Write about a few of your favorite family traditions. מהן המסורות המשפחתיות האהובות עליך?

When I was very young, my maternal grandmother used to live quite far away – about 3.5 hours by car. We used to drive there for every holiday and twice on summer vacation.

We would usually have a big holiday meal in the evening, where my mother's brother and his family who lived one house over, and my mother's sister and the family who lived about a 10 minutes drive away – all joined us. We would eat the leftovers for lunch the next day, usually with my uncle's family also joining us.

Years later, she would still remember our favorite food from these meals, and keep making them for us even though our tastes changed as we grew up and we often we didn't like them as much any more. As she grew older she had a harder time cooking, and we had a new tradition where I would help her to chop up all vegetables really really small so they'd cook quickly.

My paternal grandmother lived close by but she was an orthodox Jew, and we used to visit her every Saturday night and have supper with her and one of my father's younger brother who was still alive. Then she moved away and lived near her other ultra orthodox son and he didn't like meeting us because we weren't religious enough for him so we had very few chances to meet our grandmother.

We did have another family tradition on most Saturday mornings where we would go to the pool as a family, get back home really really hungry – then my mom would make us a big and fancy lunch as quickly as she could.

And then we had our traditions during road trips while we lived in the US – mostly stopping in Roy Rogers restaurants for lunch or dinner, which was exciting for us kids because we didn't get to eat out much. I do remember at my excitement at being allowed to add the toppings to the hamburger myself and adding tons of ketchup, tomatoes and especially pickles.

We also had an unofficial competition with other Israeli families who also relocated for a temporary stay to see who can find the cheapest but still clean and respectable enough motels for a family stay.

I think that as we grew up, these traditions changed but we never made up any new ones, and instead started to go with the flow of life…

---

כשהייתי צעירה מאוד, סבתא שלי מצד אמא גרה די רחוק מאיתנו, במרחק של 3.5 שעות נסיעה ברכב. היינו נוסעים אליה בכל חג ופעמיים בחופשת הקיץ.

בערב החג היתה לנו ארוחה משפחתית גדולה, כשאחיה של אמא שלי והמשפחה שלו שגרו קרוב לסבתא שלי בבית ליד, ואחותה של אמא שלה שגרה בקיבוץ במרחק עשר דקות נסיעה היו מצטרפים אלינו לארוחה. את השאריות היינו אוכלים יום אחד כך לארוחת צהרים, כשלרוב המשפחה של דוד שלי היתה מצטרפת אלינו.

במשך שכך סבתא שלי היתה זוכרת את המאכלים שהיינו אוהבים לאכול ועדיין היתה מכינה אותם עבורנו, גם כשהתבגרנו והטעם שלנו באוכל השתנה וכבר לא ממש אהבנו אותם. כשהיא התחילה להזדקן כבר היה לה קשה לבשל, ואז נוצרה לנו מסורת חדשה שבה הייתי קוצצת לה אתת הירקות כמה שיותר קטן כדי שהם יתבשלו כמה שיותר מהר.

סבתא שלי מצד אבא גרה קרוב אליו אבל היתה חרדית, אז היינו מבקרים אותה בכל מוצאי שבת ואוכלים איתה ועם אחיו הצעיר של אבא שלי שלא נשוי ארוחת ערב. ואז היא עברה לגור בבני ברק ליד הבן הכי חרדי שלה שלא אהב לפגוש אותנו כי לא היינו דתיים, ולכן היו לנו פחות הזדמנויות לפגוש את סבתא.

אבל היתה לנו מסורת משפחתית בשבתות שבבוקר היינו נוסעים יחד כמשפחה לבריכה, חוזרים הביתה ממש ממש ממש רעבים, ואז אמא שלי היתה מכינה לנו כמה שיותר מהר ארוחת צהרים מפוארת יחסית.

וכמובן שהיו לנו מסורות בזמן שטיילנו כשגרנו בארה״ב – למשל לעצור במסעדת מזון מהיר מרשת מסויימת לארוחת צהרים או ערב. באותה תקופה לא היינו אוכלים הרבה בחוץ, אז אנחנו הילדים ממש ממש התרגשנו מלאכול בחוץ. אני כן זוכרת כמה התרגשתי שבמסעדה אפשר היה להוסיף את התוספות להמבורגר לבד, והייתי מוסיפה כמויות עצומות של קטשופ, עגבניות ובמיוחד מלפפונים חמוצים.

היתה לנו גם תחרות בלתי רשמית עם משפחות ישראליות אחרות שעשו איתנו רילוקיישן מי תוכל למצוא את המלונית או רשת המלוניות הכי זולה שעדיין תהיה מספיק נקיה ומכובדת עבור משפחות עם ילדים.

ככל שהתבגרנו המסורות האלו השתנו, אבל אני חושבת שלא בנינו מסורות חדשות אלא יותר זרמנו עם השינויים שקורים באופן טבעי.