האם זכורים לך החיים לפני עידן האינטרנט?

הצעת כתיבה יומית
האם זכורים לך החיים לפני עידן האינטרנט?

כילידת אמצע שנות השבעים, בהחלט זכורים לי הימים לפני עידן האינטרנט.

למען האמת, אני אפילו זוכרת את הימים לפני עידן המחשב הביתי, במיוחד פה בישראל. עד שהייתי בכיתה ו׳ – המחשבים היחידים שראיתי היו כאלו גדולים ורציניים במקום העבודה של אבא שלי שעבד כמהנדס.

לפני כיתה ו׳ עברנו לארה״ב, שם למדתי שנה בבי״ס ״בית יעקב״ המקומי, כי הוא היה בית הספר היחידי שנתן לנו מלגת לימודים. אבל למרות שבית הספר עצמו היה די עני ועלוב, עדיין היה בו מחשב אישי שעליו התחלנו ללמוד תכנות בסיסי, וגם היו בו כמה תוכנות בסיסיות. אחת היתה למשל תוכנה לעיצוב עיתונים שאני זוכרת שלמדתי בעניין די גדול, אבל מעולם לא השתמשנו בה להפיק עיתון בית ספרי. אבל היתה בה גם תוכנה שבעזרתה יכולנו לעצב ציורים בסיסיים שיכולנו בעצם להדפיס וכך ליצור מעין פוסטרים. הבעיה היתה שכולנו החלטנו להדפיס פוסטרים יחסית גדולים שתפסו כמה עמודים, ואז נאסר עלינו להשתמש יותר בתוכנה הזו להדפיס יותר ציורים.

כשחזרתי לארץ לקראת כיתה ח׳, כבר התחילו להציע בבית הספר שבו למדתי כמה שיעורי תכנות, למרות שהם היו שיעורי בחירה ולא שיעורי חובה. אני זוכרת שאני נרשמתי לאחד מהם, אבל איכשהו נתתי לתלמידה אחרת להרשם במקומי ואני למדתי שיעורים בקולנוע במקום. אמנם במקור נשמע לי שההחלפה הזו היתה לרעתי, אבל בדיעבד אני חושבת שרמת השיעורים אז היתה כנראה בסיסית ואפילו נמוכה למדי, וכנראה שלא היתה תורמת לי כלום (במיוחד לאור העובדה שלמדתי כמה שיעורים בבית הספר בארה״ב). מצד שני לימוד הקולנוע כן היה מעניין וכן לדעתי היה קצת יותר מרחיב דעת מבחינתי.


באותה תקופה אבא שלי החליט לקנות מחשב ביתי – שהיה כמובן מחשב משפחתי ולא מחשב ממש אישי לכל אחד. אני השתמשתי בו בעיקר כדי לכתוב עבודות לשיעורים שונים, ולשחק טטריס שהיה משחק שהיה מאוד נפוץ אז.


אני חושבת שהפעם הראשונה שבה היתה לי גישה לאינטרנט היתה כשהתחלתי ללמוד לתואר אי שם באמצע שנות התשעים. אני מניחה שידעתי מה זה אינטרנט, אבל באותה תקופה לא ממש היה נפוץ שחיבור אליו יהיה קיים במחשבים ביתיים.

אפילו כשהייתי בצבא והיו לנו ביחידה מחשבים שהיו מחוברים למעין רשת פנימית של הצבא שדרכה היינו מקבלים ושולחים הודעות דמויות אימייל בשם מברקים אם אני זוכרת נכון – לא היה לנו אינטרנט.

גם כששנה או שנתיים אחר כך היה לי מחשב ביתי (שהיה בעצם המחשב הישן ששימש את המשפחה ואבא שלי רצה לקנות אחד חדש) – גם לו לא היה חיבור לאינטרנט, למרות שכנראה גם לא ממש הרגשתי צורך בכך כי יכולתי בקלות להשתמש במחשבים במעבדה באוניברסיטה כשהייתי צריכה או יותר נכון רוצה להשתמש בו.

ואני חושבת שרק בסוף שנות התשעים אחרי שסיימתי את התואר יצא לי לרכוש מחשב שיכול היה להתחבר לאינטרנט – וכמובן גם שילמתי על חיבור לאינטרנט.


אני חושבת שהאינטרנט הביא לנו הרבה מאוד דברים טובים, ומקל על לא מעט תהליכים שהיו מסורבלים לפני כן – כמו למשל לחקור כל מיני דברים, החל משיעורי בית וכלה במצבים רפואיים או מונחים רפואיים שלא מוכרים לנו, משהו שבעבר אנשים היו צריכים ״לחקור״ בספריה מספרים שלא בהכרח היו נגישים כפי שהמידע באינטרנט נגיש.

מצד שני, אף אחד לא מבטיח לנו שהמידע שיש לנו ברשת יהיה אמין או מדויק, ואנחנו גם לא פעם צריכים לחקור את המקורות שלו ולגלות הרבה מאוד ספק לגבי מי מספק לנו את המידע.

מעבר לזה, היום הרבה יותר קל לבצע קניות של הרבה דברים שלא בהכרח זמינים או נגישים בחנויות פיזיות, או לשלם חשבונות – או כמובן לתקשר עם אנשים שונים ברחבי המדינה ואפילו בעולם.

אבל האם המהירות הזו שמאפשר לנו האינטרנט בהכרח טובה?

אני זוכרת שכשרק התחלתי ללמוד לתואר, פגשתי מישהי שסיפרה לי שיש לה המון מתכתבים מחו״ל, שנעשית בצורה של חוברות קטנות שעוברות דרך הדואר שבה אפשר למצוא מתכתבים שנשמעים מעניינים, או לרשום את הכתובת שלנו כדי לאפשר לאחרים לכתוב לנו.

והיה משהו מאוד מרגש בלהמתין למכתב, ואז לגלות מעטפה כזו או אחרת בדואר, עם בולים שונים ממדינות שונות. וזו התרגשות שאי אפשר לשחזר באימיילים של ימינו, גם אם הם מהירים יותר.

4 תגובות

  1. empiarti הגיב:

    את יותר צעירה ממני אז כל ההתפתחויות האלה של המחשב הביתי וההתחלה של האינטרנט פגשו אותי בגיל עוד יותר מבוגר. ללא ספק האינטרנט שינה את חיינו וגם שיפר הרבה מאד דברים, אבל גם אני זוכרת את ההתרגשות למצוא מעטפה עם בול בתיבה מ"רע לעט" (pen pal)…היו לי המון כאלה בכל הגילאים. חלקם חברים מהארץ שהתכתבנו כשגרתי בארה"ב וחלקם חברים מארה"ב שהתכתבנו אחרי שחזרתי לארץ, וחלקם ילדים שבכלל לא הכרתי – ומעולם לא פגשתי – שהציעו את עצמם כ"רעים לעט" ב"מעריב לנוער" או "הארץ שלנו" שהייתי מנויה עליהם גם בישראל וגם בארה"ב. מן הסתם אחר כך זה עבר למיילים, לפורומים, לבלוגים…בעצם מה שאנחנו עושות כאן זה סוג של המשך של העניין הזה

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      זה בהחלט דומה במובן שכולנו בקשר ומחליפים רעיונות, אבל מצד שני אני חושבת שחסרה לי האינטימיות של להכיר אנשים לעומק ולשוחח עם כל אחד בצורה יותר פרטנית לפי הקשר שלי איתו.

      אהבתי

  2. motior הגיב:

    אני גם מבוגר ממך (אם כי צעיר מ- empiarti…) וגם אצלי כל התחנות האלה היו בגיל מבוגר יותר, אם כי את המחשב האישי הראשון שלי קניתי בעצמי בכיתה ט או י…

    מעניין לקרוא

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אבל למרות פערי הגיל, אני מניחה שהחוויה היתה דומה.

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s