בדיוק לאחרונה אריק זאבי פרסם את הפוסט הזה בפייסבוק.
43 השניות שאריק מתייחס אליהן הן הזמן שלקח לו להפסיד את הקרב הראשון שלו באולימפיאדת לונדון – תוצאה מאכבת עבור מי שהיה מדליסט אולימפי בעברו, אלוף אירופה הנוכחי, וזוכה בעוד כמה תארים.
מבחינתו של אריק זה היה הרגע הקשה ביותר בקריירה שלו וכשלון מאוד קשה – כנראה הקשה ביותר בכל הקריירה שלו. והכשלון קרה בדיוק לפני שזאבי החליט לפרוש סופית כספורטאי מקצועי, כך שלא היתה לו הזדמנות להצליח שוב בתחרות הבאה שלו.
המטרה של ההרצאה שאריק מעביר היא לספר על מה אפשר ללמוד מכשלונות. זה רעיון שקיים כבר לא מעט שנים, ואפילו דובר בהקשר של ההצלחה הפנומנלית של סטיבן ג׳ובס באפל (שפוטר מהחברה שהוא הים אבל הוחזר אליה כמה שנים אחר כך כמנהל בוגר יותר אחרי שהוא למד כמה דברים מהכשלון).
האם הטיעון ההפוך שבו הצלחה לא מלמדת אותנו כלום (או מלמדת אותנו מעט מאוד) נכונה? כנראה שלא. אני חושבת שרבים לומדים מההצלחות שלהם או של אחרים גם כן לא מעט.
התיירת המקרית 
תודה על הפוסט.
אהבתיLiked by 1 person
אין בעד מה
אהבתיאהבתי
לדעתי אפשר ללמוד גם מכשלונות וגם מהצלחות – כל עוד מנסים להבין מה הביא לתוצאה
אהבתיLiked by 2 אנשים
בהחלט – אבל אני חושבת שלא פעם כשלון מביא איתו נסיבות שהופכות את ההבנה הזו ליותר דחופה.
אהבתיLiked by 1 person