שנת 2024 התחילה

זה הנושא של השרביט החם השבוע. הרעיון הוא לחשוב מה אנחנו מאחלים לעצמנו לשנה הקרובה.

אני חושבת שקודם כל, הייתי רוצה שהבטחון שלנו יגדל בשנה הקרובה בכך שהמלחמה מול החמאס תשיג את מטרותיה, אבל לא תגלוש למשהו מעבר לכך. ויש כמה כיוונים שאליהם המלחמה יכולה לגלוש, החל מכך שהיא תהפוך להיות מלחמה בינלאומית (כלומר מלחמת עולם), וכלה בכך שהיא לא תסתיים בזמן ונשאר בעזה (ואולי אפילו בגדה המערבית) יותר מידי זמן, ובכך לגרום למוות מיותר של חיילים, ואולי אפילו בהתעוררות של גל טרור נוסף בכלל הנוכחות הצבאית הזו.

אני חושבת שיש גם נכונות בציבור בהחלפת ההנהגה – גם ברמה של הממשלה עצמה, אבל גם שינויים ביחסי הכוחות במפלגות שמהוות את האופוזיציה. בני גנץ ממריא להיות המחליף הטבעי לביבי אחרי הבחירות, כנראה בגלל הניסיון שלו בתחום הבטחון כרמטכ״ל לשעבר, אבל גם על כך שהוא מוכן היה לשתף פעולה עם הממשלה ולתרום מניסיונו כדי לעזור לנהל את המלחמה (וממה ששמעתי להיות גם גורם ממתן בממשלה במצב שבו יש צורך מאוד גדול בכך).

מעבר לזה, אני חושבת שהדבר העיקרי שאני חושבת שכולנו זקוקים לו תקופה הקרובה הוא יציבות. מאז אמצע 2019 (כלומר כמעט חמש שנים), עברו עלינו מערכות בחירות מרובות וקשות (וגם כמה ממשלות), מגיפת הקורונה, ועכשיו מלחמה. סה לא שהחיים שלנו פה שקטים ושלווים באופן שוטף, אבל אלו היו אירועים שהיו הרבה יותר משמעותיים מחוסר השקט שלרוב מאפיין את ישראל, ואני חושבת שכולנו זקוקים עכשיו לתקופה של כמה שנים שבהן נחזור לשגרה ״רגילה״ ונעימה כדי שנוכל להגשים תוכניות וחלומות אחרים שלנו.