A few years ago I've read this weight loss memoir in which the heroine lost quite a lot of weight, and at a certain point she felt brave enough to move from her home in Australia to the UK, and used the opportunity to travel around Europe. And to remember her travels, she collected wrappers of local candy bars she bought along the way.
There is something rather exotic about candy bars and snacks from other countries. I remember that when we moved from Israel to NYC when I was 11 for a couple of years, all the new candy bars and salty snacks were some of the most memorable parts of the visit. Stuff like salt and vinegar potato chips, cherry cola, and Reese's peanut butter cups very soon became favorites, especially since we couldn't get them back home.
Quite a few years later, when I was 25, I got the chance to travel back to te US, and had tried drinking a cherry cola – and the repeat experience was so underwhelming that I never had one again. But I quickly discovered I still liked the salt and vinegar potato chips quite a lot, and those tasty peanut butter cups now came in an even tastier white chocolate.
I did get quite a few chances to visit the US in the next few years, and even an opportunity to relocate to it for a few years, and had enjoyed these snacks in every visit.
But currently all these candy bars and chips are available in Israel and even though I occasionally enjoy them, recently I prefer the classic Israeli candies such as milk chocolate filled with strawberry paste.
לפני כמה שנים קראתי ספר זכרונות של בחורה שהרזתה המון במשקל, ואז הפכה להיות מספיק בטוחה בעצמה כדי לעבור מאוסטרליה לבריטניה. היא ניצלה את ההזדמנות כדי לטייל בכל רחבי אירופה, ואחת הדרכים שלה לזכור את הביקורים שלה במדינות השונות היה לאסוף את העטיפות של חטיפים מקומיים שהיא ניסתה.
יש משהו קצת אקזוטי בחטיפים וממתקים ממדינות שונות בעולם. אני זוכרת שכשהייתי בת 11 ועברנו לארה״ב לשנתיים, הממתקים והחטיפים השונים היו חלק מאוד זכור מהביקור. חטיפים כמו תפוצ׳יפס בטעם מלח וחומץ, קולה בטעם דובדבנים, וגביעי שוקולד וחמאת בוטנים של ריסס הפכו להיות מאוד אהובים עלי, במיוחד כי לא יכולנו להשיג אותם בארץ.
לא מעט שנים אחר כך, בגיל 25, יצא לי לטוס שוב לארה״ב. באחד הימים הראשונים של הביקור שלי היתה לי הזדמנות לשתות שוב קולה בטעם דובדבנים. המשקה היה כל כך לא מרשים שמעולם לא ניסיתי לשתות ממנו שוב. אבל עדיין אהבתי תפוצ׳יפס בטעם מלח וחומץ ואת גביעי חמאת הבוטנים שכבר היו זמינים עם שוקולד לבן שהפך אותם להרבה יותר טעימים.
יצא לי להגיע לארה״ב לא מעט פעמים בשנים הבאות, כולל מעבר לרילוקיישן לכמה שנים, והמשכתי להינות מהחטיפים האלו בכל ביקור.
אבל עכשיו כל החטיפים האלו והשוקולדים זמינים בישראל, ולמרות שאני עדיין נהנית מהם מידי פעם, לאחרונה אני אישית מעדיפה חטיפים קלאסיים מהילדות שלי כמו שוקולד חלב מולא בממרח תותים.
התיירת המקרית 
את מדברת על שוקולדים וחטיפים והריר מתחיל לנזול לי. דווקא צ'יפס מעולם לא "עשה לי" את זה אבל ריסס….וואו. קולה דובדבנים מעולם לא עבר את שומרי הסף של בלוטות הטעם שלי ואגב גם לא root beer (שזה לגמרי לא הבירה השחורה שמכרו כאן בארץ).
שוקולד חלב ממולא בתותים….מעדן. לא יודעת אם גם את זכית להכיר "ג'מייקה" שוקולד ממולא בקרמל…או שוקולד "קרוקנט" עם פצפוצי אורז…..
אהבתיLiked by 1 person
אל תשכחי שכשאהבתי את הקולה בטעם דובדבן, הייתי ממש ילדה, אפילו לא נערה. אני מניחה שתוך שנתיים שלוש הייתי מפסיקה לאהוב את זה כי זה בסה״כ המון מתוק בטעם מלאכותי של דובדבנים. באופן עקרוני תוך שנתיים או שלוש אחרי שניסיתי את המשקה כמבוגרת הפסקתי אפילו לשתות משקאות מוגזים בכללץ
וה Root Beer הוא ממש מזעזע, זה פשוט שוב משהו שהוא מאוד מתוק וזהו. וה אוהבים גם לפעמים לשים בזה גלידה…
לא הכרתי את השוקולדים הספציפיים האלו, אבל אני חושבת שגרסאות דומות של שוקולד עם פצפוצי אורז ושוקולד ממולא בקרמל קיימים בשוק.
אהבתיאהבתי
את ממש אמריקאית. גרתי שנה אחת בדירה עם 5 סטודנטיות אמריקאיות, והן אהבו בדיוק מה שתיארת 🙂
תמיד היה קשה לי להתחבר לחטיפים והממתקים האלה. הם תמיד גרמו לי לצמא (חטיפים מלוחים, שוקולד, חלבה, חמאת בוטנים או כל דבר בעל טעם מאוד חזק) או סתם הגעילו אותי (סוכריות גומי\ג'לי\סוכריות). בטח תצחקי עליי אם אספר לך שלפעמים יש לי חשק מטורף לגזר או שומר. אני ממש אוהבת גזר, אבל לא יכולה לאכול יותר מדי כי זה עושה לי כתום מסביב לפה ובאצבעות הידיים. שומר סתם תמיד נתקע לי בין השיניים. אתמול היה לי חשק כזה אז קניתי בערב 6 גזרים (אני אוהבת רק את הקטנים והדקים שבחבילה) ואכלתי אותם אחרי ארוחת הערב העיקרית. אני בכלל אוהבת לנשנש ירקות קשים אבל, שוב, אני חייבת להציב לעצמי גבול ברור כי לכל הגזמה יש מחיר.
אהבתיLiked by 1 person
מכרה שלי שהיא שפית בהכשרתה ועוסקת בללמד בישול אומרת שכדי להנות מגזר בלי להפוך לצהובה / כתומה – את צריכה לאכול יחד עם הגזר מספיק שומן כדי לגרום לחומר הכתום להספג. כלומר לאכול את הגר כסלט עם שמן זית, או אכול יחד עם הגזר אגוזים מסוג כזה או אחר, וכו׳.
אהבתיLiked by 1 person
העולם הפך לקטן יותר ואפשר להשיג היום בישראל מבחר גדול בהרבה של מאכלים מהעולם – גם ממדינות ברה"מ לשעבר ומהמזרח הרחוק…
אהבתיLiked by 1 person
בהחלטֿ אבל לא בהכרח הכל (למשל יש אם אנד אמס אבל לא כל הטעמים).
אהבתיאהבתי
יש חנויות שמתמחות בייבוא של כל מיני ממתקים וחטיפים מקוריים – לפחות שתיין מהן במרחק הליכה מביתי. לא אתפלא אם יש שם גם M&M בכל הטעמים (לא בדקתי)
אהבתיLiked by 1 person
חנויות כאלו לרוב יחסית יקרות
אהבתיאהבתי
Sounds lovely. I enjoy the classic Israeli sweets as well. Surprisingly they are not so sweet and sugary, I find them naturally sweet often with honey and many with much fruit and some textures with nuts and pastry, I find them to be as desserts as they should be, and not missing the overly sweet we find particularly in U.S..
אהבתיLiked by 1 person
I think I've heard many people, especially from Europe saying their experience with American candy is that it is much sweeter than what they're used to have at home…
אהבתיLiked by 1 person
זה רעיון חמוד, לאסוף למזכרת עטיפות של חטיפים. מזכיר לי את ה'זהבים' שהיינו שומרים, ותמיד דבק בהם קצת ריח שוקולדי.
אהבתיLiked by 1 person
אני זוכרת אנשים מהדור שלי ששמרו עטיפות של קרומבואים ועשו מהם כדור….
אהבתיאהבתי