מתי שמת לב שהתבגרת בפעם הראשונה (אם אי פעם הרגשת כך)?

הצעת כתיבה יומית

מתי שמת לב שהתבגרת בפעם הראשונה (אם אי פעם הרגשת כך)?

להציג את כל התשובות

אני חושבת שהיו הרבה תקופות בחיים שלי שבסיום של מסגרת מסויימת – הרגשתי שהתבגרתי, לפחות יחסית למי שהייתי קודם.

אני למשל התגייסתי מוקדם יחסית, בסוף יולי, ארבעה שבועות אחרי הבגרות האחרונה שהיתה לי. בארבעה שבועות אי אפשר להספיק הרבה, ולכן ביליתי אותם במעין חופש גדול אחרון בקטע של לצאת עם חברות להסתובב או לסרטים, או סתם לצפות בהרבה טלוויזיה בתוכניות ששודרו לכבוד החופש.

אחרי שסיימתי את הטירונות, עברתי מיונים לתפקיד היוקרתי של פקידת מבצעים בחיל האוויר, ואיכשהו נוצר מצב שאחרי כל המבחנים והסיווג הבטחוני שעברתי, היה לי יום חופש לפני שהיינו אמורות להתייצב כדי לשמוע האם התקבלנו לקורס, ואם לא – איפה מציבים אותנו.

וניסיתי לבלות את היום באותה צורה שבה ביליתי את הזמן כמה שבועות לפני כן כשעוד הייתי במוד של ״החופש הגדול״, אבל איכשהו זה לא התחבר לי והרגיש לי אפילו מאוד ילדותי.

אני גם זוכרת שכשהייתי בת עשרים והתחלתי ללמוד לתואר, הרגשתי ממש מבוגרת, כי הלימודים היו ההתחלה של החיים שלי כמבוגרת. וזה מעבר לעובדה שבין הצבא לבין תחילת התואר עבדתי בעבודה ״של מבוגרים״ ולא אחת מהעבודות הזמניות שתמיד הייתי עובדת בהן כתלמידה.

אבל אז בסוף התואר יצא לי לשוחח עם כמה חבר׳ה שלמדו איתי, וכולנו דיברנו על כמה התבגרנו והתדקמנו מאז תחילת התואר, לא רק מבחינה אקדמאית אלא גם בתור אנשים.

אני מניחה שכולנו ממשיכים להתבגר עם השנים, ואולי לפעמים קשה לנו יותר לעקוב אחרי זה כי יש לנו פחות נקודות התחלה וסיום של תהליכים כמו הטירונות או התואר.