלוס צלם עוברים בשלוש מסעדות בופה ומשווים ביניהם.

וכמובן יש את התעשיה הגדולה של לאס וגאס – ההימורים.

קודם כל חשוב לזכור שבעיר מאוד מקפידים על כך שרק בוגרים מעל גיל 18 יוכלו להמר (למרות שעל גיל המינימום של רכישת אלכוהול כנראה הרבה פחות מקפידים). בבקשה אל תעלבו אם יבקשו ממכם תעודה מזהה בכניסה לקזינו גם אם עברתם את גיל 18 מזמן – חשוב לחברות השונות לוודא שהן לא עוברות על החוק, ואתם יכולים לחשוב שמחמיאים לכם שאתם נראים צעירים…

אבל ברגע שעברתם את גיל 18 – הקזינואים יעשו הכל כדי למשוך אותכם דווקא אליהם כדי להמר. למשל ברחוב הראשי של העיר, ה״סטריפ״ – כדי ללכת מנקודה לנקודה אתם חייבים מידי פעם להכנס קצת לבניין קזינו כזה או אחר פשוט כי אין מדרכה שעוברת לידו בחוץ, ושם תחשפו לכמה מכונות מזל – ולכניסה לקזינו עצמו כדי שאולי תשתכנעו להכנס ולהמר קצת.

חשוב לזכור:הסיכוי שלכם לנצח בגדול הוא אפסי. קזינו הוא עסק שנועד להרוויח, ולכן כדי שמישהו אחד יצליח ״לנצח בגדול״ – רבים צריכים להפסיד סכום כזה או אחר של כסף כדי לממן את הפרס שלו ואת הרווחים של הקזינו עצמו.