זה הנושא שמוטי העלה השבוע במדור השרביט החם.
כמו שמוטי כתב בפוסט עצמו, חיזוי העתיד קשה משתי סיבות. קודם כל, אין לנו יכולת לצפות אירועים שהם בלתי צפויים כמו הקורונה. אפילו כשהתחלנו לשמוע על הקורונה לא בהכרח חשבנו שהיא תוביל לסגרים ומגבלות לכל כך הרבה זמן.
מצד שני, גם אין לנו אפשרות לחשוב איך תתקדם הטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה. הרי טלפונים סלולריים התקדמו משמעותית בשנים האחרונות והתקדמו להיות מכשירים ניידים עם יכולות משמעותיות. מצד שני כמו שמוטי ציין – מכשירי הפקס שהיו פעם מכשירים ממש חדשניים שאפשרו העברת מסמכים יחסית מיידית במקום לשלוח אותם בדואר – הפכו להיות משהו מיותר שאף אחד חוץ ממשרדי ממשלה לא משתמש בו, כי יש כלים טובים יותר לשלוח מסמכים אלקטרונית.
אבל כמובן שאפשר לחשוב על דברים שיש סיכוי גבוה שיקרו. למשל רבים טוענים שעצם קיומו של נשק גרעיני (ובעיקר הידע של איך לייצר אותון) והכוח שהוא נותן – יוביל בסופו של דבר למלחמה גרעינית שממנה נתקשה להתאושש. אם נוכל להתאושש ממנה בכלל.
באותה מידה, אפשר להגיד שיהיו בעתיד משברים כלכליים ותקופות של פריחה כלכלית, וכנראה שיהיו עוד מגיפות חמורות יותר או פחות, ושיהיו מלחמות וסכסוכמים. רק שלא ממש אפשר לקבוע מתי כל הדברים האלו יקרו.
התיירת המקרית 
מוטי (שם בדוי), אם לא הבחנת עד כה הוא צר אופקין באופן מיוחד. כשהגשש החיוור העלו את הבדיחה על איך להכין אשכולית בסוכר (חצי אשכולית לשניים, פזרי עליה סוכר והרי לך אשכולית בסוכר) הם הם התכוונו למוטי. כל ההברקות שלו בכתיבה הם דלילות ביותר. בסידרה סנופי לוסי קוראת את הביוגרפיה של סנופי ואומרת זה הדבר הכי משעמם שקראתי, לא קרה לך כלום בחייך. גם הסגנון שלך הוא לספר, לענות על שאלות שהוא שואל כמו ילדה בכתה ג שעונה לחיבור החופש הגדול של המורה, אבל לפחות היו לך טיולים בחו"ל, ויש הנאה מסויימת לקרוא אותם, למרות שברובם זו רכילות ק'צ'קה בסיגנון המדריך לא אהב אותי כי חשב שאני שמנה ולא אוכל ללכת. ככה שכשמוטי כותב קשה לנבא את העתיד הוא לא בדיוק מחדש לנו משהו שלא ידענו, הוא מתחיל סידרת פיהוקים. לפחות אם הוא היה עושה מאמץ יצירתי. אז אם את רוצה להשתפר, על תלמדי ממנו. תנסי לחשוב שמישהו אחר קורא את הרשימות שלך ומה הוא יחשוב, קצת חוש הומור לא יזיק, למרות שזה כנראה בהחלט נקודת החולשה שלך. אולי תכתבי על העתיד שלך? בהנחה שנשק גרעיני לא יביא את חייך לסיומם (כל הסיפור של נשק גרעיני מוגזם ביותר, הנזק שהוא גרם בנגסקי והירושימה ערים שנבחרו במיוחד כי הן עשויות מעץ, לא יגרם בתל אביב או פתח תקווה או רמת גן, ובכלל אי אפשר להשתמש בנשק אטומי כנגד צבאות הטווח שלו מאד מוגבל ומצומצם ולא ישפיע על מהלך מלחמה)
מה העתיד שלך? מדוע שלא תתחתני? תמצאי בן זוג? יש לך ראש טוב, את פשוט פסימית מדי, אין שום סיבה שלא תמצאי שותף לחיים, מתי תצאי לפנסיה? אולי תעברי לגור בארה"ב? למה לא ניסית להוציא גרין קרד כשהיית שם? איפה תהיי את בעוד 5 שנים? 10?
אהבתיLiked by 1 person
למה את עסוק לתקוף אותי ואת מוטי? למה אתה חושב שחתונה זה מה שיהפוך אותי או אחרים למאושרים?
אהבתיאהבתי
תודה רבה על היחס האישי החם ועל הניתוח המעמיק של אישיותי
אהבתיLiked by 1 person
מה היינו עושים ללא פסיכולוגי האינטרנט?
אהבתיLiked by 1 person
אכן קשה לדעת מה העתיד יביא איתו…
אהבתיLiked by 1 person
אולי רק באופן מאוד כללי…
אהבתיאהבתי
הצלחת לעצבן מישהו, ממש. זה נשמע כמעט ברמה אישית. אני תמיד חוכך ביני לביני מה גורם לאדם להיות כלכך תוקפן, ועל מה בדיוק?
עדי – ישנה פקולטה שלמה באוניברסיטת חיפה, אאל"ט, ששמה – עתידנות. כלומר – נסיון מדעי למצוא מגמות עתידיות, לייעץ לגופים שלטוניים ואחרים.
בטח את זוכרת את אלבין טופלר ו"הלם העתיד", הוא מייסד ה"מדע" החיזויי הזה, ואני כקורא נאמן של אסימוב לא שוכח את ה"מוסד האחר", זה שמתמחה בשליטה מוחית ופיתוח משוואות ה"פסיכו-היסטוריה" על מנת לקדם פני רעה או לעודד פני טובה.
אהבתיLiked by 1 person
השאלה היא עד כמה החיזויים האלו מדויקים?
אהבתיLiked by 1 person