מה הדבר החשוב ביותר שנמצא אצלך תמיד?

כשכתבתי על החוויות שלי מהטיול שלי בארה״ב, לא סיפרתי על חוויה ספציפית שהיתה לי בחצי השני של הטיול.

סיפרתי על זה שבחצי הראשון של הטיול המדריך הראשי והבעלים של החברה שקל האם לאפשר לי להמשיך בטיול כי הוא חשש שאפצע ואפגע והאחריות תיפול עליו. אבל אחרי בערך שבוע שבו הראיתי לו ולמדריכה השניה (שהיא בת הזוג שלו) שאני מתפקדת לא רע, בערב האחרון של הטיול הם אמרו לי רשמית שאני מוזמנת להשאר גם לחלק השני של הטיול.

בין שני החצאים של הטיןל, בילינו יום בעיר ג׳ונו – והמדריכים הציעו לנו פעילות מסויימת בעיר: סיור שיט בפיורד עם קרחונים שנמצא במרחק שייט של שעה וחצי או שעתיים מהעיר.

מדובר על סיור שכבר עשיתי בטיול הראשון שלי. אחת המטיילות גילתה אותו במקרה והציעה לכולנו להצטרף, ונוצר מצב שבו כולנו או כמעט כולנו החלטנו להרשם אליו – ומכיוון שהמדריכים שמעו מאיתנו שמאוד נהנינו מהסיור, הם המליצו עליו בטיולים הבאים. כך נוצר מצב שבעצם השמועה על הטיול הפכה להמלצה שהועברה בין השנים, וייתכן שאפילו היה שיתוף פעולה בין חברת הטיולים לחברת השייט שמצד אחד גרם להרבה מטיילים להרשם לטיול – ולכן לחברת השייט לתת הנחה קטנה על הסיור.

בבוקר יצאתי מוקדם מהמלון כדי לאכול ארוחת בוקר בבית קפה בודד שהיה פתוח באותה שעה – ואני זוכרת ששילמתי על הקפה והמאפה בעזרת כרטיס האשראי שלי.

אבל בשעות אחה״צ בספינה, כשרציתי לקנות חטיף – חיפשתי את הכרטיס ולא מצאתי אותו.

יכול להיות שבמקום להחזיר אותו לארנק – שמתי אותו בכיס והוא נפל משם כשהוצאתי מהכיס משהו אחר, כמו את המפתח לחדר במלון. זה אפשרי כי הכיס של המכנסיים שלבשתי באותו הבוקר לא היה עמוק במיוחד: כששוחחתי עם המדריך על הדברים שהפריעו לו, הוא העלה בין השר את העובדה שמכנסי הג׳ינס שלבשתי לא בהכרח ישבו עלי טוב ולפעמים החליקו והוא טען שזה גורם לחוסר נוחות אצל שאר המטיילים – ולכן בעצתה של אחת המטיילות ניצלתי את אחת העצירות שלנו באחת הערים לקנות כמה מכנסי יוגה / ספורט / טייטס שבאמת ישבו יותר טובה וגם היו להם כיסים, אבל הכיסים היו יחסית קטנים ולא עמוקים – ולכן יחסית קל שמשהו ייפול מהם.

מעבר לזה, בגלל שהמכנסיים צמודים, כנראה שקל יחסית לראות שיש בהם כרטיסיים וקל יחסית לכייס אותי. ובהחלט היו ברחוב כמה הומלסים בשעות הבוקר המקדמות. אבל הקטע המוזר הוא שאם מישהו כייס אותי – הוא השתמש בכרטיס רק בערב.

והיה קטע אחר. בזמן השייט, אחד המטיילים מהטיול שלי שגם היה בו בשלב מסוים החליט ״לעבוד״ עלי בכך שהוא לקח את הטלפון שלי מהכיס של המעיל בלי שאשים לב – ואז החזיר לי אותו. האם יכול להיות שבזמן שהוא עשה את זה הכרטיס נפל לי מהכיס, או שהוא עצמו לקח אותו ומשום מה לא החזיר אותו? הדבר היחידי שאני יכולה להיות בטוחה בו שאם מישהו בספינה מצא את הכרטיס, הוא לא הביא אותו לאנשי הצוות כי שאלתי אותם אם הם מצאו את הכרטיס.

---

כשחזרנו לעיר, מיהרתי למלון ואז לבית הקפה שבו אכלתי ארוחת בוקר, ובשניהם הכרטיס לא נמצא, גם כששאלתי בקבלה של המלון ואת הקופאית בבית הקפה.

התקשרתי לחברת האשראי ולבנק, וההצעה הקונקרטית היחידה שקיבלתי היתה לחסום את הכרטיס – ואז להוציא אחד חדש דרך האפליקציה של הבנק שהיתה מותקנת לי על הנייד. הוצאה של כרטיס חדש דרך האפליקציה היתה מיד מחברת אותו ל״גוגל פיי״ בנייד שלי (אני מניחה שגם בטלפונים של אפל יתבצע חיבור אוטומאטי כזה ל״אפל פיי״), וזה אפשר לי להשתמש בטלפון שלי בתור תחליף לכרטיס אשראי.

וזה עבד – ברוב המקרים. היו כמה מקרים שבהם זה לא עבד, מסיבות לא ברורות. למרות שבכמה מקומות נתקלתי בכספומטים שבהם אפשר היה לנסות למשוך כסף בעזרת גוגל פיי, משום מה זה לא הצליח. לצערי זה אמר שכמות המזומן שהיתה לי היתה מוגבלת בצורה מאוד חריפה, עד כדי כך שהייתי צריכה לשמור את מה שהיה לי לנסיעה לשדה התעופה ביום שאחרי הטיול ולא יכולתי למשל להשתמש בחלק מהמזומן הזה כדי לעשות למשל כביסה.

והיה ביקור במעיינות חמים שמשום מה התשלום בגוגל פיי לא הצליח לצערי הרב, ומנע ממני להכנס אליו ולבלות עם שאר המטיילים. אבל ברוב המקרים, כולל מסעדות וחנויות שונות (ובעיקר סופרמרקטים) גוגל פיי התקבל בקלות בלי שום בעיה.

הפעם היחידה שהמצב הפך להיות קריטי היה כשהייתי צריכה לתת למדריכים טיפ, והייתי צריכה לבקש מהם לבצע העברה בצורה כזו או אחרת. היתה להם עקרונית אפליקציה שבעזרתה היה אפשר להעביר כף, אבל היא עבדה רק עם בנקים אמריקניים ולא היתה בינלאומית – ולכן הם קצת התעצבנו על הצורך לקבל ממני העברה בצורה פחות נוחה (וכנראה עם עמלה מסויימת מבחינתם).

---

הדבר הכי לא נעים היה שאחד המטיילים שהיה איתי רק בחלק הראשון של הטיול היה לידי כשגיליתי שהכרטיס נעלם והבין שמשהו לא בסדר. הוא החליט ביוזמתו לשאול את שאר המטיילים אם הם ראו אות – וכשביקשתי ממנו לא להעביר את המידע הלאה אליהם כבר היה מאוחר מידי.

העדפתי שהמידע לא יעבור הלאה כדי שאותם מטיילים שהמשיכו איתי מהחלק הראשון לחלק השני לא ידעו על זה – אבל כשהחלק השני של הטיול התחיל, אחת מהם כבר ניגשה אלי לשאול האם מצאתי את הכרטיס או לא.

זה גרם לי לתחושה של חוסר נעימות, כי לא רציתי שאנשים יחשבו שאני אבקש מהם כסף או משהו דומה – ואני חושבת שהתחושה הזו התבררה כנכונה, כי אותה מטיילת הפכה להיות הרבה פחות ידידותית כלפי אחרי שאמרתי לה שלא מצאתי את הכרטיס.

---

כך שחשוב בטיולים לשמור על כרטיס האשראי, ולוודא שיש לכם גיבוי של מספיק כסף מזומן ששמור במקום בטוח.