אני חושבת שזו שאלה מעניינת בהקשר של ישראל.
רבים מאיתנו אמנם חילונים, אבל גם כחילונים אנחנו בעצם קשורים ברמה כזו או אחרת לדת.
אנחנו למשל חוגגים חגים שהם דתיים ביסודם, ומגיעים מהתורה. החגים היחידים שאנחנו מציינים שהבסיס שלהם הוא לא דתי הם יום השואה, יום הזכרון, ויום העצמאות. אבל פסח, שבועות, ראש השנה וסוכות הם בעצם חגים שנקבעו לפי היהדות.
מעבר לזה, שימו לב לכך שרובנו מכבדים את יום כיפור ולא נוסעים ברחובות. אמנם חלק מזה נובע מכך שהציבור החילוני פיתח נוהג חדש בחג שבו ילדים יכולים לרכב על אופניים ברחובות, אבל עדיין יש כבוד כלפי היום הזה.
מצד שני, יש כמובן הרבה מנהגים, התנהגות, ושאר מצוות שאנחנו לא מקפידים עליהן – ואולי בעצם הרבה יותר מאלו שאנחנו כן מבצעים. אנחנו לא מקפידים על חוקי הכשרות (ולא רק במובן שאנחנו מחפשים מוצרים שיש להם כשרות רשמית, אלא גם לא מקפידים על הפרדה בין חלב ובשר בשום צורה), לא שומרים שבת, ויש עוד הרבה דברים אחרים שאדם דתי מבצע מתוך האמונה הדתית שלו (למרות שיש כמובן ניסיון לכפות עלינו התנהגות כזו גם אם אין לנו אמונה שכזו).
מצד שלישי, יש את היהדות הרפורמית שמנסה להתאים את היהדות לתקופה המודרנית (ולמשל מאפשרת לנשים מקום שווה בקהילה, כולל לימוד או עליה לתורה), אבל מסתבר שה״מודרניזציה״ הזו יש מחיר בכך שרוב חברי הקהילה לא בוחרים להתחתן במה שמכונה ״נישואי תערובת״, כלומר עם בני זוג לא יהודים. זה גורם לכך שהילדים / נכדים / נינים שלהם כבר לא רואים את עצמם כיהודים ולכן נוטשים את הדת לחלוטין, מה שמעלה את השאלה עד כמה היהדות הרפורמית באמת עוזרת לשמר את היהודים בדת או לא ממש מזיזה להם.
התיירת המקרית 
בארץ רבים מאיתנו אכן חוגג את החגים שמקורם בתורה אבל לדעתי רוב החילוניים לא חוגג את החג בצורה הדתית שלו. אצלנו בבית למשל אמנם מקריאים את ההגדה (או לפחות חלק ממנה) בערב פסח, אבל בראש השנה זו סתם ארוחה חגיגית, בעוד שכאשר התארחנו אצל המחותנת שלי, גם בראש השנה הם ניהלו את הארוחה לפי סידור והקריאו את הברכות וקיימו את מנהגי החג. בלי שהיו דתיים.
אני לא יודעת אם הייתי מגדירה מי שמקיים אורח חיים דתי רק בגלל האמונה שלו, אלא אולי יותר כמסגרת של "חוקים" של הקהילה הדתית. הרבה ממה שהם מקיימים ביום יום הוא מאד טכני, זה לא כאילו שהם ממש מחוברים לדת, לאל ולאמונה בכל דקה מדקות היום.
מצד שני כאשר את חושבת על חלק נכבד מה"מצוות" ביהדות, הן בכלל נובעות ממוסר, דרך ארץ בסיסי והתחשבות בזולת וגם בכלל חוקים כלכליים וחוקים חברתיים שנועדו לשמור על הקהילה, אז גם חילוניים גמורים מקיימים חלק נכבד מחוקים אלה בלי לדעת אפילו שגם הם קשורים ליהדות.
ולבסוף – נכון שהיהדות מייחסת חשיבות רבה לאי התבוללות, אבל אם את חושבת מבחינה גנטית בריאותית גרידא, עדיף להתערבב עם עמים אחרים או לפחות בין העדות, כדי להפחית בכמות המחלות הגנטיות שיש כאשר מתחתנים ומתרבים בתוך ה"שבט".
אהבתיLiked by 1 person
לגבי הנושא הגנטי, זה לא בהכרח נכון. יוצא לי לעקוב אחרי סופרת שהקריירה שלה התחילה כבלוג שלה בניו יורק טיימס כשהיא חלתה בסרטן הדם (לוקמיה) בגיל 22. מהר מאוד גילו שסוג הסרטן שלה מאוד חריף, והיא תזדקק לתרומת מוח עצם. רק שאמא שלי שוויצרית במקור ואבא שלה טוניסאי במקור – כך שמבחיטנה גנטית הסיכוי למצוא מישהו שהוא לא בן משפחה קרוב היה אפסי.
למזלה יש לה אח ולמרות שהסיכוי לכך היה רק 25%, מסתבר שהוא התאים לה מבחינה גנטית ותרם לה מוח עצם. אבל המחלה חזרה אחרי בערך עשור, והיא שוב היתה זקוקה להשתלה – והרופאים העדיפו אולי להשתיל לה מוח עצם של מישהו אחר כי זה של אחיה לא הצליח להתגבר על המחלה, אבל הם לא הצליחו למצוא אף אחד מתאים, והיא נאלצה לקבל שוב את זה של אחיה.
וסביר להניח שעם הפצת הנצרות (שמבוססת על היהדות) בעולם, המוסר הדתי שהוא יהודי בבסיסו גם הפך להיות מאוד מקובל.
אהבתיאהבתי
אצלנו באמת יש הגדרות ברורות מאוד למי הוא "דתי" ואנחנו מבדילים בין "חילוני", "מסורתי", "דתי" ו- "חרדי". אבל למעשה הגבולות לא כל כך ברורים וגם הרבה מהאנשים שקוראים לעצמם דתיים לא מקיימים את כל המצוות והמנהגים.
אני אתאיסט ובכל זאת מקיים חלק מהמנהגים/מצוות כמו לצום ביום כיפור ולא לאכול חמץ בפסח…
אהבתיLiked by 1 person
אני מסכימה שיש בלבול די גדול בהגדרות…
אהבתיLiked by 1 person