איך נראית אפליה נגד שמנים במצבים מורכבים?

הסרטון הבא מעלה סיפור שבו אישה רזה טסה במושב האמצעי מתוך שלושה, ומשני צידה ישבו אח ואחות שמנים מאוד. וב״שמנים מאוד״ מדובר על אנשים שהיו צריכים לבקש מהדיילת הארכה לחגורת הבטיחות של המטוס, ושניהם הרימו את הידיות שמצידי המושבים שלהם כדי שיהיה להם עוד כמה סנטימטרים של מקום לשבת בו בלי שהידית תכאיב להם (או שהם לא היו מסוגלים לשבת בכלל עם ידית שמפרידה בינם לבין המושב שלידם).

במצב הזה, אותה נוסעת נאלצה לשבת כשהיא צמודה פיזית לאותם אח ואחות בתחושה שאין לה מרחב אישי במטוס. היא ניסתה לבקש מהאח והאחות להתחלף במושבים כדי שהם יוכלו לשבת יחד וכדי שלה יהיה יותר מקום והיא לא תצטרך להיות צמודה אליהם משני הצדדים (בכך שהחא תשב ליד המעבר או ליד החלון), אבל הם סירבו. היא גם כתבה מכתב תלונה לחברת הטיסה שבה היא טסה, ששם הסבירו לה שיש להם נוסעים במגוון מידות, והם מצטערים לשמוע שהטיסה שלה עברה בצורה כל כך לא נעימה.

והנוסעת הזו בעצם צודקת. החוויה של לטוס היא כבר מלכתחילה מאוד צפופה, ולשבת במשך כמה שעות בטיסה שבה שני אנשים ״דבוקים״ אליך משני הצדדים זו חוויה מאוד קשה, במיוחד לאמריקנים שמאוד מעריכים את המרחב האישי שלהם.

ומי שמדבר בסרטון אומר גם דברים חכמים לגבי איך אפשר לפתור את הבעיה. למשל אותם אח ואחות היו למשל יכולים לרכוש גם את המושב השלישי בשורה, וכך להתרווח בלי להפריע למי שיושב ביניהם. באותה מידה הם יכלו לרכוש מושבים במחלקת העסקים, שהם רחבים יותר.

ואפילו אם הם לא היו יושבים יחד באותה שורה של שלושה מושבים אלא בשורות נפרדות, החוויה של מי שישב לידם היתה בהחלט קלה קצת יותר.

---

אבל התגובה של מי שכתב את הפוסט היא בעייתית מכמה סיבות.

שימו לב למשל לשפה שבה הוא משתמש נגד האח והאחות. הוא אומר שחברות התעופה דוחסות אנשים למטוס כאילו הם בהמות – ואז קורה לאח ולאחות בהמות כי הם שמנים. ולכנות מישהו ״בהמה״ זה מעליב גם באנגלית. בשלב אחר בסרטון הוא מתייחס אליהם כאל ״גושי בשר מזיעים״, שזו גישה שמנתקת אותם לחלוטין מהעובדה שהם בני אנוש ממש כמוהו או כמו אותה נוסעת רזה.

בשלב מסוים הוא אכן מציע שנוסעים שמנים יקנו מושב נוסף או יטוסו במחלקה ראשונה (אפילו לא מחלקת עסקים), אבל לפני זה הוא אומר שבעצם לכל מי ששמן מספיק כדי לבקש הארכה לחגורת הבטיחות לא צריכה להיות בכלל הזכות לטוס. חשוב לציין שבארה״ב המרחקים ממקום למקום כאלו גדולים שאין אפשרות לנהוג ביניהם, ולכן טיסה היא אמצעי תחבורה מאוד חיוני כדי להגיע ממקום למקום במהירות סבירה. תחשבו למשל על מצבים שבהם מדובר על נסיעת עבודה ממשרד למשרד או כדי לבקר לקוח, או שבן משפחה חולה ועומד למות ומישהו רוצה לבקר אותו לפני שהוא הולך לעולמו.

ואז יש את נושא ה״אחריות על המצב״. הנואם בסרט אומר שנוצר מצב שבו יש נוסעת שסובלת מחוסר נוחות בגלל שהיא יושבת ליד אנשים שמנים, ובעיניו אמור להיות ״ברור מאליו״ שבגלל שאותם אח ואחות שמנים ״אחראיים״ על זה שהם שמנים, הם צריכים ״לקחת אחריות״ ובעצם לא לעלות על הטיסה בכלל או לעשות מה שצריך לעשות כדי לא להפריע לאותה אישה רזה.

---

ויש כאן נקודה רגישה על הקשר בין השמנה, הרזיה, ואורח חיים בריא.

האם מי שמשמין אוכל בצורה שגורמת לו עודף קלורי, במיוחד למשקל מאוד גבוה ברמה שבה הוא יפריע לאנשים אחרים שלידם הוא יושב במטוס? בהחלט.

אבל אלו לרוב אנשים שהצריכה הקלורית של הגוף שלהם יחסית נמוכה – כראה שהם נולדו עם חילוף חומרים איטי יותר מלכתחילה, ושנים של ניסיונות הרזיה וגרעון קלורי האטו את חילוף החומרים שלהם אפילו יותר. במצב כזה, קשה להם להתמיד בתוכנית אכילה שבה הם יאכלו רק את כמות הקלוריות שהם זקוקים לה כי הם יהיו כל הזמן מאוד מאוד רעבים (ובגלל זה ניתוחי קיצור קיבה ותרופות נגד השמנה פועלות להקטין בצורה משמעותית את תחושת הרעב כדי לאפשר לאותם אנשים לאכול מעט מאוד בלי לסבול).

מעבר לזה, לא פעם האכילה הגרועה היא לא בהכרח כזו בולטת. אני זוכרת שפעם קראתי מישהי שהסבירה שכדי להשמין חצי קילו בשבוע – צריך לאכול 500 קלוריות נוספות כל יום. זה למשל יכול להיות מצב שאתם אוכלים בריא ובצורה מסודרת, אבל בין ארוחות מנשנשים מידי פעם כמה קוביות שוקולד, ואיכשהו מצליחים לנשנש חבילה אחת של שוקולד במהלך היום. החבילה הזו מוסיפה לכם 500 קלוריות ביום, שביחד מצטברות ל 3500 קלוריות בשבוע – ששוות בעצם לחצי קילו שומן.

מעבר לזה, הסביבה שבה אנחנו חיים הופכת להיות יותר ויותר רעילה מבחינת הרגלי אכילה. לפני כמה ימים יצא לי לראות סרטון של מישהי שהיתה שמנה בעברה ורזתה, והיא דיברה על כך שעצם העובדה שיש כיום אפשרות להזמין כמעט כל אוכל במשלוח בעזרת אפליקציות הופכת לממכרת עבור אנשים עם נטיה להתמכרות כי לא רק האוכל הפך להיות ליותר זמין, אלא גם יש למי שמזמין את האוכל את האפשרות לבקש שישאירו לו את המשלוח ליד הדלת – וכך בעצם הוא לא צריך לחוש בושה שכאדם שמן הוא מזמין ג׳אנק פוד או מנה מאוד גדולה של אוכל.

כלומר אצל אנשים מסוימים יכולה להיות משיכה גדולה יותר לאוכל, ו / או חילוף חומרים איטי יותר ו / או תיאבון גדול יותר בגלל נפח קיבה גבוה או חוסר איזון בהורמונים ששולטים בתחושת הרעב והשובע ו / או גורמים נוספים שגורמים להם לאכול הרבה או לבחור באוכל משמין ולא בריא – וכשכמה מההרגלים האלו (או אולי אפילו כולם) ״נפגשים״ בבן אדם אחד – נוצר מצב שבו הוא ישמין כי הוא יתקשה לשלוט מלכתחילה בהתנהגות האכילה שלו, ויתקשה לרזות למשקל סביר יותר כי הוא צריך להתגבר על יותר מידי גורמים נפשיים ופיזיולוגיים שמשפיעים עליו.

ואדם רזה לא מכיר את הקושי הזה כי אצלו האיזון ההורמונלי תקין ולכן הוא לא סובל מתיאבון מוגבר, והוא לא סובל ממצב נפשי קשה שלעיתים האכילה היא הדבר היחידי שמרגיע אותו, ולא מאף אחת מהבעיות האחרות שמהן סובל האדם השמן.

---

ויש את הצד השלישי בסיפור, שהוא חברת התעופה.

בעבר היתה דרישה של חברות תעופה שאנשים מעל משקל מסוים או מבנה גוף רחב מאוד אכן ירכשו מושב נוסף. אבל זה לא כזה פשוט – כי למשל לא תמיד יש בטיסה מושב נוסף, ולא פעם בטיסות מלאות אדם שמן היה נאלץ לרכוש מושב נוסף אבל לא קיבל אותו, או ששני המושבים לא יהו רצופים – וכך בעצם הוא לא יכול היה להנות מהרכישה, וגם האנשים שישבו לידו סבלו בדיוק באותה צורה שסבלה ממנה הבחורה בתחילת הרשומה.

מעבר לזה, לא פעם המדיניות לא היתה אחידה גם במסגרת אותה חברת תעופה, ואנשים יכלו לטוס בלי בעיה בכיוון אחד, אבל בכיוון השני פתאום נדרשו לשלם על עוד מושב, או שפשוט לא אפשרו להם לעלות על טיסה חזרה הביתה כי לא היתה להם את האפשרות לרכוש מושב נוסף כי הטיסה היתה מלאה מידי.

ריבוי של מקרים כאלו, שאחר כך עלו לאינטרנט מנקודת המבט הפגועה של הנוסעים השמנים, ובמיוחד כמה חברות תעופה ספציפיות שיצא להן שם רע במיוחד לאור ריבוי מקרים כאלו כנראה גרמו ללא מעט מהן לוותר על המאבק מול הנוסעים השמנים בתחום הזה.

אבל זה משאיר את הציבור בלי פתרון אמיתי.

---

אני לא חושבת שיש פה פתרון אידאלי. יש כמה דברים שאפשר לעשות בכל מקרה ספציפי – במקרה בתחילת הרשומה למשל אני חושבת שלנוסעת היה הרבה יותר קל אם באמת היו מאפשרים לה לשבת ליד המעבר, למרות שעולה לי החשד שמי שעושה כל כך הרבה רעש סביב תקרית כזו כנראה מחפשת סיבה להרעיש סביב אנשים שמנים ולא בהכרח מחפשת פשרה.

באותה מידה האח והאחות השמנים היו יכולים להזמין מקומות ליד המעבר אבל בחלקים שונים של אותה שורה כדי לא להעמיס יותר מידי על שלישיית מושבים, אבל עדיין לשבת אחד ליד השני ובצורה נוחה שמאפשרת להם קצת יותר מקום.

אני חושבת גם שהאפשרות כיום לשדרג את המושב יחסית בקלות למושבים קצת יותר רחבים במחלקת התיירים בעלות שהיא לא גבוהה לעומת המחיר של כרטיסי טיסה במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה, ולא פעם הקצת מקום הנוסף הזה מספיק כדי להפוך את הטיסה לנעימה יותר.

מצד שני, להעליב אנשים שמנים ולאסור עלהם לטוס זה לא פתרון, וכולנו צריכים לחיות בהבנה שאנשים שמנים קיימים וטסים, ושהשמנה היא לא כזה נושא פשוט לטיפול.