על למה ״להשתלב בהיי טק״ לא כל כך קל

לפני כמה שנים, חברה בפייסבוק שיתפה פוסט שכתבה מכרה או חברה שלה.

אותה מכרה או חברה, שבואו ונקרא לה מ. בקיצור, היתה נשואה לי. – בוגר תואר במדעי הרוח והחברה שבדיוק סיים מה שמכונה ״בוטקמפ״ להייטק, בהמלצתו של מכר אחר שלהם, א., שהתחיל את ההסבה כמה חודשים לפני י. והמליץ עליה בחום.


מהו בדיוק אותו בוטקמפ? לא מעט חברות מציעות קורסים ואפילו הסבות להייטק, אבל לא מעט מהן הן כאלו שילמדו אותכם את הבסיס של מקצוע התכנות תמורת תשלום כזה או אחר – אבל לא ברמה שבה תוכלו למצוא עבודה בתחום ללא הרבה תרגול עצמאי והמשך לימוד ארוך ורציני באופן עצמאי, וגם אז לא מובטח לכם שיקבלו אותכם לעבודה.

אבל ישנן כמה חברות השמה בהייטק שהחליטו לפתוח קורסי הסבה בעצמן – כאלו שבתוך בערך חצי שנה של לימודים אינטנסיביים, באופן דומה לזה של יחידות שונות בצבא, יספקו להן עובדים עם יכולת תכנות. לתוכנית יש תנאי קבלה די קפדניים לגבי הממוצע שהמועמד הוציא בתואר – ובמהלכה אפשר גם להעיף מועמדים שלא עומדים ברמה המקצועית הנדרשת. וזה מעבר לעובדה שההכשרה כזו אינטנסיבית שאין אפשרות כנראה לעבוד במקביל אליה, ולכן החברה משלמת איזשהו תשלום סמלי למועמדים.

הרווח של החברה נובע מכך שבסוף ההכשרה – החברה דורשת מהמועמדים לעבוד דרכה כעובדי קבלן במשך שנתיים. החברה עצמה אומרת שההתחייבות הזו מצידה לחיפוש עבודה תקפה למשך כמה חודשים, ואם החברה עצמה לא מוצאת למועמד תפקיד במשך התקופה הזו – הוא משוחרר לחפש עבודה בעצמו.


בתקופה שבה נתקלתי בדיון שבו י. וא. ניסו ״למכור״ את תוכנית ההסבה שהם עשו – היה בארץ משבר כלכלי שנגרם מהקורונה. אמנם בתחילתו היה חשש שגם תחום ההייטק יושפע מהמשבר, אבל לאורך זמן התברר שתחום הייטק לא רק שלא נפגע מהמשבר אלא אפילו התחיל לפרוח – ולכן הרבה מאוד אנשים רצו להשתלב בו כדי להנות מהיציבות הכלכלית היחסית של התחום וגם מהמשכורות הגבוהות באופן יחסי.

במצב כלכלי של פריחה בהייטק, יש תופעה שרבים מכנים ״כל מטאטא יורה״ – כלומר אנשים רבים מקבלים לתחום יותר בקלות, כי יש מחסור רציני בכוח אדם. במצב כזה, אותם מכונים שמבצעים הסבה מבינים שמבחינתם זו הזדמנות לגייס לא מעט עובדים כדי שהן עצמן יוכלו להשים אותם וכך להרוויח יותר כסף.

ועבור אנשים כמו י., א., ובני המשפחה שלהם – ההצעה נראית מפתה, בין השאר כי השכר שהם יקבלו גם כעובדי קבלן בהייטק (שהן משכורות יחסית נמוכות) גבוה משמעותית מהשכר שהם יקבלו בתפקידים שאליהם הם יוכלו להגיע עם התואר הא טכנולוגי המקורי שלהם.

וי.וא. גם ראו בהשמה שפחות או יותר מובטחת להם בסוף ההסבה יתרון: רבים מבוגרי התואר מתקשים להתקבל לתפקיד הראשון שלהם, אבל להם מובטח כבר התפקיד הזה שייתן להם ניסיון ראשוני – שיאפשר להם אחרי שנתיים למצוא תפקיד עצמאית בתנאים טובים יותר.

או לפחות כך י. וא. מאמינים – בתמימות מסויימת. הם מבחינתם מאוד אסירי תודה לחברה שנתנה להם הזדמנות להכנס להייטק – ומאמינים בכל ליבם שיש לחברה רצון גם לקדם אותם כמה שיותר מבחינה טכנולוגית, ושלבוגרים שלה יהיה באופן כללי ״שם טוב״ בקרב כל חברות ההייטק כבעלי יכולת גבוהה משמעותית משאר השוק כדי שהם יהיו ארקטיביים להשמה.

מעבר לזה, י. ובמיוחד א. ניסו לטעון שההסבה אפילו עדיפה על פני תואר במדעי המחשב כי היא הרבה יותר פרקטית ויש בה הרבה פחות תיאוריה ״מיותרת״.


הבעיה היא שהמציאות מורכבת הרבה יותר ממ שי. וא. חושבים.

בהחלט יש חברות השמה שמתמחות בהשמה של עובדים שהם מומחים בתחומם. אבל לרוב מדובר על חברות השמה שהן מעין ״בוטיק״, וישנם מתכנתים שיש להם ידע או יכולת גבוהים בתחום מאוד ספציפי שלרוב לא יהיה קיים בשוק באופן גורף. חברות ישכרו את שירותיהם במצב שבו למשל הן רוצות להתחיל פרוייקט בתחום לא מוכר ומעוניינות במישהו שיתחיל אותו, או שיישאר עד שהשלב הראשוני של הפרוייקט ייושם – ואז יעבור הלאה והעובדים הקיימים יתחזקו את המוצר החדש או ימשיכו לפתח אותו.

אבל החברות שמבצעות קורסי הסבה הן לא חברות ההשמה ה״בוטיקיות״ – אלא אלו שהן גדולות, ושהעובדים שלהן הן לא מהטופ אלא עובדים ממוצעים, ואולי נחשבים אפילו לקצת פחות מכך. הסיבה לכך היא שעבודה דרך חברות הקבלן האלו היא לרוב בתנאים פחות טובים (למשל המשכורת של העובד תהיה נמוכה יותר כי חלק ממנה הופך להיות עמלה לחברת הקבלן, והעובדים לא פעם לא מקבלים הטבות שונות שהעובדים הישירים בחברה מקבלים), והעבודה היא זמנית ולא בהכרח מבטיחה עבודה רציפה לאורך זמן – לא פעם מי שמגיע אליהן הם אותם עובדים שלא מצליחים למצוא עבודה אחרת בקלות.

וחשוב לזכור: לא פעם עובדי הקבלן הם אלו שמפוטרים ראשונים במצב של קיצוצים בגלל הקלות היחסית של הפיטורים שלהם מצד החברה שבה הם עובדים באופן לא ישיר. אין צורך בהתראה מראש, אין צורך בפיצויי פיטורים – ואפשר גם בקלות לתת למישהו אחר מטעם חברת הקבלן להודיע לעובד על כך שהוא כבר לא הולך להיות מועסק יותר.


ויש את הנקודה של איזה לימוד עדיף – האם הלימוד הפרקטי שנלמד דרך ההסביה הוא החשוב, או אולי התיאוריה שבתואר?

העניין הוא שלתואר יש כמה יתרונות.

הראשון הוא שבהרבה מובנים הוא מסננת: מי שמצליח להתקבל לתואר שהוא מבוקש ולכן דרישות הסף שלו מאוד גבוהות, ומצליח לסיים תואר שהוא קשה ומורכב ודורש יכולות טכניות גבוהות – הוא כנראה אדם מוכשר עם יכולות גבוהות בתחום המחשבים. ברור שלא מדובר על מסננת מושלמת – כבר ראיתי אנשים שניסו להצמד לסטודנטים המוכשרים בכל מה שקשור לתרגילים הפרקטיים כדי לקבל בהם ציון גבוה בלי באמת לעשות אותם בעצמם, ואחרים שהצליחו במבחנים התיאורטיים בגלל היכולת לשנן ולא בהכרח בגלל היכולת להבין. אבל אלו הם מיעוט מאוד קטן.

מעבר לזה, הידע התיאורטי הוא חשוב – בין השאר כי הקורסים שבהם מלמדים את הידע הזה מפתחים גם את יכולת החשיבה ליכולת מורכבת יותר. אבל מעבר לזה – לא מעט מהידע שיכול לעזור לכתוב תוכנה יעילה יותר נובעים מתחומים שהם תיאורטיים: חקר ביצועים של יעילות הזמן של תוכנה מבוסס על עקרונות מתמטיים – וגם לא פעם מהיכרות מעמיקה עם איך עובדת מערכת המחשב, החל מרמת מערכת ההפעלה וכלה באיך עובדת החומרה.

לכן מעסיקים יעדיפו לא פעם עובדים בעלי תואר – במיוחד במצבים שבהם אין לעובד עדיין מספיק ידע או ניסיון משמעותיים שעומדים בפני עצמם.


ויש עוד נקודה חשובה שקשורה ספציפית להסבות עצמן: לחברות הקבלן אמנם יהיה נחמד אם העובדים שלהן יקבלו ניסיון מקצועי טוב ובמיוחד כזה שיתבטא במשכורת גבוהה יותר – אבל קודם כל הן רוצות שהוא יקבל משכורת. הסיבה לכך פשוטה: ההבדל בין יש משכורת לאין משכורת מבחינתן (כמקבלות עמלה על כל משכורת) הרבה יותר משמעותי מההבדל בין משכורת גבוהה למשכורת נמוכה (שהביטוי שלה בעמלה קיים אבל מינימלי).

לכן ההסבה סובבת סביב היכולת למצוא לתלמידים עבודה – ומהר. כל אדם שנראה היה שלא יויכל למצוא עבודה בסופו של התהליך – לא מתקבל לקורס או יכול להתבקש לעזוב באמצע כי הוא לא עומד בציפיות.

אבל ממה שהבנתי מהתיאורים של י. ושל א. – החברה עצמה עורכת הערכות של הבוגרים (בין אם במהלך הקורס או בין אם בתהליך ההכנה לראיונות שהחברה נותנת לעובדים), והיא מפנה אותם לתפקידים לפי ההערכות האלו, ומי שמתקשה לענות על שאלות שהן מורכבות יותר, יופנה לתפקידים שבהן לא צריך לענות עליהן – והמשמעות של זה היא תפקידים שהניסיון שצריך בהם רחוק מלהיות איכותי.

י. וא. טענו שמי שיש לו יכולת מיקוח יכול לסרב לתפקידים מסוימים שהם לא מעוניינים בהם – אבל צריך בשביל זה להיות מאוד אסרטיביים, וגם אז זה עובד רק לסירוב אחד או שניים אבל לא ליותר.

הבעיה היא שניסיון לא איכותי אומר שלאורך זמן – העובד יתקשה למצוא עבודה טובה יותר. המשמעות של זה היא לרוב משכורות נמוכות יותר, תפקידים פחות טובים לאורך זמן – וגם קושי משמעותי למצוא תפקידים טובים בעתיד, במיוחד בניסיון למצוא עבודה באופן עצמאי ולא דרך חברת הקבלן (שזה אפילו יכול להתפס כיתרון בעיני חברת הקבלן). ובסופו של דבר, כנראה שגם הקריירה שלהם תהיה קצרה יחסית ולא עד הפנסיה.


הכרת התודה והרצון של י. וא. להאמין בחברת ההסבה ובתהליך שהם עברו ברורה לי. מבחינתם הם זכו הזדמנות לעבוד בתחום רווחי ומבוסס יותר ממה שהם היו יכולים לעשות ללא ההסבה ועם התואר המקורי שלהם.

אבל חלק גדול מהדברים החיוביים שהם ניסו ״למכור״ לקוראים נשמעו כמו שהם הוקראו ממעין דף מסרים של החברה שמבצעת את ההסבה, כנראה מתוך רצון למכור את התוכנית כשווה לתואר למרות שהיא לא.

ויכול מאוד להיות שי. וא. נשמעו אופטימיים כי הם היו בוגרים טריים של התוכנית, ולא היו צריכים מעולם להתמודד עם חיפוש עבודה עצמאי – ובמיוחד לא עם משבר כלכלי כפי שיש כיום. אני מניחה שההמלצה שלהם לחיוב תהיה הרבה יותר אמינה אחרי חמש עד עשר שנות קריירה, שבהן הם היו מתנסים קצת יותר בשוק ההייטק ומבינים את התמונה הכוללת של ההסבה.

8 תגובות

  1. תמונת הפרופיל של empiarti empiarti הגיב:

    הזכרת לי שכאשר אני הייתי צעירה ויצאתי לשוק העבודה אחרי לידתה של בתי והשתחררותי מקבע בממר"מ, היו שלושה סוגים של עובדים בתחום המחשבים (שאז עוד לא קראו לו "היי טק". היו בוגרי אוניברסיטה במדעי המחשב (לפעמים פלוס מתמטיקה ולפעמים מקצועות ראשיים אחרים כמו סטטיסטיקה או כלכלה), היו יוצאי ממר"מ כמוני, והיו בעלי תואר ראשון במקצועות אחרים כמו כימיה או ביולוגיה או אפילו מדעי הרוח או החברה, שעשו מה שנקרא אז "הסבת אקדמאים" במכונים כמו "סיוון" או "המכון לפריון העבודה". המשק היה צמא לאנשי מחשב והמכונים האלה סיפקו קורסי תכנות בני כמה חודשים לאקדמאים שרצו לעשות הסבה.
    גם אלה וגם אלה וגם אלה קיבלו עבודה בדרך כלל, אם רצו, אבל היה הבדל די משמעותי בין היכולות של האקדמאים "המוסבים" לבין האקדמאים בעלי התואר במדעי המחשב, ולמען האמת היה גם הבדל בין אלה לבין בוגרי ממר"מ – שבנוסף לקורסים שהם עברו בצבא גם באו עם ניסיון של לפחות חמש/שש שנות עבודה בפועל. בממר"מ עברנו לא רק קורס תכנות בסיסי אלא גם קורס השלמה, אחרי שכבר התנסינו קצת בעבודה בשטח, ואחר כך קורסים מקצועיים נוספים ועיצוב מערכות וחלקנו גם ניתוח מערכות – ועד שיצאנו לשוק העבודה היינו כבר גם עם הידע וגם עם הניסיון, גם אם פחות השכלה אקדמאית. אגב חלק גדול מאיתנו, בוגרי ממר"מ, גם עשו תואר ראשון תוך כדי הקבע, במדעי המחשב פלוס עוד מקצוע, כמו כלכלה או מתמטיקה או סטטיסטיקה, כאמור, או פיסיקה וגם היתה לי חברה שלמדה מדעי המחשב ופילוסופיה.
    בכל מקרה קורסי הסבת האקדמאים אז לא הבטיחו השמה ולא תפקדו כחברות השמה, אבל לבוגריהם המצטיינים הם הרבה פעמים כן הציעו עבודה, כשמעסיקים באו אליהם בבקשה להמלצות.
    אגב T עבר קורס כזה, כי חשב לעזוב את עסקי המסעדות / אירועים / ניהול בתי מלון בשלב כלשהו. הוא הצטיין מאד ואפילו כתב כמה תוכנות מוצלחות, אבל אז הבין שכמתכנת הוא יהיה אחד מני רבים, אבל במטבח הוא משהו מיוחד…….ובדיעבד אנחנו מאד שמחים שזה מה שהוא בחר.

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      לכן לא ציינתי פה את הנושא של ממר״ם, וגם לא יחידות יוקרה אחרות בצה״ל כמו 8200. פשוט כי בתפקידים כאלו עם השמה נכונה שנותנת לחיילים ניסיון איכותי ורלוונטי – הניסיון שלהם מהווה המלצה מספיקה כדי להתחיל לעבוד בהייטק.

      מצד שני, זה מאוד תלוי בניסיון שכל אחד מקבל. אני זוכרת למשל שלפני שהתחלתי ללמוד לתואר, עבדתי בתור ״מפעילת מחשב״ באנובירסיטה העברית בגבעת רם – שאלו היו האנשים הטכניים יותר שתפעלו עת המחשבים הגדולים של האוניברסיטה מבחינת תקלות, החלפת דיסקים לפי הצרכים של המשתמשים, הרצת תהליכים קבועים, או גיבוי של המערכת. והיה גם בוגר תואר ראשון במדעי המחשב שבעצם היה המנהל המקצועי שלנו – אבל אני מניחה שהתפקיד שלו היה הרבה יותר קשור לצד הטכני של המערכות וכלל הרבה פחות תכנות מהממוצע של מי שעובד בהייטק כמתכנת.

      אם מישהו בממר״ם מגיע לתפקיד כזה – הוא כנראה ינותב לתפקידים דומים בהייטק, ויתקשה הרבה יותר לעבור לתפקיד של מתכנת רגיל. וזה החסרון המסוים של ממר״ם – כי במסגרת הצבא אין לחיילים בהכרח יכולת לבחור את המקצוע שהם בוחרים בו.

      מה שכן, במשבר של 2001 – הרבה מבוגרי ההסבות היו הראשונים שפוטרו מהתפקידים שלהם, ורובם לא הצליחו לחזור חזרה לתחום. גם בוגרי תואר שפוטרו התקשו למצוא תפקידים חדשים וחלקם גם נפלטו מהתחום, אבל במספרים קטנים משמעותית.

      אהבתי

      1. תמונת הפרופיל של empiarti empiarti הגיב:

        גם בממר"מ היו מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, זה גם היה עניין של כשרון אבל גם עניין של יחס ATTITUDE. כמו בכל מקצוע.
        ואגב הכרתי הרבה מאד מפעיל מחשב שבשלב כלשהו בחייהם הגדילו ראש – בין אם תוך כדי השירות הצבאי או כבר אחר כך במקומות עבודה – והפכו להיות מתכנתים, מנתחי מערכות וגם אנשי SYSTEM ותמיכת תשתית, ובהמשך גם התקדמו לניהול צוותים וניהול פרוייקטים. כך שזה לא מדויק שהם הוסללו אך ורק למקצוע ההפעלה.

        Liked by 2 אנשים

      2. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        הקושי הוא לרוב לעבור מתפקידים אחרים לתכנות, וזה משהו שקורה רק במקרים נדירים. ומכל תפקיד אפשר להתקדם לתפקידי ניהול, ולמשל בחברה הקודמת שלי הרבה מנהלים בכירים התחילו את דרכם מבדיקות או תמיכה בלקוחות.

        אהבתי

  2. תמונת הפרופיל של אאאסמגדר בא טבו דה לאון אאאסמגדר בא טבו דה לאון הגיב:

    הי זאת אמאל'א.

    אני חושבת שעבודה היא חלק משמעותי מהחיים ולא נכון ללכת לתחום מסויים רק כי בעיקרון, יש בו משכורות גבוהות, אלא רק אם באמת אוהבים את מה שעושים בתחום הזה. התואר הראשון שלי היה בפיסיקה ומדעי המחשב, פיסיקה כי אהבתי ומדעי המחשב כדי להיות פרקטית. לא אהבתי את מדעי המחשב ולא עבדתי בתיכנות יום בחיי ובסופו של דבר, את התארים הבאים שלי עשיתי בפיסיקה, עד ההסבה לביולוגיה. אני באמת חושבת שכדי להצליח צריך זיקה ואהבה לתחום, אחרת נתקעים במקום עבודה שלא אוהבים ולא ממש טובים בו.

    Liked by 2 אנשים

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      ברוכה הבאה.

      אני חושבת שלפעמים אשים שלא עשו תואר כן יכולים להתחבר לתחום המחשבים, בין השאר כי האוניברסיטאות כיום לרוב מסננותת לפי ציונים, ויש אנשים שיש להם כישורים אבל הציונים שלהם לא בשמיים.

      בתקופה שבה אני עשיתי תואר באוניברסיטת בן גוריון – האוניברסיטה ניסתה לסנן פחות לפי ציונים ויותר לפי מי שנראה שיש לו יכולות. למשל אחת הסטודנטיות שלמדו איתי היתה מישהי עם ממוצע בגרות ופסיכומטרי מאוד נמוכים כי היא היתה מאוד דיסלקטית וכנראה לא קיבלה טיפול – אבל בכל מה שקשור למתמטיקה ומדעים היו לה ציונים מאוד גבוהים גם בתיכון, ועל סמך הציונים האלו היא התקבלה והצטיינה בתואר.

      מצד שני, מי שלומד בקורס הסבה יצטרך להשלים המון חומר במהלך העבודה – וזה לא יעבוד או ילך אם הוא לא מתעניין בתחום ואוהב אותו.

      אהבתי

  3. תמונת הפרופיל של motior motior הגיב:

    מסכים עם רוב מה שכתבת. אנשים מחפשים קיצורי דרך למקצוע שנראה להם משתלם – מעטים מצליחים בכך

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      אבל חבל לי שאנשים שלא מבינים בדיוק מה הם נכנסו מדברים כאילו הם מומחים לעניין…

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה