ניו אורלינס

בפוסט הקודם שלי כתבתי על לאס וגאס ועל תרבות המסיבות הדי ריקנית בה. עיר אחרת שגם היא ״עיר מסיבות״ היא ניו אורלינס, שמפורסמת בארה״ב בעיקר בגלל פסטיבל המארדי גרא שלה – שמקביל לקרנבל בריו ולקרנבל המסכיות בונציה, שכולם חוגגים את אותו יןם לפני התחלת הצום הקתולי המסורתי של לפני חג הפסחא (שבו ישו אכל את הסעודה האחרונה שלו לפני שהוא נצלב ומת).

רבים לא בהכרח מכירים את העיר. בזמנו לפני שעברתי לארה״ב, שותפה שלי לדירה (בישראל) ביקרה שם לנסיעת עבודה, ואמרה שלדעתה אין שם שום דבר מעניין בלעשות בעיר מלבד אולי לשוט בשייט הימורים על נהר מיסיסיפי (שהחלק הדרומי שלו שזורם למפרץ מקסיקו עובר דרך העיר).

נכון שביקור קצר בעיר יכול מאוד להיות מאוד ממצה – אבל יש בה כמה נקודות עניין למבקרים. האיזור העיקרי שמעניין תיירים הוא איזור הרובע הצרפתי של העיר, כשכל שאר איזורי העיר הם בעצם של עיר אמריקנית טיפוסית. חשוב גם לציין שאחרי ההרס שזרע הוריקאן קטרינה בעיר בסוף אוגוסט 2005, הרובע הצרפתי שוקם מהר מאוד, לא פעם על חשבון שכונות אחרות ובעיקר שכונות עניות יותר, שגם שנים אחרי הסופה היו במצב קשה.

פסטיבל המרדי גרא (״יום שלישי השמן״) שעובר ברובע הוא מעניין, אבל בעקרון נראה שמרבית הקהל שלו בניו אורלינס הוא חבר׳ה צעירים שלומדים לתואר ראשון במכללה, ולא הרבה מעבר לכך – מה שמשפיע על סגנון החגיגות שמתאים לצעירים אבל לא לאנשים מבוגרים יותר. חשוב גם לזכור שבגלל העומס על העיר יהיה מאוד קשה למצוא מקום במלון ובמיוחד לא במחיר סביר – והצפיפות תפריע לכם להנות מהרבה דברים.

אבל את אווירת החגיגות אפשר לחוות בעיר כל השנה ברחוב בורבון שבהרבה מובנים דומה לאווירת החגיגות שיש בלאס ווגאס – רק בעיר שיש בה הרבה יותר תרבות אותנטית מאשר בלאס ווגאס.

חשוב למשל לזכור שניו אורלינס היא העיר שבה התחיל להתפתח הג׳אז ויש בה הרבה מועדונים שבהם אפשר להנות מהמוזיקה.

אבל יש בעיר לא מעט ארכיטקטורה שמאוד שונה מזו של שאר ארה״ב – ברובה בניינים שנבנו במאה ה 19ֿ ויש בהם מרפסות מאווררות ממתכת צבועה בדוגמאות שונות. המרפסות נועדו לתת צל לבתים עצמם במהלך הקיץ שהוא מאוד חם בעיר – הביקור השני שלי בעיר היה בספטמבר והיה ממש ממש חם, אבל הביקור הראשון שלי היה בנובמבר ומזג האוויר היה מאוד נעים חוץ מגשם חזק ביום שבו הגעתי לעיר.

מבחינה דתית, בניו אורלינס יש שילוב של אמונה קתולית, ואמונה בוודו – יש בעיר מוזיאון וודו והרבה פעילויות אחרות בנושא. במקביל יש בעיר קתדרלה על שם הקדוש לואיס שניתן לבקר בה – ויש בה מידי פעם גם סיורים ודרכים על ידי חברי הקהילה.

נחמד גם להסתובב ברחובות כדי להתרשם מהארכיטקטורה, וחלק מהחוויה של העיר היא לאכול אוכל מסורתי בעיר בלא מעט מהמסעדות שקיימות ברובע ומוגש בהן אוכל קריאולי או קייג׳וני.

חלק מהרובע הצרפתי הוא השוק הצרפתי או שוק הפשפשים של העיר, שנראה שמיועד בעיקר לתיירים ונמכרות בו הרבה מזכרות, למרות שהן לרוב מגניבות למדי. בכניסה אליו יש בית קפה בשם Cafe Du Mond שבו נמכרות הסופגניות הידועות של העיר ששמן מבוטא כ״ביינטס״ למרות האיות הלא מובן שלהן ממקור צרפתי.

ניתן לרכוש את הסופגניות ם כטייקאווט, אבל אם אני זוכרת נכון אפשר לקנות מינימום שלוש – ואני אחרי חצי סופגניה בערך נתתי את השתיים וחצי הנותרות ליונים שכנראה התרגלו לקבל אותן, כי הסופגניות האלו הן מאוד מתוקות.

אלו פעילויות שמאוד זמינות ברובע הצרפתי עצמו – אבל אפשר כמובן לצאת קצת מהרובע כדי לחוות דברים אחרים כמו למשל גן החיות של ניו אורלינס:

או האקווריום של ניו אורלינס:

יש גם לא מעט סיורים בשייט באיזור כדי להתרשם מהביצות באיזור או לראות חיות בר כמו תנינים שונים – ניתן למצוא ספקים אמינים דרך המלון שבו תשהו או בעזרת מרכזי התיירות של העיר:

יש גם אפשרות לנסוע ולקבל סיור מודרך באחוזה אופיינית של איזור הדרום: